עצור, עוקבים אחריך

כמו על מזג האוויר, כולם מדברים על תאונות הדרכים, אבל רק מעטים עושים משהו בעניין. המשטרה אוכפת ורושמת דו"חות, בתי-המשפט מטילים עונשים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים משקיעה כספים בהסברה - אבל מספר הנפגעים בתאונות הדרכים עודנו גבוה.

לאחרונה צצו כמה גופים מהמגזר העסקי-פרטי והציעו רעיונות חדשים, שאולי יסייעו במאבק בתאונות בכבישים. חברת "יעיל די-סי-אס", למשל, מייבאת לארץ מערכת חדשה, מעין "קופסה שחורה", המאפשרת מעקב אחרי כל התנהגות חריגה של הרכב או של הנהג. המערכת מאפשרת ללקוח לדעת בדיוק היכן נמצא כל רכב בכל שעה נתונה, ואם מתבצעות עבירות תנועה או חריגות מפרמטרים שנקבעו מראש. המידע מועבר מן המערכת אל מרכז השליטה באמצעות טכנולוגיית ג'י-פי-אר-אס באמצעות תקשורת סלולרית.

הלקוחות הפוטנציאליים של המערכת: קציני בטיחות של ציי רכב, המעוניינים לדעת אם הנהגים שלהם מבצעים עבירות תנועה, והורים מודאגים, שנותנים את הרכב לילד בליל שבת ורוצים לדעת אם הוא נסע במהירות מופרזת, ביצע פניות פזיזות או בלם את הרכב בפראות. המערכת מוצעת גם לחברות ביטוח, המבקשות לבדוק אם כדאי להאריך את פוליסת הביטוח של נהגים בעייתיים.

"עצם הידיעה שמכשיר כזה מותקן ברכב גורמת לנהג לשפר את התנהגותו", אומר אורן גור, מנכ"ל החברה. המידע הנרשם ב"קופסה השחורה" והמידע המועבר ברשת הסלולרית מוצפנים, וגורמים זרים - כולל המשטרה - אינם יכולים לקרוא אותו. רק המערכת עצמה מסוגלת לפענח אותו. אי-אפשר גם לזייף את התוצאות. לדברי גור, באירופה קבילים ממצאי המערכת בבתי-המשפט, כאשר נבדקות הסיבות לתאונות דרכים. מחיר המערכת: 2,200 שקל פלוס מע"מ.

ראית עבירה - דווח

לדברי ד"ר טובה רוזנבלום, ראש התוכנית האקדמית ללימודי בטיחות בדרכים באוניברסיטת בר-אילן וראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים במסלול האקדמי של המכללה למינהל, למיטב ידיעתה מתבצע בימים אלה מחקר מדעי הבודק את יעילות "הקופסה השחורה" במניעת תאונות. עד שיסתיים המחקר, היא אינה רוצה להביע דעה בנושא.

עם זאת, רוזנבלום מצביעה על הבעייתיות שבהתקנת המערכת ברכבם של עובדים, הנוהגים ברכב של החברה, בלי שהסכימו לכך. "יש כאן בעיה אתית", היא אומרת. "השימוש בעזרים אלה עלול לעורר כעסים מצד עובדים".

פתרון זול יותר למעקב אחרי נהגים ולאיתור נהגים בעייתיים מציעה חברת "תנועה-נט". השיטה שלה פשוטה: לקוחות החברה מקבלים מדבקה להדבקה על הצד האחורי של הרכב, ועליו נכתב: "איך אני נוהג? דווח 3663*".

המדבקה מזמינה כל אדם, שרואה כי רכב מבצע עבירת תנועה, להתקשר למוקד הטלפוני של "תנועה-נט" ולדווח על כך. ניתוח הפניות למוקד מגלה כי רק 63 אחוז מהדיווחים הם על נהיגה לא חוקית או לא בטיחותית. כ-10 אחוזים מהדיווחים הם על חנייה במקומות לא חוקיים, כ-7 אחוזים הם על תקלות ברכב, כגון אור בלם לא תקין, ו-20 אחוז הן מחמאות לנהגים אדיבים.

לדברי יוזם הרעיון, דורון רגב, בארצות-הברית נצפתה ירידה של 23 אחוז במעורבות של כלי-רכב עם המדבקה בתאונות דרכים. זאת כיוון שנהג, החושש כי עלולים לדווח עליו לקצין הבטיחות של צי הרכב, לחברת הביטוח או להורים, ינהג בצורה אחראית יותר.

רגב מציג מכתב ששלח לו מנהל הלוגיסטיקה של חברת "בונז'ור", המספר כי בששת החודשים שבהם פועל השירות בחברה ניתן לזהות בבירור ירידה משמעותית בכמות דו"חות התנועה שקיבלו נהגי החברה ובכמות תאונות הדרכים שבהן היו מעורבים.

"בשיטה שלנו אין השקעה של הלקוח בתשתית. כל ההשקעות בטכנולוגיה נעשות על-ידינו", אומר רגב. לדבריו, אין צורך בעונשים לנהגים עבריינים שהמערכת "תופסת". הנהג ברכב של הארגון מוזמן לשיחה עם קצין הבטיחות, שמציג לו את האירוע. ברוב המקרים לא נדרש יותר מזה.

"פרט למחקר שבוצע על-ידי אנשי 'תנועה-נט' עצמם, לא ידוע לי על מחקר חיצוני, שמראה את השפעתו של הכלי הזה במניעת תאונות דרכים", אומרת ד"ר רוזנבלום. "ידוע לי שרגב ואנשיו מעוניינים במחקר רציני, משום שהם בטוחים שהתוצאות יהיו לטובתם. הנתונים שנאספו בינתיים מראים על מגמות מעניינות, אבל מוקדם לקבוע מסקנות מחקריות לגבי יעילות האמצעי הזה".

קצין מבחן "וירטואלי"

עו"ד אילון אורון, העוסק זה שנים במשפטי תעבורה, פירסם לאחרונה ביחד עם המהנדס גבי ויסמן את הספר "עצור, משטרה. הכל על משפטי תעבורה". לדבריו, האמצעים החדשים עשויים להשתלב בפסיקת בתי-המשפט לתעבורה.

"לפני שמטילים עונש, יכול סניגור לבקש מהשופט להטיל על נהג עבריין מעין 'קצין מבחן' וירטואלי: מכשיר או מדבקה, שישמשו למעקב אחרי התנהגותו בעתיד. אם נהג יתחייב להשתמש על חשבונו במכשיר כזה, עשוי שופט לדחות את גזר-הדין עד למתן חוות דעת על התנהגותו בתקופת הדחייה. זה עשוי לתרום לבטיחות בדרכים ולחינוך הנהג העבריין יותר מקנס או משלילת רישיון לתקופה קצרה".

החברה האמריקנית "פי-אם-סי" פיתחה לאחרונה, בעקבות מחקר בינלאומי, מכשיר לבדיקת עייפות של נהגים באמצעות בדיקת האישון של עיניהם. אחד החוקרים שהשתתפו בפיתוח המכשיר ובבדיקתו הוא ד"ר יאיר מורד, מבית-החולים "אסף הרופא".

המכשיר מיועד רק לארגונים המעסיקים נהגים רבים. כל נהג נבדק, והמכשיר "זוכר" את תמונת העין שלו. לפני שהנהג יוצא לדרך, הוא נבדק שוב, ובבדיקה קצרה, הנמשכת כ-20 שניות, יכול המכשיר לקבוע אם הנהג עייף או ערני. ניתן לזהות גם נהגים שיכורים או מסוממים.

ד"ר מורד סיפר לכתבי "ידיעות אחרונות", בני ברק ומאיר תורג'מן, כי המכשיר נוסה ונבדק בבסיס תובלה של צה"ל. נהגים צבאיים התבקשו להציץ לתוכו לפני שיצאו לדרך - ובמקרים ספורים פסל המכשיר את הנהגים. המכשיר מוצע לארגונים כמו "אגד", חברות משאיות ואוטובוסים, ואפילו לרכבת, המעסיקה נהגי-קטר רבים.

כל הרעיונות האלה נועדו למנוע תאונות דרכים בשיטות שאינן כרוכות בענישה פלילית של הנהגים, אלא בהסבת תשומת-הלב ובחינוך. לא מדובר בחינוך כללי לזהירות בדרכים, אלא בהצבעה על אירועים מסוימים או רגעים מסוימים של חוסר ערנות. כך יהיה קל יותר לנהגים להפנים את הטעויות שהם עושים, להיות מודעים להן ולהימנע מטעויות נוספות.