היום ייחנך אתר התיירות נמוך ביותר בעולם. הגיעה הזמנה ממשרד התיירות "לאירוע היסטורי בים המלח" שהוא "טקס חנוכת אתר התיירות הנמוך ביותר בעולם". הנה, גילינו את מה שיביא תיירים לכאן. לא רק מישוע הנוצרי תבוא הישועה, אף לא מתיירות יהודית של צרפתים. יש לנו טבע. לא סתם טבע, תופעה פנומנלית - המקום הנמוך בעולם. רק שכחו שאנחנו הורסים אותו.
קשה שלא לצטט מן ההזמנה לעיתונות: "האתר ובו הנקודה הנמוכה בעולם נמצא באזור טבעי, חף מהתערבות הציוויליזציה, צפונית לחמי עין גדי. האתר הוא חלק מהפארק הנמוך בעולם שבשלב זה, כולל שביל הליכה על מדרך עץ באורך של כ- 350 מ' ובסופו קיר העשוי לבני מלח, עליו מצוין המקום הנמוך בעולם במספר שפות". ממש מזל שחיכו עד לפתיחת טרמינל 3, שנוכל לעמוד בזרם המבקרים. "במשרד התיירות מציינים כי האתר החדש יהפוך לאטרקציה תיירותית בינלאומית". ועכשיו זה כבר לא חף מהתערבות הציוויליזציה.
אבל מילא זה. גם קודם לא ניתן היה לקרוא 'חף מכל התערבות' לים שאת חציו האחד הפכו לבריכות תעשייתיות ואת חציו השני מייבשים: המפלס כבר ירד ב-25 מטר בעשרות השנים האחרונות, וממשיך לרדת בקצב של כ-80 ס"מ מדי שנה. ליד ירידת פני המים, 'התערבות הצווילזציה' בצורת עבודת נגרות וקיר מלח, מתגמדת ממש.
מצד שני אפשר כבר להתחיל בתכנון אתר התיירות הנמוך ביותר ביותר בעולם, שיחנך בשנה הבאה, מטר אחד נמוך יותר. יבנו עוד קיר מלח, יוסיפו כיתוב באינדונזית והשר יבוא שוב יבוא לחנוך. אפשר גם לעבוד על תכנון ארוך טווח של ממש: אתר תיירות במקום הנמוך ביותר ביותר ביותר בעולם, עוד מטר שלם למטה, בעוד שנתיים וחצי. אפשר יהיה גם להוסיף לו גשר כלונסאות, אמנם לרווחת הקבלן, אבל בעיקר על מנת שלא נחשוש שמא ייפול לנו איזה תייר לבור שייפער לפתע תחת רגליו. בולען קוראים לזה.
סטייל ימי פומפיי האחרונים
זה נשמע כמו שם של חיה מאגדות הילדים, בולען,
אבל זה דווקא השם שניתן לבורות שעומקם עולה לעתים על 10 מטרים, תופעה גיאולוגית שנדמה כי צריכה להדאיג אותנו קצת יותר. גם בשבוע האחרון היו דיווחים על בולענים חדשים שנפערו באיזור ים המלח. והמצב כיום הוא, שעם כל האידיליה שמצייר משרד התיירות לכבוד החנוכה, ההמלצה היא לא להסתובב שם לבד ללא מדריכים המכירים היטב את מצב החוף העדכני, כי מסוכן.
אבל לא חלילה הרצאה מלומדת מפי גיאולוג ישמעו אנשי התקשורת שיגיעו לאירוע ההיסטורי, וגם לא הערכות לגבי תוצאותיו ההרסניות של ייבוש ים המלח. באמת, למה להרוס את המצברוח אם אפשר במקום זה לבלות באיזה ספא, סטייל ימי פומפיי האחרונים? הכל בסדר כל עוד אפשר להרביץ איזה פינוק במקום להתמודד עם האסון הרובץ לפתחנו.
אז מה אם חוף עין גדי היה אחד המקומות הפופולרים לחניית קרוואנים, ועכשיו אומרים כי אסור לחנות בו בגלל הבולענים? יש 'חמי עין גדי' במקום, והעיקר שבטנם של העיתונאים תהיה מלאה, ושריריהם רפויים כדבעי. כמו שאמר חנוך לוין על 'אנשי בסדר גמור', "כי טוב מסריח וחם".
תוצאה של מדיניות
מעבר למעטה הסארקזם העבה, יש גם רצינות: ים המלח הוא באמת - או אולי נכון יותר לומר היה באמת - תופעה פנומנלית. המים והבוץ העשירים במינרליים, האחוז הגבוה של הברום באוויר, הסינון מיוחד של קרני השמש האולטרה סגוליות, כל אלה באמת יכלו למקם אותו כאתר נופש ומרפא מן השורה הראשונה בחלק הזה של העולם, לא רק לחולי פסוריאזיס. במקום זה אנחנו הולכים ומייבשים אותו בהתמדה. זה לא אסון טבע, לא נזק טבע ואפילו לא תופעת טבע, זו תוצאה של מדיניות. מישהו מחליט שככה יהיה.
ד"ר דב חנין, פעיל איכות הסביבה המכהן כיו"ר ארגון חיים וסביבה, מזכיר כל פעם שעולה לדיון אחד מאותם אסונות מעשה ידי אדם שמישהו
עושה פה כסף, הרבה כסף. במקרה שלנו - ים כסף.
בעמוד הבית של אתר האינטרנט של כי"ל, כימיקלים לישראל,
מופיעה הסיסמה transforming natural resources into value, שזה בתרגום חופשי לאללה "הופכים משאבי טבע לבעלי ערך". נדמה כי זה גם תפקידו של משרד התיירות: לעמוד על כך שמשאבי טבע הם בעלי ערך - גם אם לא מעלים אותם על אוניות משא.
