איך הבחירות באמריקה ישפיעו על ישראל?

"יש זמן ל-POLITICS (פוליטיקה) ויש זמן ל-POLICY (מדיניות)", הסביר לאחרונה גורם במטה הבחירות של ג'ון קרי. רוצה לומר, מה שאנחנו עושים עכשיו - זה פוליטיקה. ביום שלישי לפנות בוקר, אם תהיה הכרעה במערכת הבחירות, תיגמר הפוליטיקה - ותתחיל המדיניות.

• אמריקה בוחרת: כל העדכונים והפרשנויות - בסיקור מיוחד של ynet
  

למען הקול היהודי, עד ליום הבחירות עשו שני המועמדים כל ג'סטה פרו-ישראלית שניתן להעלות על הדעת. הנשיא ג'ורג' בוש, בניגוד לאינטרס שחייב אותו לקרב אליו את מדינות ערב לטובת פתרון המשבר העיראקי, יצא בחודש אפריל עם המכתב המפורסם לראש הממשלה שרון, המכיר בצורך "לקחת בחשבון את המציאות בשטח" של גושי ההתנחלות הגדולים במסגרת הסדר קבע, ומוותר בשם הפלסטינים על זכות השיבה. קרי יישר מייד קו וקבע שזו תהא גם המדיניות שלו.

מה תהיה מדיניות ממשל בוש כלפי ישראל בקדנציה שניה ואחרונה, שבה כבר לא יזדקק לקול היהודי? ומנגד, מה תהיה מדיניות ממשל קרי, המאמין בשיתוף פעולה עם אירופה? האם ישראל תיאלץ לשלם את המחיר?

בחודשים האחרונים נהנתה ישראל מחופש פעולה כמעט מוחלט. נושא "הקפאת הגידול הטבעי" בהתנחלויות הוקפא עד לאחר הבחירות. צוות טכני אמריקני, שהיה צריך לצאת לישראל ולהגיע להבנות עמה  בנושא קווי הבניה בהתנחלויות ופינוי המאחזים, קיבל הוראה להישאר בבית. ישראל פעלה באגרסיביות בעקבות אירועי הקסאם בשדרות - וושינגטון הגיבה בקול ענות חלושה. כל זה יסתיים ב-3 בנובמבר, בלא קשר לזהות המנצח בבחירות.

הממשל החדש (או החדש-ישן) יסייע לשרון לקדם את תוכנית ההתנתקות שלו. גם אם ישראל תפעל חד-צדדית, וושינגטון תפעל בשמה כדי לתאם את המהלך עם הרשות הפלסטינית, כדי להבטיח מעבר חלק ככל האפשר משליטה ישראלית לשליטה של הרשות.

הנשיא בוש רואה בתוכנית ההתנתקות חלק בלתי נפרד מ"מפת הדרכים". קודם נסיגה ישראלית מחבל עזה ופינוי עוד ארבע התנחלויות בצפון הגדה - ואז יפעלו האמריקנים ביתר שאת לקידום המפה. מחלתו של ערפאת תאפשר להם להפעיל לחץ ישיר על אבו מאזן ואבו עלא, כדי שיפעלו בנחישות להפסקת הטרור והכנעת ארגוני המחבלים. ישראל מצדה תידרש לשבת בשקט ולאפשר למנהיגים הפלסטינים לפעול בתנאים אופטימליים. 

הלקח הגדול של ממשל בוש מפרשת עלייתו ונפילתו של אבו מאזן, הייתה שארצות-הברית וישראל לא סייעו לו מספיק להשיג שליטה בשטח. אלא שאז, מרגע שמפת הדרכים חוזרת לשולחן המדיני והפלסטינים מתחילים להראות תוצאות, ישראל תידרש במקביל לפעול להקפאה מוחלטת של ההתנחלויות, ולנקוט צעדים ממשיים שיסייעו ליצירתה של מדינה פלסטינית ברת-קיימא.

הפסקת הטרור, גם אם לא לחלוטין, תגרום להפעלת לחץ אמריקני ואירופי על ישראל לסגת לקווים שלפני פרוץ האינתיפאדה, ב-28 בספטמבר 2000, ולהחזרת הצדדים למו"מ על הסדר הקבע. עידן "האור הירוק" ו"היד החופשית" עשוי להגיע אל קצו.  

ומה יקרה אם ג'ון קרי יזכה? כמעט אותו הדבר. ההבדל העיקרי יהיה במינוי מיידי של שליח בכיר למזרח התיכון, כזה שיתאם בין הצדדים על בסיס יומי להפגת מתיחויות ופתרון מיידי של משברים. החשש מכניעה של קרי לאירופה, אין לה על מה להסתמך. גם בממשל הדמוקרטי של קלינטון, שמרו האמריקנים את האירופים כשחקני משנה בלבד, וכך יהיה גם בממשל קרי.

מי שמצפה לשינויים מפליגים ביחס לישראל לאחר הבחירות, צריך לקחת בחשבון את העובדות הבאות:

1. הנשיא אינו פועל בחלל ריק. בית הנבחרים, בעל רוב רפובליקני בשליטתו של טום דלאי - אולי הפוליטיקאי החזק ביותר באמריקה כיום, ובעל עמדות ישראליות ימניות קיצוניות - יעשה צרות לכל נשיא שיפעל נגד ישראל, גם אם שמו יהיה ג'ורג' בוש.
2. הבחירות של 2004 כמעט מאחורינו, אבל בעוד שנתיים יהיו בחירות לכל 435 המושבים בבית הנבחרים ולשליש מהמושבים בסנאט. מערכת הבחירות הזו נפתחת, גם אם לא באופן רשמי, כבר ביום שלישי.
3. יעברו כמה שבועות במקרה הטוב, ולפעמים כמה חודשים, עד לעיצובו של הממשל החדש. המועמדים של ג'ון קרי למחלקת המדינה, הפנטגון ושאר משרות הקבינט, יצטרכו לעבור שימועים לאישורם בסנאט. מדיניות ממשל בוש, אם יישאר בכיסאו, לא תעבור שינויים מפליגים, אולם קיים סיכוי שקולין פאוול יילך הביתה ותהיה תקופת ביניים, עד לכניסת הבוס החדש למחלקת המדינה.
4. שום ממשל אמריקני אינו מתכוון לשבור את הכלים עם ישראל. לחצים כן, שבירת כלים לא. האמריקנים היו מאז ומעולם ריאלים, ופעלו עם מה שיש להם ביד. עכשיו יש את אריאל שרון במשרד ראש הממשלה. הנשיא - בוש או קרי - יעבוד יחד איתו, לא נגדו.