שתף קטע נבחר

שי אגסי: אני לא עובד בשביל כסף

במשך שנים רבות נחשב שי אגסי לילד הפלא של ההיי-טק הישראלי. כיום, בגיל 36, הוא כבר מזמן לא ילד, אבל הפלא נשאר, ועוד איך הוא אחד מבכירי SAP, לאחר שמכר לתאגיד התוכנה הענקי הזה חברת סטארט-אפ שהקים תמורת 400 מיליון דולר, והשמועות - שאותן הוא מכחיש - אומרות שימונה למנכ"ל התאגיד

שי אגסי כבר לא ילד. "עבור התקשורת כאן אני תמיד נשאר סוג של ילד-פלא באותו גיל. אולי סוף-סוף יעדכנו את זה? אני כבר בן 36", הוא אומר ברגע אחד אישי, הרחק מעמיתיו הגרמנים והישראלים.

 

אגסי, שעשה את המיליון הראשון שלו בשנות ה-20 לחייו, אכן נראה בוגר יותר, אבל גם מי שהכיר אותו לפני 10 שנים ידע כבר אז שלפניו לא עומד ילד. הדיבור הרהוט, האנגלית השוטפת, החדות, התחכום, הענייניות, הרצינות - כל אלה הן תכונות שאפיינו אותו כבר אז.

 

רק הבייבי-פייס עם החיוך הקבוע שלא מש מפניו מזכירים לנו את הילד שהיה. וכאמור לא סתם ילד היה, אלא ילד-פלא. בגיל 22 הקים את הסטארט-אפ הראשון שלו, קוויקסופט, ובגיל 33 מכר סטארט-אפ אחר שלו, טופ-טיר, תמורת 400 מיליון דולר לתאגיד התוכנה הענקי SAP.

 

כיום מכהן אגסי כחבר בהנהלת SAP בתפקיד הטכנולוגי הבכיר ביותר בענקית התוכנה ומוביל את מהפכת שירותי הרשת של התאגיד. השנה בחרו בו מגזין החדשות טיים ואתר האינטרנט של רשת סי-אן-אן כאחד מ-20 האישים המשפיעים ביותר על כלכלת העולם.

 

הפריע לך שהתייחסו אליך תמיד כאל ילד הפלא?

 

אגסי: "לא ממש. התפתח כאן סוג של אגדה עירונית. יש מין חשיבה שגיל צריך להשפיע, אבל בעיניי גיל הוא משהו שנמצא בראש. לא התייחסתי לזה".

 

לחיות עם תווית של ילד-פלא זה קצת עול, לא?

 

"אני לא אחראי לציפיות שהיו, ולכן זה לא היה עול.

 

היה לך גם הרבה אומץ.

 

"לא בהכרח. התברכתי תמיד באנשים טובים סביבי. היו לי מנטורים מדהימים. איכשהו ידעתי תמיד למצוא את המנטור המתאים".

 

מי למשל?

 

"היו לי המון. הייתה לי תקופה מדהימה עם אבי, ראובן. הוא היה המנטור שלי בצעדיי הראשונים בעולם העסקים. ממנו קיבלתי המון: את הבסיס הכי חשוב, אינטגריטי, את הצורך בשיתוף פעולה, את החובה להתייחס לעובדים כאל משפחה. הבסיס שהעניק לי אבי משמש אותי לכל החיים".

 

"לאחר מכן היה לי שותף מדהים בארה"ב, דיוויד בלומשטיין. עבדנו ביחד שש-שבע שנים. ממנו למדתי המון. התברכתי גם באפשרות ללמוד מהמייסד של SAP, האסו פלטנר. זה בערך כמו שמישהו שנמצא בענף הרכב יקבל הזדמנות ללמוד מהנרי פורד. פלטנר הוא האדם הכי חכם שאני מכיר בעולם. יש לו יכולות מדהימות. הוא מסוג האנשים שלא הקימו חברות, אלא הקימו תעשיות".

 

עסקים עם אבא

 

אגסי העביר חלק מילדותו ברעננה, אך עבר עם משפחתו לארגנטינה בשל שליחות של אביו, אז עובד של חברות כמו אלביט ותדיראן. בגיל 15 סיים את לימודיו התיכוניים והחל ללמוד מדעי המחשב בטכניון בחיפה.

 

בגיל 18 נפצע אגסי בתאונת דרכים, ושירותו הצבאי עוכב. אגסי ניצל את זמנו בכך שהחל לעבוד בפרויקטים עבור חברת ידע, שהתמחתה בפרויקטים של תוכנה עבור מחשבי מקינטוש של אפל. בהמשך התגייס לצבא, שירת במודיעין, ועם שחרורו החליטו הוא ואביו לנסות לעשות משהו ביחד.

 

כך נולדה ב-1991 קוויקסופט, שהייתה בית תוכנה. לאחר כשנה החלו אגסי ואביו לעשות פרויקטים עבור חברות בחול. תפיסתם הייחודית הייתה להימנע מחיפוש פתרונות ייחודיים לבעיות, אלא חיפוש אחר פתרונות שכבר קיימים (לבעיות אחרות) וניצולם לפתרון בעיות חדשות. אחד הפתרונות הראשונים שהגו היה למעשה הבסיס להקמתה של טופ-טיר.

 

אגסי הבין שיש הרבה מידע במחשב, ושכל אחד רוצה להגיע מהר לאינפורמציה הספציפית שהוא צריך. הטכנולוגיה שהוא פיתח נקראה Drag and Relate, והיא שימשה כאמצעי שנועד להקל על עובדים לערוך קישורים שונים בין פיסות מידע השמורות במאגרי הנתונים של הארגון וליצור מהם תפריטי מידע בהתאמה אישית. בהמשך הותאמה הטכנולוגיה לאינטרנט.

 

אך טופ-טיר נמכרה רק בשנת 2001, והדרך לא תמיד הייתה קלה. היו שלבים קשים. לא היה כסף. היו חובות. "מי שהצילה אותנו הייתה אמא שלי, פולה. אמא פשוט מימנה את העסק". לפולה אגסי היה עסק מצליח לאופנת נשים - אגסי פולט - וזה היה הבסיס המימוני שאפשר לראובן אגסי ולבנו שי להתגלגל בשנים הראשונות.

 

בכלל, העסקים של אגסי הם מאוד משפחתיים. כאמור, האב, ראובן, ייסד יחד עם בנו את העסק, וכיום הוא משמש כמנכ"ל SAP MANAGE. הוא ופולה, אשתו, ממשיכים להתגורר ברעננה באותו בית ששימש לישיבות ההנהלה הראשונות. "הישיבות היו מסביב לשולחן בארוחה אצל אמא", אומר שי אגסי.

 

אגסי עצמו חי עם אשתו הישראלית ועם שני ילדיו הקטנים בפאולו אלטו בקליפורניה. סמוך אליו מתגורר אחיו, טל, בן 29. טל אגסי עובד גם הוא ב-SAP בתחום המחבר בין החברות הקטנות לבין החברות הרב-לאומיות. דרך אגב, ישנה גם אחות לבית אגסי, אך היא אינה מעורבת בעסקי המשפחה. היא הייתה עובדת שיווק בסלקום, וכיום היא נמצאת עם בעלה בהרווארד לרגל לימודיו.

 

שגריר של ישראל

 

אומנם מקום מושבו של אגסי בארה"ב, אך הוא מבלה את מרבית שעותיו בנסיעות בעולם. את הזמן המועט שנותר לו, כך הוא מעיד, הוא מעדיף להעביר בחיק משפחתו - עם ילדיו ואשתו, שעל פרטיותם הוא שומר בקנאות. אשתו אינה מעורה או מעורבת בעסק בצורה כלשהי. הם אינם נשואים טריים, כך שאת צעדיהם בחיים עשו זה לצד זה. לישראל הוא מגיע פעמיים בשנה בממוצע.

 

אתה נמצא רחוק. עד כמה אתה מעורה במתרחש כאן מבחינה פוליטית? באיזו מידה אתה פעיל, תורם ותומך?

 

"אני לא פעיל פוליטית ולא תורם פוליטית. אני מעורה במצב, מכיר, עוקב. בתור מי שאינו יכול לשנות את המצב, אני לא מעביר ביקורת גלויה".

 

אבל אתה בוודאי נשאל כל הזמן. אתה סוג של שגריר, לא?

 

"אני מרגיש שגריר כל הזמן. כשאני נמצא שם, אני מחווה דעה. כאן לא. פה אני מקבל את כל מה שקורה".

 

אבל המצב הביטחוני בוודאי מטריד אותך כמו את כל האזרחים. ב-SAP לא הביעו חששות מפני השקעות בישראל?

 

"ממש לא. אנחנו כל הזמן מסתכלים על ישראל, ויש לזה סיבה עניינית. תראי, ישראל היא לא מקום שבאים אליו בגלל מחיר זול או עלות נמוכה של כוח האדם. זה מקום עם יכולת יצירה, חדשנות, רעיונות מתקדמים. זה לא ששי אגסי החליט להשקיע בישראל. תאגיד SAP הענקי על 30 אלף עובדיו החליט להשקיע בישראל, ושיקוליו היו עסקיים בלבד".

 

"יש לנו מחויבות לישראל כחברה. יש כאן 500 משפחות שחיות מזה. זה נכון שאי-אפשר להתעלם מהנושא הביטחוני, אבל כישראלים אנחנו רגילים למצב הזה".

 

האם אתם מושפעים מהדימוי הבעייתי שיש היום לישראל בעיני מדינות מסוימות? האם יש חברות שעימם מצויה SAP בקשר עסקי ואשר מותחות ביקורת על פעילותה הענפה בישראל? האם נתקלת בתגובות אנטישמיות או בהחרמה?

 

"ממש לא. גם אם היה משהו, אני מניח שלא היו מיידעים אותי בגלל הרגישויות".

 

SAP נוסדה ב-1972 על-ידי קבוצה של חמישה פורשי יבמ שרצו לפתח יישומי תוכנה לארגונים. SAP נחשבת כיום לספקית הגדולה בעולם של תוכנות ERP ואי-ביזנס, המסייעות בתקשורת עם ספקים ועם לקוחות ובניהול שרשרת האספקה.

 

ב-1988 הונפקה החברה לציבור בגרמניה וביצעה הנפקה נוספת ב-1998 בניו-יורק. כיום מעסיקה החברה כ-30 אלף עובדים ומשרתת כ-23 אלף לקוחות ב-120 מדינות. כ-500 מעובדי החברה חיים בישראל.

 

אגסי מדגיש כי ההתייחסות הנפוצה ל-SAP כאל תאגיד גרמני היא טעות. זהו תאגיד רב-לאומי, הוא אומר, ולשאלתי מדגיש כי אינו דובר מילה בגרמנית, שכן בגלל אופיו הבין-לאומי של צוות-הניהול מתנהלת התקשורת באנגלית.

 

לטענתו, ההחלטות על הרחבת ההשקעות בישראל אינן שלו. אבל מן הסתם לנוכחותו יש השפעה על כך וכן לעובדה שב-SAP ישנה שביעות רצון מהעסקה שבה רכשה את טופ-טיר ומשילובו של אגסי בתאגיד.

 

הצהרתם על הכוונה להמשיך להשקיע כאן. האם גם אתה שותף להערכה כי ישנה התאוששות?

 

"אני חושב שהמזל הגדול של ישראל הוא שיש לה חבר'ה כמו גיל שווייד, שהקימו חברות שלא היו בועה, אלא היו מאוד מצליחות, חדשניות, עם יתרון יחסי ויכולת הישרדות. החבר'ה האלה הם ההצלה של הכלכלה הישראלית".

 

"בכלל, גרף ההתנהגות של הכלכלה הישראלית צמוד לגרף ההתנהגות של הנאסד"ק. כדי שהכלכלה כאן תחזור לצמיחה אמיתית, צריך להביא למצב שחברות זרות יחזרו להשקיע סכומי כסף גדולים בפיתוח ובחברות אמיתיות ורציניות".

 

"אין לי ספק שיש חברות כאלה ויהיו, כי חבר'ה כמו גיל, קובי אלכסנדר ואחרים לא רק הצליחו בפעילות שלהם, אלא משמשים כמנטורים לגידולו של דור חדש ובכך מבטיחים את המשך הצמיחה של התעשייה בארץ".

 

ייתכן שאנחנו בדרך לבועה חדשה?

 

"הבועה נוצרה בעיקר כתוצאה מהרבה מאוד השקעות בחברות שסיכויי הקיום שלהן וההצדקה לקיומן היו מוטלים בספק. כשמשקיעים בחברות שהיתרון היחסי היחיד שלהן הוא מסע הפרסום שלהן, ושאלת הרווחיות מוטלת בספק שנים רבות קדימה, נוצרת בועה. היעדר הבסיס של חידוש טכנולוגי יצר אותה, וההתפוצצות הכאיבה".

 

"עכשיו, כשיצא האוויר מהבועה, חזרנו לחוקי הבסיס: 1. חברה אמיתית היא חברה שיש לה חידוש - בין אם טכנולוגי ובין אם ערכי. 2. חברה אמיתית היא כזו שיש לה לקוח שרוצה לקנות את המוצר שלה. צריך בסיס מסחרי. כיום רואים צמיחה סביב חברות היוצרות שיפורים למוצרים שלהן: הורדת עלויות, יצירת יתרון יחסי. רק במקרה כזה יש בסיס לצמיחה כלכלית לאורך זמן".

 

כך שלהערכתך יש התחדשות ואנחנו לא בדרך לבועה.

 

"אני בהחלט חושב שמצב ההשקעות הזרות חזר להיות כפי שהיה בשנים 1999-1998, בעיצומם של ימי הבועה. אך היום, להערכתי, ההשקעות בריאות, לא מטורפות, עם בסיס כלכלי ברור".

 

אתה מסכים עם הדעה כי תעשיית הקרנות שקמה כאן תרמה לפמפם את הבועה, יצרה רווחים למנהליה, אך המשקיעים בדרך כלל לא ראו פירות?

 

"תראי, אנחנו קמנו לבדנו ובסוף עשינו יותר כסף מכל הקרנות. יחד עם זאת אני לא חושב שאפשר עדיין לשפוט את הקרנות. כישלונות רואים מהר, כי גם מזדרזים לנפות אותם. הצלחות לוקח זמן רב יותר לראות, בדרך כלל גם מעדיפים להשביחם זמן רב ככל האפשר בטרם הן נחשפות".

 

"למשל, לקח שש-שבע שנים לגלות כמה גוגל הייתה שווה. לכן נורא קשה לשפוט קרנות לפני שחולפות שש-שבע שנים. נכון שלא פעם מפסידים. ככה זה. אילו זה היה בטוח, היו קוראים לזה אגח. בכל מקרה, אני מקווה שעוד נראה הצלחות. חשוב שיהיו בשוק הצלחות רבות ולא רק הצלחה אחת, חד-פעמית".

 

יש חברה ישראלית שהרשימה אותך באופן מיוחד?

 

"לדעתי, אחת החברות הישראליות המרשימות ביותר בכל הזמנים היא צ'קפוינט. החברה הזאת היא מודל לחיקוי. זו חברה שבנויה בצורה מאוד רציונלית, עם ניהול שורשי ורציני, בלי כניעה לאנליסטים ולעיתונאים. אין לי ספק שאילו היו עוד כמה גיל שוויידים במדינה, מצבנו היה מעולה".

 

כיום אתה יושב בהנהלה של תאגיד ענקי. אתה מתגעגע לפעמים לימים שבהם היית יזם בחברת סטארט-אפ קטנה?

 

"נכון שאני יותר רחוק היום מסוג העשייה שהייתה בהתחלת הדרך, אך בתפקיד שאני עכשיו יש אתגרים מסוג אחר, מרתקים גם הם. בסטארט-אפ יש אתגר של הישרדות. כל יום אתה מחשב כמה כסף יש בקופה ומאיפה מביאים כסף לשלם לעובדים מחר. כולם חושבים שבסטארט-אפ עוסקים כל הזמן ביצירה, אך האמת היא ש-70%-60% מהזמן מעבירים בדאגה לכסף".

 

דאגה שבוודאי נראית לך רחוקה כיום.

 

"כבר שנים שאני לא דואג. כבר הרבה זמן שאני לא עושה את מה שאני עושה בשביל כסף".

 

מה אתה עושה בכסף הרב שהרווחת?

 

"את השאלה הזאת הפניתי פעם לחבר ילדות שלי, שלמה קרמר, ממייסדי צ'קפוינט. הוא השיב לי שבנקודה מסוימת הופך הכסף להיות חסר משמעות. חשבתי שקרמר מטורף, ושזה קל להגיד את זה כשיש לך כסף. היום אני ממש מבין אותו וחושב כמוהו. כמה נעליים אפשר כבר לנעול? קונים בית, קונים מכונית וזהו. מה שכן, הכסף מאפשר לי לעבוד שלא בשביל הכסף, וזה לא מעט".

 

לדברי אגסי, ממילא אין לו זמן לבזבז את הכסף הרב. מרבית ימיו הוא נמצא בנסיעות ועובד אינספור שעות. את הזמן המעט שנותר לו הוא מקדיש לילדיו ולאשתו. אגסי מודה שבנסיבות האלה קשה לקיים חיים רגילים, אם כי הוא אינו מראה סימני שחיקה או חרטה.

 

יש לך מחשבות על פרישה מוקדמת?

 

"בגיל 25 אמרתי לאיזה עיתונאי שבגיל 30 אפרוש. כך חשבתי אז. תמיד מזכירים לי את זה. מתברר שהחיים גדולים מאיתנו. אני עושה כיום משהו שמאוד מאתגר אותי ועובד עם קבוצת אנשים מדהימה בסיטואציה חד-פעמית. זו נקודת זמן מאוד מעניינת בשוק שהיו בו אלפי חברות, ועכשיו מתכנס לארבע חברות גדולות. קיבלתי הזדמנות נדירה, ואני מנצל אותה. אני לא עושה תוכניות".

 

אתה מתכוון לחזור לארץ בעתיד הקרוב?

 

"אני לא חושב על זה כרגע. אני מנצל את הרגע, ולא יודע לומר מה יהיה. אלה החלטות גדולות מדי בשביל להחליט עתה".

 

האם יש אמת בשמועות שאתה מיועד להיות המנכ"ל המשותף בתאגיד?

 

"אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים בעיתונים". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים