עוה"ד של מלינה: "קשה לי איתו"

"קשה לי מאוד עם יונה", מודה עורך דינו של מלינה, צחי חשן, "יונה נאבק על איכות החיים הכמעט אפסית שיש לו, אם בכלל. במשך 15 שנה אני מייצג אנשים במצבו, חולים סופניים במלוא מובן המילה, שכל מה שהם מבקשים זה ההפך, לקצר את חייהם. מצבו לא היה טוב ממצבם. דרך יונה הבנתי שהמושג איכות חיים הוא מאוד יחסי. הוא היה רוצה לעשות הרבה דברים שהוא לא יכול, אבל הוא יכול לחיות.

"הוא רוצה לצאת כל יום לטיול. זה לא טיול במשמעות שאנחנו מכירים. לא כדי להרחיב קשרים חברתיים, אלא כדי לנשום קצת את החיים. הוא נמצא בכלוב. כשנאבק בעבר כדי לצאת מבית החולים, חשבתי לעצמי ש'ביג דיל, הרי הוא ילך מכלוב אחד לאחר'. אבל מתברר שהוא מודע בצורה מדהימה למצבו, וגם חרד לפרטיות שנגזלה ממנו, למרות שאין הרבה מה לעשות שם. הוא מוגבל, ומתוקף זאת תלוי בסיוע של אנשים, שגם משתלטים על חייו. זו משימה בלתי אפשרית לא לפגוע בפרטיותו, אבל אסור לקחת ממנו את האוויר שלו, שזה לצאת לשני טיולים נוספים בשבוע, לנסוע במכונית של הנהג שלו 50 ק"מ. היום ההורים שלו נושאים בהוצאה הזו".

"הגמלה שמשולמת למרשי אינה מספיקה לו לממן הוצאות אלה", טוען חשן במכתב למוסד לביטוח לאומי. "לעומת זאת, נודע לי כי המוסד לביטוח לאומי שילם לבית החולים תל-השומר מאז צאתו מבית החולים ועד היום כ-140 אלף שקל לחודש. סכום שנראה על פניו מופרז, בהתחשב בעובדה שמרשי אינו מאושפז בבית החולים. מרשי מבקש להוסיף על הגמלה שהוא מקבל את הוצאות הנסיעה הנוספות לטיולים. כמו כן, לעניות דעתי, על המל"ל להוציא מכרז שנתי להמשך הטיפול במרשי, וזאת מן הטעמים הבאים: א. מינהל תקין מחייב זאת. ב. התשלום לבית החולים נראה גבוה למדי. ג. קרוב לוודאי שחברת הסיעוד אשר תיטול על עצמה את הטיפול במרשי עשויה להוזיל את עלויות המל"ל.

בביטוח הלאומי ענו לו, לפנייתו הטלפונית, שהדרישה הגיונית ושהעניין בטיפול. נשאלת השאלה כמה זמן יארך הטיפול. בינתים הכתיב מלינה את דרישותיו:

• לא להיעזב לבד אף פעם.
• להיות מטופל על ידי אנשים סבלניים, שבהם הוא בוטח, הקרובים אליו, מבינים אחד את השני ומדברים עברית.
• לזכות במרב השינויים האפשריים בחייו חסרי התזוזה. כלומר: להילקח בכל יום לטיול מחוץ לבית כדי לראות אנשים אחרים ומקומות אחרים.
• לערוך טיולים גדולים יותר ברחבי ישראל, פעמים רבות יותר במהלך השנה.
• הואיל והוא סובל מפסוריאזיס, וחייו הקודמים ולבו קרובים לים המלח ולעין גדי האהובים, הוא זקוק לנסיעות לשם שלוש פעמים בשנה לשלושה ימים בכל פעם.