הבטחות, הבטחות

תחת ממשל בוש גדל תקציב צבא ארה"ב במונחים אמיתיים יותר מאשר כל ממשל מאז מלחמת קוריאה בשנות ה-50.

בעבר הוא הציע להגדיל את תקציב הצבא ב-4.2 אחוזים, כך שיעמוד על 380 מיליארדי דולרים בשנה.

בוש אמנם אינו תומך בהגדלת הצבא, אך גם אינו סבור כי יש לצמצם את מספר החיילים בשירות.

הורה על פיתוח מערכת טילים לטווח רחוק עד לאמצע שנת 2004.

את תקציב הביטחון צריך לדעתו להשקיע ברכישת ציוד טכנולוגי חדש ובשיפור תנאי התשלום והפנסיה של אנשי הצבא.

תומך בגיוס חיילים נוספים.

מתנגד לתוכנית הטילים, ותומך באי-הפצת נשק ובשליטה הדוקה יותר על החימוש.

ביטחון פנים

לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר ובטרם שנודעו הכשלים המודיעיניים שהובילו להתרחשותה, הקים בוש את המשרד לביטחון פנים.

שילש את תקציב ביטחון הפנים ודחף ליישום מהיר של "חוק הפטריוטיות", המגדיל את סמכויות רשויות אכיפת החוק בכל הנוגע לפיקוח על אזרחי ארצות הברית , במטרה לעצור חשודים בפעילות טרור.

טוען כי דרושה רפורמה במערך המודיעין האמריקני ולדבריו יפקיד את המשמר הלאומי האמריקני על נושא ביטחון הפנים במדינה.

סבור שיש לערוך שינויים מקיפים ב"חוק הפטריוטיות", על מנת לשמור על זכויות האדם והאזרח של תושבי ארצות הברית. בכל מקרה, ככל הנראה לא ידחוף לעיגון החוק בחוקה האמריקנית, וימתין עד שתוקפו ייפקע.

עמד בראש מחנה התומכים ביציאה למלחמה בעיראק חרף ההתנגדות חברות מועצת הביטחון של האו"ם. ההתגוששות הבינלאומית בנושא עיראק קנתה לו, בעיקר באירופה, תדמית של מחרחר מלחמה ופגעה באמינותה של המדיניות האמריקנית.

גם היום, כשברור שלא היה נשק להשמדה המונית בעיראק, טוען שהמלחמה הייתה מוצדקת כי הביאה להפלתו של סדאם, שהיה, לדבריו, סיכון ממשי לשלום העולם, ושחיילי ארה"ב יישארו בעיראק "כמה שיידרש".

מעדיף מעורבות אמריקנית על פני מעורבות של האו"ם בסוגיות בינלאומיות (שיקום עיראק למשל), אך לאחרונה, נוכח הביקורת על תג המחיר שמשלמת ארה"ב, החל להתרגל לרעיון של שיתוף פעולה בינלאומי.

הכריז ב-2002 על מדיניות של פעילות-מנע לפיתרון משברים בינלאומיים כמו ההתחמשות הגרעינית של איראן וצפון קוריאה.

ידוע בעמדותיו הפרו-ישראליות. בעל מניות יסוד בתוכנית "מפת הדרכים" לפיתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עורר עליו תרעומת בעולם הערבי כשהביע תמיכה בתוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה שרון והשלכותיה השונות.

תמך תחילה ביציאה למלחמה בעיראק, אך לאחר מכן טען כי בוש הטעה את האומה והעולם בכל הקשור לנשק להשמדה המונית, ושהמלחמה הייתה טעות חמורה שהסיטה את תשומת הלב מהמאבק החשוב יותר – בטרור העולמי.

בכוונתו להוציא את חיילי ארה"ב מעיראק תוך ארבע שנים, ולהחליפם בכוחות נאט"ו.

סבור שבינתיים יש לערב מדינות נוספות בתוכניות לשיקום עיראק.

סבור שהשגת קונצנזוס בינלאומי הוא הכרח בעת טיפול במשברים גלובליים כמו ההתחמשות של איראן וצפון קוריאה. סבור שיש לטפל בהן באמצעות תמריצים בינלאומיים.

סבור שלחץ בינלאומי משותף יסייע במלחמה באל-קאעידה.

בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני עמדותיו מאוזנות, והוא סבור כי המפתח לשלום הוא שיפר התנאים הכלכליים, החברתיים והמדיניים באזור.

עם כניסתו של בוש לתפקיד היה לארצות הברית עודף תקציבי, ואילו כעת היא בגירעון. על מנת להפחית את הגירעון התקציבי, הגביל בוש את הגידול בהוצאות לארבעה אחוזים.

לטענתו, הקיצוצים במסים עזרו לכלכלה לפרוח, וכך ייוצרו מקומות עבודה חדשים.

חתם בוש על שני חוקים לקיצוץ במסים.

תומך בהשקעת חלק מכספי הביטוח הלאומי במניות ותומך בהקצאת קרנות למדינות המתקשות בתשלומי הוצאות הביטחון הגדלות.

הבטיח לא להעלות מיסים ולטענתו "יחסל" את הגירעון התקציבי על ידי רפורמות ביחס לתאגידים הכלכליים השונים.

סבור כי יש להקצות כספים ציבוריים לכיסוי גירעונות המדינות, ולא להפנותם ישירות למימון הוצאות הביטחון.

תומך בביטול הקיצוצים במס לעשירונים העליונים.

הבטיח ליצור 10 מיליון מקומות עבודה עד 2009 על ידי תמיכה בעסקים קטנים, ועידוד עובדים במפעלי תשתיות כגון מסילות הרכבת.

מתנגד להפרטת כספי הביטוח הלאומי.

מתנגד להפלות, להוציא מקרים מיוחדים של אונס, גילוי עריות, או סכנה לחיי האם.

תומך בעונש מוות.

טוען שממשלו נחל הצלחה גדולה במאבק בסמים (ירידה של כעשרה אחוזים בשימוש).

תומך בהקלות על החזקת נשק וסבור כי יש להגן על יצרני ומוכרי נשק מפני תביעות של קורבנות.

תומך בחינוך חובה, ובמדיניות "אף ילד לא נשאר מאחור", לפיה מותנים תקציבי בתי הספר בהישגי התלמידים במבחנים. במקביל, סבור כי יש להעניק תמיכה כלכלית להורים המעונינים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים.

תומך באופן כללי בזכות האשה על גופה בכל הנוגע להפלות. במקביל סבור שיש להגדיל את תקציבי התוכניות לתכנון משפחתי, על מנת להפחית מקרים של הריונות בלתי רצויים.

מתנגד לעונש מוות.

סבור כי יש להגביר את פעילות אכיפת החוק בכל הנוגע לסמים, להחמיר עם סוחרים, ולממן טיפולי גמילה.

בנושאי נשק, סבור כי יש להגביר את מנגנוני הפיקוח על מכירת נשק, בעיקר לקטינים.

תומך בחינוך חובה, ומתכוון להשקיע תקציבים רבים בשיקום מבני בתי ספר ובחינוך מיוחד.

מתנגד לתמיכה ממשלתית בהורים המעונינים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים.

מציע ניכויי מס לבעלי ביטוח רפואי מעוטי הכנסה במטרה להגדיל את מספרם.

תומך בהפרטת חלק מהשירותים הרפואיים כדי ליצור תחרות.

סבור שיש לסבסד מרשמי תרופות לקשישים ושיש להציב תקרות לתביעות בגין רשלנות רפואית נגד חברות הביטוח.

הציע להרחיב את תוכנית הבריאות בה מבוטחים עובדי הממשל, המעניקה שירותי בריאות בסיסיים, כך שתכיל למעשה את המבוגרים במדינה.

סבור שיש להעניק למדינות השונות תקציבים מיוחדים לפיתוח שירותי בריאות ציבוריים.

מתנגד לנישואים הומואים ולסביות בכל תוקף ואף יזם מהלך, שנכשל בינתיים, לשינוי חוקת ארה"ב כך שתגדיר את מוסד הנישואים ככזה הקיים אך ורק בין גבר לאישה.

תומך במדיניות "לא נשאל - אל תספר" בכל הנוגע לשירות הומואים בצבא.

מתנגד לאפשר להומואים ולסביות לאמץ ילדים.

מתנגד להרחבת החוק המגדיר "פשעי שנאה" על מנת לכלול בו גם תקיפות על רקע נטייה מינית.

אינו תומך באופן חד משמעי באפליה מתקנת שמטרתה קידום נשים לתפקידי מפתח.

מתנגד לנישואי הומואים ולסביות, אך סבור כי יש להעניק לזוגות אלה את מלוא הזכויות הסוציאליות המוענקות לזוג נשוי.

בנוגע לשירות הצבאי – לטענתו אין שום סיבה שחיילים יסתירו את נטייתם המינית.

סבור כי יש לאפשר להומואים ולסביות לאמץ ילדים.

תומך בהרחבת חוק "פשעי השנאה" כך שיכלול את כל קבוצות המיעוטים

תומך באפליה מתקנת לטובת נשים בשוק העבודה.

סירב לחתום על אמנת קיוטו העוסקת בהפחתת פליטת דו-תחמוצת הפחמן והמאבק בהתחממות כדור הארץ, אך הבטיח להקצות תקציבים לפיתוח טכנולוגיות דלק "ידידותיות לסביבה". 

תומך בחיפושי נפט באזור הארקטי תוך רגישות לסביבה ולבעלי החיים.

הצהיר שלא יחתום על אמנת קיוטו, ושיפעל לקידום המחקר והפיתוח של דלקים "נקיים" ומאגרי אנרגיה חלופיים.

מתנגד לחיפושי נפט וגז בחוג הארקטי.