נפרדים מעוזי חיטמן ברשת

אתמול (א') הוקם אתר הנצחה ראשון לזמר עוזי חיטמן ז"ל, שנפטר מהתקף לב בלילה שבין שבת לראשון. את האתר פיתחה רונית טויטו, במסגרת "עד עולם", מעין אינדקס זכרון מקוון, שפתוח לכלל הגולשים. באתר המוקדש לזמר האהוב תוכלו לקרוא ביוגרפיה קצרה, לצפות בתמונות מהופעות, הקלטות ותוכניות

באתר הרשמי של חיטמן, אשר למרבה הצער טרם עודכן, ניתן גם כן לקרוא ביוגרפיה, להבין מהיכן צמח וכיצד הצליח לנוע בטבעיות כה בין מוזיקה חסידית, למזרחית, לפופ, לשירי ילדים ועוד - וכל זאת, מבלי להישמע מזויף ולו לרגע. באתר ניתן למצוא גם אלבום תמונות, מידע על יצירותיו, אפשרות לרכישת אלבומים וספר תווים של שיריו, ואפשרות - עצובה ומקאברית משהו - להזמין אותו להופעות.

גם האנציקלופדיה של מומה הקדישה ערך לחיטמן, הכולל ביוגרפיה מאת יורם רותם ודיסקוגרפיה מפורטת. ניתן ללמוד על כל אחד מהאלבומים, הסינגלים, האוספים, והאלבומים והשירים בהם השתתף חיטמן, ולקרוא עוד מידע על הרכבים בהם לקח חלק במהלך הקריירה העשירה שלו.

להאזין לשירו האחרון

חיטמן הותיר אחריו אישה ושלושה בנים. חיטמן, מהיוצרים הבולטים והאהובים בארץ, נולד ביוני 1952, בן להורים ניצולי שואה, והחל את דרכו המוזיקלית כבר בגיל 11, כשרכשו לו הוריו את הגיטרה הראשונה. בצבא שירת בלהקת "פיקוד מרכז", שם החלה הקריירה הרשמית שלו כזמר.

מאוחר יותר הפגין את כשרונו לא רק כמבצע, אלא גם כמלחין ופזמונאי, שהעשיר את המוזיקה הישראלית בנכסים כמו "לילה בלי כוכב", "עוד סיפור אחד של אהבה", "אדון עולם", "רציתי שתדע", "נולדתי לשלום", "כמו צועני", אנחנו נשארים בארץ", "כאן", "לכל אחד יש" ועוד עשרות שירים.

נרות וירטואלים לזכרו

הגולשים ניצלו את הבמה שניתנה להם, והדליקו נרות וירטואליים לזכרו. "'אלוהים שלי, רציתי שתדע' מדוע כל כך מהר? בדמי ימיו, סמל של ציונות ושירה ישראלית פשוטה ויפה! יהי זכרך ברוך!", נזכרה אחת, ואחרת הביעה צערה: "חבל ,כל הכשרונות הולכים בלי להשאיר מחליף. הזמן ינחם את כולכם".

חיטמן, שעל שמו רשומות 658 יצירות, זכה בינואר 2002 בפרס מפעל חיים למלחין מטעם אקו"ם, ועבד בימים אלו על אלבום חדש, ששיר ראשון מתוכו - "כמה דמעות", שם שבדיעבד כל כך קולע - עמד לצאת לרדיו. אתם מוזמנים לקרוא את המילים המרגשות, שמוכיחות שוב עד כמה אהב את הארץ הזו ולהאזין לו. (רוני שני)