בר בכפר: צימרים עם המון גינה

אבא של נילי בר משרונה היה בעליו של הטרקטור הראשון בגליל. הוא גם היה חבר טוב של יגאל אלון. נילי, בכורת ילדיו, היא ההוויה הישראלית כולה. קשה לציין במילים את מקומה בתרבות המקומית - בין תבור לכינרת - על קצה ההר של רמת יבנאל. בעינינו היא מייצגת את כל מה שהיה נעים ותמים בישראל הראשונית, אבל בה עצמה אין שמץ יומרה או ניסיון להתגדר בשום תואר.

נכון, היא נולדה בראש פינה וידעה ימים קשים של חקלאות ציונית, ומלחמות וקרעים משפחתיים, אבל כשהיא עומדת יחפה ושלווה

בין הצימרים שלה בשרונה, תולה מצעים שכיבסה, גוזמת ענף לימונית משיח גדול, היא מציעה לך סוג של מבט פנורמי על חמישים וכמה שנות עמק. כזה המצויר בספריה של ימימה צ'רנוביץ, טובל בצמחייה סבוכה, משורטט ריבועי אדמה ירוקים-צהובים-חומים. פשוט ותם. ולא שנילי בר מבר בכפר מסתובבת בקוקו וסרפן ומזמזמת שירי מולדת, אבל היא לשה אחרת את חומרי חייה, ובמיוחד את מלאכת האירוח המאוד אישי שלה.

לפני עשר שנים, כשסיימה לגדל את צאצאה השישי, הפכה את השטח המוריק בין מטע הזיתים המשפחתי לשדות החיטה, לשישה צימרים עם המון גינה. מכל חלון ודלת מתפרצת פנימה צמחייה: עצי פקאן, עצי לימון, פומלה ואפרסמון, בוגונוויליות בארבעה צבעים מסוככות על שכונת הצימרים המתוקה הזו ובחורש האורנים שליד כל צימר תלוי ערסל ליד צמחי תבלין, לימונית ולואיזה.

הנופשים המגיעים ללון בצימרים, המעוצבים כיחידות חוף מהאיים היווניים, נראים גם הם ארץ ישראל היפה והמשוטטת. משפחות בנות שלושה דורות, שהעברית בפיהן מסוגננת, אנשים שאוספים כל פיסת נייר או כוס פלסטיק שהושארו לאחר הצלייה על המנגל, הולכים לישון די מוקדם וקמים אל הטיולים באזור או לרחצה מרעננת בכינרת.

המושבה שרונה בגליל התחתון יושבת על מעין מצוק, קצת אחרי שדמות דבורה וכפשר-קמא. בולטים בה בתי ההרחבה, שתוכננו על פי ארכיטקטורה חדשנית, אבל היופי האמיתי טמון בבתי הכפר הישנים של הראשונים, שברושיהם משתרגים בגדרות קיסוס וגינותיהם משמשות בוסתני פרי המצניעים את מרפסות הבית.

גם נילי ודובי בר מתגוררים בבית כפר ישן. ארוחת הבוקר מוגשת לנופשים בחדר האוכל בכניסה, כשבאך ומוצרט מתנגנים בחלל. נילי משכימה כדי לאפות את לחמניות הדגנים הנימוחות, מגישה על צלחות בעלות מוטיבים נאיביים חביתות של פטריות בצל וירק ומעמיסה על שולחנות העץ סלטים טריים טריים במבחר טעמים, ממרח טונה בתפוחים, גבינות שמנת וגבינות קשות, ממרח עגבניות שייבשה על הגג, זיתים, לבנה ביתית, ועוגות שבלול שהכינה. ליד הקפה והתה תמצאו מיצי פירות סחוטים ולימונדת הבית.

הצימרים מעוטרים בווילונות לבנים, כיסויי מיטה צבעוניים ושלל כריות. על השולחן מחכות עוגיות הבית, בשקדים וחמאה, ובקבוק יין. ויש גם טלוויזיה ודי-וי-די, מיקרוגל ומקרר.  

'בר בכפר' אידיאלי למשפחות על ילדיהן הקטנים, שיכולים לשוטט בתוך החורש המוגן ולטעום מטעמיה של חצר משק. אין לובי, אין מנורות בדולח ואין מוסיקת מעליות. באשר לזוגות, אלה מופנים ישירות אל שני הצימרים הרומנטיים שמתחברים לבקתת עץ כמו-סקנדינבית ובה ג'קוזי, ספסלי עץ, כורסאות קש מרופדות וצמחייה הגולשת מן הגג. יש החומדים דווקא את בקתת העץ כמקום לינה, על מזרן. 

'בר בכפר', שרונה, 450 שקל לזוג ללילה + ארוחת בוקר באמצע השבוע, 800 שקל לשני לילות לזוג + ארוחות בוקר בסופשבוע. טל' 6769733 - 04.

הכל מקרמיקה

בבית הסמוך ל'בר בכפר' שוכנת סדנה לפיסול קרמי, שמציגה פסלים וחפצי בית. במקום מתקיימים גם שיעורי קרמיקה לילדים. ניתן לרכוש, במחיר מאוד סביר, כלי בית ושולחן מעוצבים בסגנון אישי מיוחד, ספלים, מכלים, צלחות, כלי הגשה וכן חיות ודמויות מרקדות שמחוברות להן כנפי טול ורדרדות (לתלייה בחדרי ילדים). ראויים לציון כבשי הקרמיקה הקטנים, נוסח מנשה קדישמן.

זמזום הדבורה

במרכז המבקרים 'דבורת התבור' הסמוך לשרונה, תיהנו מסיור חווייתי המדגים את תהליך הפקת המשי והדבש. את נושא המשי למדה מלכה בן זאב, בעלת המקום, בחצרו של השאח הפרסי באירן, שם היה אביה אחד מיועצי השליט.

יגאל בן זאב, בדרן לא קטן וחביב מאוד לטף, מציע להורים ולילדיהם לשלב שני טיולים באתר. קודם כל, במכוורת הענקית, שם מודגם תהליך הגידול של זחלי ופרפרי המשי ומסופר סיפור חייהם עד לשלב ההתגלמות והפיכתם לפרפרים. כן שומעים הילדים על הפקתם של חוטי בד המשי היקר. לאחר מכן, במצפה הדבורים, רואים הילדים (ממרחק בטוח) איך רודים דבש מהכוורת, ואף מקבלים טעימה מהזהוב הטרי-טרי.  

באגף סמוך מתנהלות סדנאות יצירה לילדים, הכוללות הכנת נרות דונג וציור על אריגי משי, ובחישת 'שוקולד

אינדיאני' המורכב מדבש עם קקאו.

חנות המוצרים של שדמות דבורה שווה ביקור. קודם כל הדבש, באריזות שונות - טרי וריחני, עד כדי שכרון. מוצרי הקוסמטיקה (למשל חמאת-דבש) מבטיחים, כדרכם של יצרני תכשירי יופי, עור חלק והזנה חיונית לפניה של כל אשה בכל גיל. ריח המוצרים מתוק, המירקם חלק ונספג מהר.  

דבורת התבור, פתוח כל השבוע 17:00-09:00. סיורים בני שעתיים (עד 15:00) יוצאים כל רבע שעה. 27 שקלים, החל מגיל שלוש. חנייה בשפע. טל' 6769598 - 04.

ליקר ושמן זית

בשדמות דבורה שוכן גם משק קוטין - מרכז מבקרים המדגים תהליכי ייצור של שיכר וליקר ייחודיים למקום. על שולחן הטעימות הכפרי מוגש מבחר ממוצרי המשק: מירקחות (קונפיטורות) מפירות העונה, יינות שיכר וליקרים ללא כימיקלים, זיתים בטעמים מגוונים ושמן זית מהייצור הביתי. הזיתים, אגב, מגודלים בשיטה אקולוגית, הקוטינים מפיקים מהם שמן זית ריחני ואף כובשים אותם בשיטה סודית. עד דצמבר מתקיים במקום מסיק חווייתי לכל המשפחה וכן סדנאות לכבישת זיתים.

משק קוטין, מארחים כל יום מ-10 בבוקר עד ליל. טל' 6769713 - 04.

הגלריה של מוניקה

מזרחית לשדמות דבורה, במרחק חצי שעת נסיעה, שוכנת הגלריה של מוניקה הדרי, בקיבוץ גבת. הדרי, מורה לאמנות ובוגרת בצלאל, מעצבת את עבודותיה בחומרי אבנית ושורפת אותן בטמפרטורה של 1,250 מעלות. היא עובדת הרבה על גבי אובניים ועיצוביה כוללים כלים שימושיים לשולחן ולתנור הביתי, צלוחיות הגשה, מתקני זיתים, מכלי עציצים וקומקומים - קרמיקה פיסולית ותבליטים.  

מאחוריה, עשרות תערוכות יחיד בארץ ובחו"ל, ופרסי שבח שהוענקו לה על עיצוב תשמישי קדושה ועל פיסול צלמיות. אמנית צנועה זו, שכבר הציגה עבודות במוזיאון הארץ ובמשכן לאמנויות, מאפשרת הצצה נדיבה אל רזי הסטודיו שלה, בו תלויים בצפיפות פיסולים ועיצובים שימושיים ודקורטיביים. תבליטי דמויות הנשים שלה, טורסו נשי מופשט על אריחים בגוון מעושן, תכלכל ואפרפר, הם נגיעה נוגעת ללב בחומר שהופך תחת ידיה, למרות קשיחותו, למוטיב אוורירי אפוף סוד. מי שאוהבים ללקט כלי שולחן אמנותיים, ימצאו שם את כל מבוקשם. חובבי אמנות מופשטת יתקשו לא לגעת במוצגים הייחודיים.

הדרי, אגב, מקיימת עד סוף החודש תערוכה, כדים ועוד, בגלריה המחודשת בקיבוץ יפעת: פתוח א'-ה' 11:30-08:00, בשבת 14:00-12:00. לבירורים: 3204522 - 052 ,6548834 - 04.