שתף קטע נבחר

הארטיסטים

חברת "ארט-אין" הייתה ספינת הדגל של האינטרנט בישראל, והיום היא משל עגוּם לתעשיית האינטרנט ואולי גם לחברה הישראלית בכללותה. מדוע קרסה האימפריה שהעסיקה כמה מהאנשים היותר מוכשרים בענף ושירתה עשרות לקוחות?

כשהגעתי לראיון העבודה ב"ארט-אין", שררה הפסקת חשמל בבניין. הנסיבות הפכו את ראיון העבודה השגרתי למשעשע במיוחד. הוא שאל, אני עניתי, והכל לאורו של פנס חירום סורר שכבה בכל כמה דקות. אז עדיין לא ידעתי מה החברה הזו עושה, בדיוק, ידעתי שהם בונים אתרי אינטרנט, ושהם נחשבים לאחת מהחברות היחידות בשוק הישראלי שעובדת בסטנדרטים בינלאומיים. אחר כך גיליתי שארט-אין היא גם סמל – לתעשיית האינטרנט הישראלית, ואולי גם לחברה הישראלית עצמה. למען הגילוי הנאות אציין, כי כעובד החברה לקחתי חלק ברבים מהפרויקטים המרכזיים של החברה, המוזכרים בכתבה זו.

 

ספינת הדגל של האינטרנט הישראלי הציעה שירותים שהיו ייחודיים מאוד בשוק של סוף שנות ה-90. בהם בניית אתרים ו"נוכחות באינטרנט", עיצוב, אתרי מסחר, באנרים, שירותים קהילתיים וחשיבה שבימים ההם נחשבה ייחודית, מקורית ויוצאת דופן. היצירתיות צעקה מהאנשים, מהמתכנתים והמעצבים, דרך מנהלי הפרויקטים וראשי הצוותים. אפילו צוות התחזוקה של המשרדים נראה מאושר באותם ימים. כולם הגיעו עם דחף יצירתי בלתי מרוסן, שעד מהרה תורגם לשווי כלכלי גבוה.

 

הימים הראשונים

 

הכל התחיל בשנת 1996. הימים: תחילת האינטרנט המסחרי והנפוץ בישראל. יותר ויותר אנשים שומעים על ההמצאה המהפכנית, ב"חמישיה הקאמרית" צוחקים על האינטרנט שיגיע לסלון ולחדר השירותים, ואנשים מתחילים להתרגל לשאול "מה האימייל שלך". על הרקע הזה פותח אלון פופקין, צעיר בן 26, את "ארט-אין" - במטרה לתת פתרונות ושירותי אינטרנט מסוגים שונים ללקוחות גדולים ובינוניים.

 

לפופקין חברו שלושה, שבמשך כמה שנים ניהלו והנהיגו את מדיניות החברה: דן גלנט, ששמש בתפקיד סמנכ"ל התפעול של החברה; ארז גיל, ארט-דירקטור ויד ימינו של פופקין; אבי זנו, סמנכ"ל הפיתוח והאחראי על הטכנולוגיות בחברה. ההוא מראיון העבודה המפורסם בחושך.

 

יחד הם הסתערו על החברות הגדולות במשק, והציעו להן להקים אתרי אינטרנט מקצועיים ואיכותיים, כפי שנוהגות חברות בסדרי גודל דומים בחו"ל. צריך לזכור שאז, מספר האתרים דוברי העברית היו מעטים, מספר אנשי המקצוע בתחום היה זעום, ולאינטרנט היה אז צליל חדש, מרענן, צעיר. פתאום כולם רצו להיות נקודה קום.

 

הרקע האישי של הארבעה היה אף הוא זרז להצלחה שלא איחרה להגיע. ארבעה צעירים משולהבים וחדורי מוטיבציה להצליח, הנעולים בדירת שני חדרים אפלולית בדרום תל-אביב, כש"אינטרנט" היא מילת קסם השווה הרבה מאוד כסף בקושי תחזיק תוכנית מציאות היום, אבל בשלהי שנות ה-90 העליזות, הנוסחה הייתה שווה הרבה מאוד כסף.

 

שמועות על הנפקה 

 

על דלתות החברה התדפקו לקוחות רבים, ובהם חברות גדולות ובינוניות, עתירות תקציבים ונכונות להשקעה במדיום המתפתח. כל המי ומי עברו במסדרונות הדירה החביבה ההיא: אינטרנט זהב, ברק, החברה הגיאוגרפית, נביעות, סודה-קלאב. החברה היתה גם אמונה על אתרים של בנקים גדולים, כמו משכן והמזרחי וספקה שירותים לחברות וגופים ממשלתיים כדוגמת רשות הדואר, רשויות שונות ועוד.

 

ארט-אין התמחתה בפיתוח אתרי מסחר אלקטרוני וקנתה לעצמה שם של חברה מקצועית ואמינה - מספר אחת בכל הקשור לאתרי מסחר. היא הקימה והפעילה את 4Sale, מאתרי המכרזים הראשונים ברשת הישראלית ולימים אף הקימה רשת אתרי מסחר ובהם חנות המוסיקה המקוונת "GoMusic", אתר האינטרנט של רשת הדראג-סטור שור-טבצ'ניק (DrugStore.co.il) ואתר "רהיט להיט".

 

ככל שעבר הזמן, הבשיל שוק האינטרנט בישראל, הלכה גם ארט-אין וגדלה. יותר ויותר עובדים הצטרפו לחברה, ששמה יצא למרחוק כחברת האינטרנט הגדולה והמובילה בישראל. היא הקימה חברת בת לתפעול אתר "4Sale", ולימים רכשה את חנות המוסיקה "גו-מיוזיק" וצרפה אותו לרשת המסחר שלה.

 

החברה התפשטה לשטחים רחבים בבניין המגורים ברחוב מאפ"ו בתל-אביב וברקע כבר החלו להישמע שמועות בנוגע להנפקה עתידית בבורסה, חלוקת רווחים לעובדים ופריצה לשווקים חדשים בארץ ובחו"ל. לקראת סוף 1998 הפכו הדיבורים על הנפקה למעשים ובשנת 1999 הונפקה החברה בבורסה של תל אביב, בסיועה של חברת סולומון חתמים. כבר אז, ולמרות התחזיות האופטימיות, הציבור לא מיהר לשים את כספו ומיבטחו בארט-אין, שהצליחה לגייס רק שישה מיליון דולר – סכום שהסב למנהלי החברה אכזבה גדולה.

 

חלום על עתיד ורוד

 

העבודה בחברה באותם ימים הייתה חוויה מרתקת. הסטנדרטים המקצועיים שנדרשו מהעובדים היו גבוהים מאוד, ושיטת ניהול הפרוייקטים על ידי הקמת "משפחות" פיתוח עצמאיות, הפכו את החברה למקום מעשיר ומעניין. כל משפחה כזו הורכבה ממנהל פרויקט, ראש צוות, גרפיקאים, תוכניתנים ואנשי HTML, והעבודה הייתה אינטימית ואינטנסיבית מאוד. בעיקר זכורים לטוב הערבים הנעימים, כשהיינו יוצאים אל הגג, עומדים מול הים והבריזה הנעימה, וחולמים על עתיד ורוד יותר.

 

שמה הטוב של ארט-אין ומקצועיותה הפכו אותה לנקודת מעבר בקריירה של אנשי האינטרנט המרכזיים של אותה התקופה. עובדה זו גרמה למנהלי החברה לנצל את העובדים ולהעסיק אותם בתנאים שלא עלו בקנה אחד עם נתוני השכר הממוצעים של עובדי ההיי-טק דאז. ההתחממות בתחום והמשכורות להן זכו עובדים בתפקידים זהים בחברות אחרות, הותירו לא מעט עובדים ממורמרים בארט-אין. אלה, מיהרו לנטוש את הספינה למחוזות אחרים, שנולדו עם התנפחות ה"בועה".

 

הספינה שוקעת

 

הצמיחה הגדולה במספר עובדי החברה נבעה בחלקה מצורך אמיתי, אבל גם מצורך להרגיע את המשקיעים ולגרום להם להמשיך ולהאמין במניה, שהחלה לצנוח. באותה תקופה קמו בישראל עשרות ומאות חברות סטארט-אפ, ובענף נפוצה הבדיחה לפיה ארט-אין היא בעצם חברת השמה המכשירה עובדים ואז שולחת אותם לעבודה במקומות אחרים.

 

ואכן כך היה. עובדים רבים, ובהם בעלי תפקידי מפתח, נטשו את החברה לטובת תנאים טובים יותר ואווירת עבודה נעימה יותר. האימפריה החלה להראות סימני קריסה ראשוניים, וכמו תמיד כמעט האחרונים להבחין בכך היו מנהלי החברה, שהמשיכו לתת לעובדיהם להרגיש מנוצלים ולעזוב בטריקת דלת. גרפיקאים בכירים, מנהלי פרויקטים, ראשי צוותים ותוכניתנים עזבו את החברה, הותירו אותה עם עובדים מקצועיים פחות, ועם סטנדרטים גבוהים, שהפכו פתאום לבלתי-מושגים.

 

תנועת העובדים והתחלופה הגבוהה שהתפתחה שם, הובילה לאובדן האמון מצד הלקוחות. לכך נוסף כישלונו של אתר 4Sale שלא הצדיק את ההשקעה הכספית הרבה בו, וגרר את החברה לשרשרת של פיטורים, שכללו את אנשי התוכן, הפיתוח, העיצוב והתפעול של אתר המסחר. בעקבות קריסתו של פורסייל נסגרו גם אתרים נוספים שנרכשו על ידי ארט-אין בהמשך, כדוגמת GoMusic, שירד מהאוויר באותו יום.

 

במקביל, הגיע האינטרנט לנקודת המפנה הקריטית של אמצע שנת 2000, ובועת הדוט-קום החלה לקרוס. לקוחות החברה התמרמרו על היחס הבלתי-מקצועי שקיבלו, לאחר שצוות העובדים שלה התחלף ברובו בצוות זול יותר ולעתים חסר ניסיון. בסופו של דבר, הלקוחות הגדולים, ובהם שור טבצ'ניק, מתחתנים ברשת ועוד, עזבו את החברה והעבירו את ניהול האתרים לגופים אחרים.

 

המתחרים שצצו לארט-אין הצליחו לנגח אותה בכל אחת ואחת מהחזיתות המרכזיות. הם הציעו מחירים אטרקטיביים בהרבה למחיריה של ארט-אין, שהמשיכה להגיש הצעות מחיר בלתי ריאליות למחירי השוק. מעצבים כשרוניים הציעו סקיצות גרפיות מקצועיות והטכנולוגיות שהציעה ארט-אין היו זהות לאלה של המתחרות. במצב הנוכחי, בה היא איבדה את שמה הטוב ואת הבלעדיות שלה בשוק, לחברת הענק ממגדלי השן ברמת גן לא היה סיכוי. גלנט, שהחזיק 14% ממניות החברה, מכר לפופקין את חלקו ועזב את ההרפתקה בטריקת דלת רועמת. עובדים בפזורה סיפרו לכל מי שהיה מוכן לשמוע על מה שקורה בקרביים של החברה, והלקוחות החלו לעזוב בזה אחר זה.

 

קשה, קשה

 

וכך, כשמשרדיה הולכים ומתרוקנים מעובדים, ולקוחותיה עוזבים אותה בזה אחר זה, החליט פופקין לבצע שינוי בהתנהלות החברה ולהחיל תוכנית התייעלות. לימים הוא יגלה שתוכנית זו לא עזרה לחברה מקריסתה. המשרדים המפוארים בגורדי השחקים נמכרו בכ-900 אלף שקל והוחלפו במשרדים קטנים יותר, משכורות העובדים קוצצו שוב ושוב באחוזים ניכרים, ועובדים יקרים פוטרו. בימיה הטובים העסיקה החברה יותר מ-100 עובדים, ובימיה האחרונים היא החזיקה צוות של כ-10 עובדים, הכולל את צוות התפעול והמזכירות.

 

לבסוף, החברה קרסה ולקוחותיה הועברו לחברה אחרת שרכשה את הזכויות על לקוחות "ארט-אין" והתחייבה להמשיך ולטפל בתיקי הלקוחות שהיו מעוניינים בכך ולסיים פרוייקטים שהחברה הקורסת התירה בלתי-סגורים.

 

ארט-אין היא משל עצוב לתרבות האינטרנט שלנו, ולחברה הישראלית כולה. חוסר יכולת להתמודד עם שינויים, חטא היהירות וההתעלמוּת ממצבו המשתנה של השוק תוך ניצול העובדים ויצירת תחושת מירמור אצלם, הובילה לבסוף לשקיעתה של אימפריה שיכולה הייתה לשרוד את התנפצות הבועה ולהמשיך להיות אחת מהחברות המרכזיות בענף האינטרנט. למרות ההספד הביקורתי הזה, ארט-אין הייתה מקום נפלא לגדול בו. היום אפשר רק להתרפק על הנוסטלגיה של הימים ההם, ולהתגעגע לתמימות שאפיינה את כולנו בכל הקשור לאינטרנט ולכלכלה הצומחת בעקבותיו.

 

מקומה התמלא עד מהרה על ידי חברות אינטרנט שונות, שהציפו כל פינה רעננה באינטרנט בהצעות אטרקטיביות לבניית אתרים. למרבה הצער, הרמה המקצועית שלהן הושפעה מהשינוי. לא נראו עוד חברות גדולות ומקצועיות, בהן קיימת הפרייה הדדית בין העובדים ותהליכי למידה שנוצרים בעבודה בצוותים גדולים, אלא חברות קטנות המשמרות את היכולות שלהן ולא מתפתחות ומעודדות יצירתיות.  

 

מבוסס על טור שפורסם במקור באוגוסט, 2002.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים