פריסקייל: המנוע השקט

כך נראית הצלחה בעת שהיא צוברת תאוצה: כמו כנס המפתחים SNDF) Smart Networks Developer Forum) שערכה חברת פריסקייל סמיקונדקטור, לשעבר מוטורולה סמיקונדקטור, בפרנקפורט בחודש שעבר. זה היה כנס מקצועי שרוב 550 משתתפיו היו מפתחים, אנשי טכנולוגיה ושותפיה של החברה.

האירוע היווה,במידה מסוימת, לא רק פורום לחילופי רעיונות מקצועיים אלא הפגנת עוצמה של חברה ותיקה שנולדת מחדש. את הכנס הקודם בשנה שעברה קיימה החברה ביורו-דיסני (מה ששיפר את אפשרויות הבילוי של המשתתפים), בעוד הכנס הנוכחי התקיים באולמות האירועים של מלון שרתון בנמל התעופה של פרנקפורט, מקום מתאים להתעסק בביזנס ובטכנולוגיה בלבד, בלי שום מיקי מאוס.

הדבר שהכי קרוב לפארק שעשועים באירוע הזה הייתה מעבדת תצוגה והדגמות עם 80 טכנולוגיות שונות, שמגדירות את המיצוב של פריסקייל על מפת ההי-טק העולמי. אלה הודגמו למאות המשתתפים, שהגיעו מ-20 מדינות, וייצגו 40 שותפים עסקיים שונים, חלקם מישראל. בכנס הוכרזו שבעה מוצרים חדשים - שלושה מהם פותחו בישראל - וזה מחזק את מה שציינתי לעיל: פריסקייל ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בעולם המעבדים המשובצים.

המומחיות הישראלית היא בשני תחומים מרכזיים: מעבדי RISC משובצים בתפקידי בקרה ומעבדי DSP המשמשים לעיבוד אותות.

מה שמאפיין את שני התחומים הוא הצורך לבצע את העבודה בזמן אמיתי, בשטף שאינו פוסק ובידיעה ברורה מראש כמה זמן נדרש לכל פעולה. מסיבות אלה, מערכות הפעלה "צרכניות", כמו Windows או אפילו "תעשייתיות" כמו Unix אינן פלטפורמות מתאימות להרצת תוכנות בסביבת המערכות המשובצות. יש מערכות הפעלה מיוחדות ליישומי "זמן אמת" וסביבות פיתוח מיוחדות ליישומים "משובצים", שהעוסקים בהן נוטים להיות יותר מהנדסי אלקטרוניקה מתוכניתנים.

ישראל הייתה למכה של המחשבים המשובצים וה-DSP הרבה לפני שהמושג "סטארט-אפ" נולד. מוטורולה ישראל הייתה מרכז הפיתוח של הטכנולוגיות האלה כבר בתחילת שנות ה-80' ומאז היא שמרה על עמדת המוליכות הטכנולוגית שלה בנחישות, שלא תמיד גובתה על ידי נחישות דומה אצל מנהלי העסקים של מוטורולה העולמית.

כך קרה שחברת האם מצאה את עצמה סובלת מ"פיצול אישיות": מצד אחד יש לה תשתית טכנולוגית מדהימה בתחום המעבדים - ומצד שני היא לא מצליחה לחדור לשוק המאסיבי אלא בדרך הנסתרת של מעבדים משובצים. יש לה טכנולוגיות ללא מתחרים ברמת הרכיבים - אבל מה שמעניין את ההנהלה והמשקיעים זה נתח השוק שלה בטלפונים סלולריים.

הלכו לפסיכיאטר-עסקי מוסמך והוא קבע, צריך להפריד בין הנפשות המפוצלות ולתת לכל ישות את העצמאות לעסקית שלה. כך נולדה פריסקייל, כמו חווה שהופרדה מצלע אדם - ודי מהר הראתה לשובניסט מי כאן יודע לעשות עסקים טובים יותר.

בין המוצרים החדשים שהוכרזו בפרנקפורט, הצברים משכו הכי הרבה תשומת לב. אלה כללו שלושה מעבדי RISC ממשפחת PowerQuicc III, בנויים בטכנולוגיית 90 ננומטר, ומיועדים לשימוש במערכות מיתוג של הדור השלישי, תקשורת Backbone ורשתות מחשבים.

הטכנולוגיה של 90 ננומטר מאפשרת ביצועים גבוהים ללא הקנס הרגיל בצורת צריכת אנרגיה גבוהה. והמוצר הרביעי החשוב שהגיע מהרצליה הוא מערכת הפעלה ליישומי זמן אמת (RTOS) המיועדת למערכות DSP הפועלות בטכנולוגיית StarCore של פריסקייל. זו משלבת בתוכה את סביבת הפיתוח CodeWarrior ואת מערכת ההפעלה החדשה שפותחה בשיתוף Metrowerks ליישומי עיבוד אותות (שזה תת-תחום בתוך תחום זמן האמת), הנקראת SmartDSP. המערכת הזו מאיצה את תהליך הפיתוח, בין היתר על ידי פישוט קוד המקור.

מניית פריסקייל, שהונפקה בבורסה של ניו-יורק רק ביולי האחרון, הספיקה לצמוח מאז ב-15%. מנקודת המבט של המשקיעים, הרי החדשות האחרונות שפורסמו אחרי הכנס, בדבר כוונת החברה להתייעל ולקצץ כ-1,000 משרות מתוך 22,000 העובדים שלה ברחבי העולם, רק העלו את האטרקטיביות. חברת האנליסטים "גולדמן סאקס" הכריזה החודש כי פריסקייל סמיקונדקטור תחווה "גידול אורגני" ככל שתקבל יותר ויותר עצמאות ממוטורולה: "אנחנו רואים בפריסקייל מנהיגה מבוססת בשווקים רבים של מוליכים למחצה, וצופים גידול לטווח ארוך ברווחים ופוטנציאל לרווחים פיננסים רבים דרך הקיצוץ בהוצאות והעצמאות מהחברה האם".

מוטורולה, המחזיקה כיום בכ-70% ממניות החברה, עתידה להעביר את אחזקותיה לידי בעלי המניות של מוטורולה עצמה (הציבור, קרנות נאמנות ובתי השקעה פרטיים), ותעניק בכך לחברה את החופש והגמישות הדרושים לפעילות בשוק העולמי הצומח של המוליכים למחצה.

ישראל קשת, נשיא ומנכ"ל משותף של פריסקייל ישראל, הכוללת את מרכז הפיתוח הגדול ביותר של החברה העולמית, מציין כי למרות העובדה שעדיין יש אנשים התוהים "לאן נעלמה מוטורולה סמיקונדקטור", הרי שההפרדה מחברת העם פותחת לפריסקייל פוטנציאל חדירה לשווקים נוספים.

"יצרנים מתחרים של טלפונים סלולריים למשל, שקודם לא חלמו להכניס שבב DSP או מעבד RISC שעליו כתוב מוטורולה, יכולים עכשיו לעשות איתנו עסקים. הם לא מתחרים בפריסקייל, ועבורם אנו מהווים חלופה אטרקטיבית ליצרני רכיבים אחרים, כמו TI, אינטל ו-STElectronics. המצב הנוכחי הרבה יותר בריא, כי הוא משחרר את הכבלים שכבלו אותנו לפלטפורמות של חברת האם."

פריסקייל מייצרת מעבדים משובצים המשמשים במגוון תחומים, כאשר היא מעבירה ללקוחותיה הסופיים מוצר שלם - כלומר מעבד עם כל כלי הפיתוח והניהול שלו. כאשר אתם מחוברים לאינטרנט, סביר כי במרבית ציוד הניתוב ועיבוד המידע שבדרך - בין אם של סיסקו, אלקטל או חברות אחרות - שוכנים מעבדים של פריסקייל.

גם כשאתם מדברים בטלפון סלולרי - ואפילו של מתחרה שאינה משתמשת במעבדים של מוטורולה/פריסקייל עבור מכשירי הטלפון עצמם - הרי שרוב הסיכויים הם, שתחנות הממסר המטפלות בתעבורת התקשורת שלכם עושות שימוש בשבבים של פריסקייל. רוב המכוניות החדשות המיוצרות כיום בעולם כוללות מערכות משובצות מחשב רבות, חיישנים, ממירים מאנלוגי לדיגיטלי ומעבדים, שחלקם הגדול - במיוחד המכוניות הגרמניות של ב.מ.וו., אודי ומרצדס - הם מעבדים מתוצרת פריסקייל.

שמואל ברקן, גם הוא מנהל משותף בפריסקייל ישראל, מספר כי את הכלים והמעבדים שפיתחה פריסקייל לתעשיית הרכב, המהווה כ-50% מפעילות החברה, היא הסבה גם לשימושים אחרים. כך, למשל, ברוב המצלמות הדיגיטליות של היום יש בקרים דיגיטליים שפותחו במקור לשימוש בתעשיית הרכב.

לא כולם של פריסקייל, אבל אחוז נכבד יכול למצוא את שורשיו במעבדות הפיתוח הישראליות. "אנחנו מניעים את האינטרנט. מניעים את התקשורת באינטרנט. בתחום הזה של תשתיות תקשורת מתקדמות אנחנו המוליכים. 87% ממערכות התקשורת בעולם משתמשות ברכיבים שלנו".

קשת מציין בגאווה כי מעבדי הדור השלישי (3G) הסלולרי של מוטורולה תוכננו ופותחו בישראל, כמו גם מעבדי הרישות המקומי (Network Processors). "אנחנו בעצם הקמנו את התחום. הפרויקט הראשון של המרכז הישראלי היה בתחום הזה וזה היה הפרויקט הראשון של מוטורולה סמיקונדקטור בתחום התקשורת. אפשר לומר שאנחנו בעצם הקמנו את התחום ושהמרכז הישראלי הביא את מוטורולה להיות מס' 1 בעולם בתחום הרשתות".

קשת, החובש כיפה, משלב צדדים של "אולד-פאשן", כהגדרתו, עם עבודת פיתוח של מוצרים הנמצאים בחזית הטכנולוגיה. הוא כותב בעט נובע, בבית הוא מעדיף להאזין למוסיקה מתקליטי ויניל ועל קירות משרדו תלויות חרבות עתיקות - ותמונה ממוסגרת של המהפכן המקסיקני, אמיליאנו זאפטה.

"בימים הקשים של סוף המאה העשרים, כשהסטארט-אפים אכלו בנו, וגנבו לנו את מיטב האנשים, אני אמרתי כל הזמן את מה שזאפטה אמר, "נעמוד בכל מחיר". שמע זאת המנהל של מוטורולה מקסיקו ומייד שלח לי את התמונות".

מחמאות לשלוחה הישראלית - אם כי ללא ציון מהפכנים מקסיקניים - דאג לפזר בכנס גם דניס גריו, סגן נשיא פריסקייל העולמית ומנהל כללי של הפעילות באירופה, המזרח התיכון ואפריקה (אזור EMEA). גריו, צרפתי נמרץ ושרמנטי, אומר על עמיתיו מארץ הקודש כי "אנחנו גאים מאוד במערכת הישראלית, בעיקר בקבוצת התכנון הגדולה שיש לנו בהרצליה.

בפורום ה-SNDF הכרזנו על מוצרים רבים, מתוכם 3 מסדרת PowerQuicc שפותחו בהרצליה, וכן על פריצת דרך בתחום המעבדים הדואליים - סדרת 8641 - שחלקה פותח בישראל. ישראל היא גם שוק חשוב עבורנו. יש לנו לקוחות חשובים בתחום תשתיות טלקום וכן טכנולוגיות חדשות שפותחו בידי שותפים אסטרטגיים ולקוחות שלנו מישראל - בראש ובראשונה בתחום ה-VOIP, ותשתיות דור 2.5 והדור השלישי של טלפוניה סלולרית".

קלווין האריסון, מנהל השיווק לתחום התקשורת ב-Metrowerks, חברת-הבת בבעלות מלאה של פריסקייל, מספר: "יש לנו משרדים רבים בעולם לרבות בתוך מרכז הפיתוח של פריסקייל בישראל. התחלנו ב-1985 בבניית כלי פיתוח לסביבת המקינטוש, כאשר מוטורולה הייתה הספק של מעבדים לאפל, והיום אנחנו מפתחים לסביבת ה-Power PC. בין השאר, Acrobat של Adobe ו-Photoshop פותחו בעזרת כלי הפיתוח שלנו. 80% מהכלים המשמשים את המפתחים משחקי PlayStation 2 הם שלנו".

לדייב מאדרסול, המנהל הטכנולוגי של קבוצת מערכות המחשוב והרישות בפריסקייל, יש כמה אבחנות חדשות באשר למוסכמות הנהוגות בעולם ההי-טק: "חוק מור, למרות מה שאנשים אומרים וחושבים, לא האט את קצבו. גורדון מור אמר, כידוע, כי טכנולוגית רכיבי הסיליקון המשולבים תכפיל את מספר הטרנזיסטורים מדי שנה וחצי-שנתיים, והעקומה המעריכית אכן לא משתנה כבר 20 שנה.

מה שמשתנה בזמן האחרון זה נושא צריכת האנרגיה - לא רק מספר הטרנזיסטורים מוכפל, גם צריכת האנרגיה גדלה. היא אפילו גדלה מהר יותר, פי 4 בזמן שמספר הטרנזיסטורים רק הוכפל פי 2. באופן היסטורי, ככל שהיו לנו יותר טרנזיסטורים, הצלחנו לעשות את הכל מהר יותר בלי לשלם יותר מדי בצריכת אנרגיה והתחממות השבב. במיקרו-מעבד בנינו צינור פקודות (Instruction Pipeline) עמוק יותר, כדי להגביר את מהירות השעון וטכנולוגיות הייצור, הודות למיניאטוריזציה לא גבו מאיתנו קנס אנרגטי. היום זה כבר לא עובד יותר, כדי להגביר את התדירות צריך יותר אנרגיה למרות השיפורים בתהליכי היצור, כמו ירידה ל-90 ננומטר ושימוש במוליכי נחושת, סיליקון "מתוח" (Stressed) ומבודדים חדישים.

במקום להעלות את המהירות, אנחנו מעדיפים ללכת לעיבוד מקבילי. המעבדים החדשים שלנו עוברים כעת ל-90 ננומטר, ובמקום לבנות מעבד אחד שירוץ במהירות כפולה, אנחנו מעדיפים להריץ 2 מעבדים במקביל במהירות רגועה. אנחנו מקבלים את אותה פונקציונליות של מעבד במהירות כפולה, אבל בצריכת חשמל הרבה יותר נמוכה".

כמובן, צריך שמערכת ההפעלה תתמוך בהפעלה מקבילית. הבעייה העיקרית הכרוכה בצריכת האנרגיה היא, שכל החשמל הזה הופך בשבב לחום ואת החום צריך לפזר משום שטמפרטורה גבוהה היא הדרך האפקטיבית ליותר לקצר את חיי השבבים. למשל, בנתב שנמצא בארון תקשורת הרי לא תוסיפו מערכת מיזוג אוויר לארון אלא תאלצו להסתפק באיוורור - ולאיוורור יש מגבלות. אינטל אומרת עכשיו את מה שאמרנו כבר לפני כמה שנים - שמהירות המעבד היא לא הדבר החשוב ביותר אלא צריכת האנרגיה (Power Consumption).

באינטל דיברו לפני שנה וחצי על מעבד של 10 גיגהרץ, ועכשיו הם החליטו שלא מייצרים בינתיים אפילו את השבב שתוכנן לרוץ ב-4 גיגהרץ. כמונו, הם עוברים עכשיו לריבוי מעבדים על שבב אחד כאסטרטגיה למימוש חוק מור. במידה מסוימת, אינטל אימצה את האסטרטגיה שלנו".