שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משפחת פרג: משפחה מתובלת
    חיים פרג עבד בהרבה מאוד עבודות, עד שהבין שעליו ללכת אחר כישוריו ובעקבות המסורת המשפחתית, ולעסוק בתבלינים. מאז פתח חנויות, הקים מפעל, גייס את ילדיו והפך ליצרן תבלינים מהבולטים בישראל

    "איך נולד תיבול חדש? כמו שיר", שואל ועונה חיים פרג, מהבולטים ביצרני התבלינים ותערובות התיבול בארץ, ומצביע על חליטה ייחודית להכנת תה טריפולטאי חם לחורף. החליטה כוללת הל, זנגביל, קינמון וציפורן וגם חולג'אן, שורש שנחשב "לוויאגרה של הדרוזים". "זה מסתובב אצלי בראש ומורכב מזכרונות ומניסיון", מפרט פרג את התהליך. "אני לא צריך להכין את זה כדי לדעת מה יהיה הטעם".

     

    חיים פרג פשוט נולד לתוך שקים של תבלינים. כבן למשפחת סוחרי תבלינים, הזכרונות הראשונים מילדותו אפופים ניחוחות כרכום, כמון ופפריקה. במקום הולדתו, המושב הקטן זיתן (הסמוך ללוד), כולם היו חקלאים, מלבד אביו, שעסק בעבודות מזדמנות ומצא עצמו לבסוף טוחן תבלינים, עיסוק אותו הכיר מהבית. משפחת פריג' עסקה בסחר בתבלינים עוד בארץ מוצאה, לוב. אחרי שהגיעה לארץ, עָברת שמה ל"פרג". "השם ניתן באורח מקרי לחלוטין, בשל הדמיון לשם המקורי. סתם עניין של רישום", אומר חיים פרג. "מעולם לא נתתי את הדעת לכך שמדובר בעצם בשם של תבלין".

     

    מגיל צעיר ביותר פרג זוכר את עצמו כותש תבלינים בעלי ומכתש. הוא גדל במשפחה דתית, עם שני אחים ושתי אחיות, והתייתם מאמו בגיל צעיר. אחיו הבוגרים למדו במוסדות חינוך מחוץ לבית ואילו הוא ואחיותיו סייעו לאב במלאכתו. בימי שלישי היה האב מעמיס את השקים עתירי הניחוחות על עגלה ויוצא למכור אותם בשוק של לוד. כשחיים פרג גדל מעט, היה מתלווה אל אביו. "הייתי כל כך קטן, עד שהעגלה, שלא היתה גבוהה בכלל, הסתירה לי את הדרך והייתי צריך להציץ מהצדדים". העגלה הזו, אגב, נצורה כיום למזכרת במפעל של פרג בבת-ים. בתחילת שנות ה-60 פתח האב חנות תבלינים צנועה בשוק של לוד ועבד בה עד יומו האחרון, לפני 18 שנה.

     

    כשבגר, ניער מעליו חיים פרג הצעיר את עיסוקי התבלינים של אביו (כמו את אורח החיים הדתי בו התחנך) ופנה למגוון עיסוקים. "בגיל 16 למדתי משחק אצל ניקו ניתאי ועדנה שביט, והופעתי בהנחיית ערבים עם הבולטים באמני התקופה – עדנה לב, אושיק לוי, אפילו שלמה ארצי", הוא מספר. "עשיתי מה שהיום מקובל לכנות סטנד-אפ". חושיו המסחריים לחשו לו

    עד מהרה שפרנסה לא תבוא מזה, ופרג ירד מהבמה ופתח חנות פרחים בלוד. הוא שזר פרחים עד הגיוס ובמקביל לשירות הצבאי עסק בצילום חתונות. גם את העיסוק המכניס הזה זנח, הפעם לטובת בוטיק לבגדים בפתח-תקווה, שהפך במהרה למפעל לייצור ג'ינסים. בשלהי שנות השבעים עקר עם המשפחה שהקים לאילת, עסק במכירת מוצרי חשמל, אך כעבור שנה מצא עצמו ללא עבודה. פתיחה של חנות לממכר תבלינים ופיצוחים היתה הברירה הטבעית. "חזרתי לעשות מה שאני יודע לעשות הכי טוב", הוא אומר. במשך הזמן גם חזר בתשובה והיום הוא שוב חובש כיפה.

     

    החנות באילת שיגשגה, ופרג התחיל להבין סוף סוף שהגורל הועיד לו תפקיד בתחום המזון. הוא מספר שחושי הריח והטעם המפותחים שלו היו תמיד נושא לסיפורים במשפחה. אחיותיו אומרות שכילד קטן ידע לזהות ממרחק, על פי-הריח, איזה תבשיל רוחש על הכיריים, ועד היום הוא יכול להזהיר מפני מאכל מקולקל. "יש לי משהו בגרון שמדגדג כשאני נתקל בדבר טעים", הוא מנסה להסביר.

     

    בראשית שנות השמונים, וליתר דיוק, ביום בו נולד בנו השלישי, עומרי, פתח פרג חנות לממכר גלידה באילת. לאחר 12 שנה בעיר הדרומית חזרה המשפחה למרכז הארץ והשתכנה ברמת-השרון. חיים פרג פתח בהרצליה חנות תבלינים, שהיתה העתק של החנות באילת. העסקים התרחבו לשוק המוסדי ו"תבליני פרג" היו לספקים עיקריים של אולמות אירועים ורשתות של מזון מהיר, בתי-קפה ומסעדות. "אני לא איש מכירות", פרג מצטנע, "ואני נבוך בכל פעם כשאני מתבקש לדבר על מחירים. אבל אני מוכן להקשיב ליועצים ומקפיד להעסיק את אנשי המקצוע הטובים בעולם".

     

    מהר מאוד התברר לו, שגם כשמדובר בעוזרים – אין כמו המשפחה. שני ילדיו הבוגרים, דקלה (30) וגיא (28), מצאו עצמם עמוק בעסקי הטעם של אביהם. חשבונות כדי לשחרר את אבא מהניירת שהוא שונא. אחר כך למדתי תכנות מחשבים, עבדתי בשוק ההיי-טק ופוטרתי יחד עם כולם. חזרתי למפעל, ומאז אני בשיווק". גיא עבר מסלול ישראלי קלאסי עד שנחת בעסק: אחרי שירות צבאי ממושך בשייטת, נסע למסע הרפתקאות בדרום-אמריקה ומשם למפעל התבלינים הקטן בבת-ים, "רק כדי לחסוך קצת ולהמשיך הלאה".

     

    תוך זמן קצר התגלה כושר הניהול שלו. התפוקה עלתה, העובדים ("שהיו מתעללים בי", לדברי האב חיים) צייתו לכל הוראה שלו, וביוזמתו לקח המפעל על עצמו הזמנות גדולות יותר ואתגרים ארוכי טווח. המפעל גדל והתרחב, ומונה כיום 100 עובדים. נפתחו עוד סניפים ועמדות מכירה ברשתות, ואפילו חנות בארצות-הברית. "גיא ממש דחף את המפעל קדימה", אומרים אביו ואחותו. "התפקיד שלי הוא לתת לאבא שקט תעשייתי", טוען גיא עצמו.

     

    כשדקלה אמונה על השיווק וגיא על הניהול, חיים פרג יכול להמשיך ולהרכיב תערובות תבלינים ומוצרים נוספים. אל 150 המוצרים השונים (תבלינים, תערובות תיבול, סלטים, ממרחים ותוספות לאורז) מצטרפות כל הזמן יצירות חדשות שרוקח פרג. האחרונה שבהן היא תוספת לסלט – תערובת מעודנת של עשבי תיבול, שומשום וגרעינים קלויים, התורמת טעמים ופריכות לסלטי חסה וירקות. וכל עוד אין מי שיעצור אותו, התבלינים, הניחוחות והטעמים ימשיכו להתרוצץ במוחו הקודח וליצור המצאות טריות.

     

    התעוזה שאפיינה תמיד את עסקיו גרמה לו לפתוח חנות נוספת, במעוז התבלינים של תל-אביב, שוק לווינסקי. "אני מאמין, שאם אתה עושה דברים טוב, אתה מסוגל לעמוד בכל תחרות", פרג מסביר בחיוך. "עשיתי מה שאבא שלי לימד אותי, והלקוחות למדו מהר מאוד להעריך את האיכות"  

     

     

    סוד התה הטריפוליטאי

    בתו של חיים פרג ומנהלת השיווק שלו, דקלה,מונה את סגולותיהם של מרכיבי חליטת התה הטריפוליטאית: "זנגביל וקינמון טובים נגד הזעה ולהורדת חום. ההל מחמם. לפקעות השושנים יש כושר הרגעה. הציפורן משכך כאבים והחולג'אן הוא אפרודיזיאק וספק אנרגיה". דקלה ממליצה להוסיף לחליטה בוטנים קלויים ולהמתיק היטב – כמו שמגישים תה בלוב. "אם רוצים, אפשר לבשל את המרכיבים עם חלב, להוסיף קצת אגוז מוסקט מגורר ולקבל צ'אי הודי מחמם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "משפחת פרג: משפחה מתובלת "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים