תלמידים: ליברמן לא היה אמור להיות קיצוני?
הפתעה בבית ספר רוגוזין בדרום תל-אביב: מנהיגי "ישראל ביתנו" ו"יחד" שהגיעו להתווכח לפני התלמידים הגיעו להסכמות. ליברמן אמר: "אחדות העם חשובה מוויתור על שטחים". ביילין השיב בפליאה: "מדובר באחד מהנציגים הקיצוניים של הימין. זו מהפיכה". ובכל זאת היה בסוף עימות: על מדיניות נתניהו. תלמיד: הם לא ממש ענו לנו לשאלות שעסקו בנושא החשוב לנו - היחס לילדי מהגרים
"אם צריך לבחור בין חזון ארץ ישראל השלמה לבין אחדות העם, אין ספק שהאחדות חשובה יותר ועדיף ויתור על שטחים", לא, את המשפט הזה לא אמר פעיל שמאל קיצוני וגם לא חבר מפלגת העבודה. את הדברים אמר היום (ו') יו"ר תנועת "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן, במהלך עימות מול יו"ר יחד, ד"ר יוסי ביילין, בפני תלמידי בית הספר הדמוקרטי הניסויי, עירוני ו' (רוגוזין) בדרום תל-אביב.
ביילין עצמו, שגם כנראה ציפה לוויכוח הישן, אמר בתדהמה לנוכח הגילוי על השותף האידיאולוגי החדש: "לפני חמש שנים, לא הייתי מאמין שכך יישמע ליברמן. תבינו תלמידים, מדובר באחד מהנציגים היותר קיצוניים של הימין הציוני. אם זה הוויכוח בינינו היום, היכן יהיו חילופי השטחים, אז אתם צריכים להבין איזה מהפיכה קרתה. יש בינינו הסכמה שצריך מדינה יהודית דמוקרטית, גם אם המחיר הוא חלוקת הארץ".
גם בנושאים אחרים נרשמו הסכמות במקום עימותים. ליברמן וביילין שניהם מאמינים כי שרון אכן יבצע בפועל את מהלך ההתנתקות, ושניהם גם מסכימים כי הליכוד יסכים הפעם לצרף לשורותיו את מפלגת העבודה לממשלת האחדות ברגע שייאלץ להכריע בין ביצוע תוכנית ההתנתקות לשלטון.
"ההצטרפות היא שאלה של ימים", קבע ביילין, ומנגד אמר ליברמן: "הדבר היחיד שמנחה את מפלגת העבודה זה הפחד מאהוד ברק. השיקול הוא שלטוני בלבד ופחות מעניינים שיקולים אחרים. אני לא מסכים עם ראש הממשלה על שום דבר, אבל בהתמודדותו עם תוכנית ההתנתקות הוא מקבל אצלי ציון 10. הוא ביצע מהלך פוליטי מבריק".
הוויכוח: על המדיניות של נתניהו
אחד הנושאים הבודדים שעליהם לא הסכימו השניים הוא הפן הכלכלי. כאן המקום לציין כי רבים מתלמידי רוגוזין בדרום תל-אביב הם ילדי עובדים זרים ואחרים ילדי משתפי פעולה עם ישראל. באופן טבעי, שאלותיהם עסקו בנושאים הללו - היחס כלפי עובדים זרים והיחסים בין האוכלוסיה היהודית לערבית.
אחד התלמידים סיפר על קבוצה בבית הספר הלוחמת למען זכויות של ילדי מהגרי העבודה ושאל את ביילין וליברמן בהקשר זה, כיצד הם רואים את התפיסה הכלכלית של נתניהו הפוגעת באוכלוסיות החלשות. ביילין השיב: "מדיניות נתניהו נוראה. נתניהו חושב שהכלכלה תתפתח על ידי עזרה לקטרים - בעלי ההון והתעשייה - ומאמין בכלכלת ביקוש ובכך שעזרה לחלשים תתקיים באמצעות עזרה לחזקים. אני מתנגד למדיניות הזו".
ליברמן מנגד סבור כי "מדינת רווחה לא יכולה להיות ענייה. בלי שמדינה תרוויח מספיק כסף והון כלכלי, היא לא תוכל לפזר לשכבות חלשות יותר. היום אנחנו עומדים על תל"ג (תוצר לאומי גולמי לנפש) של 16 וחצי אלף דולר לנפש לשנה. עד שלא נגיע ל-20 אלף לפחות, אין מה לפזר".
תלמיד י"א, חוסה אסקובר, שאל את ביילין איך אפשר לגשר בין הוויתורים על שטחים לבין שנאה בין העמים. "כל עוד ישנם יחסי אלימות תימשך הנקמה משני הצדדים", ענה ביילין. "רק לאחר הסכם שלום ניתן יהיה לדבר. אני לא מאמין ששלום יביא ישר לגן עדן וידרשו עשרות שנים לאחר הסכם שלום להביא להקטנת השנאה".
"ליברמן לא אמור להיות קיצוני?"
"אני לא מכיר את הדעות של ליברמן. הוא לא אמור להיות ימני קיצוני?", שאל בתום המפגש תלמיד כיתה ט', לאון דוברדיינסקי. "בכל מקרה, אני נוטה יותר לכיוון של ביילין, במיוחד בתפיסתו הכלכלית. לדעתי, קיום מדינת רווחה לא שולל ייצור כלכלי. אבל אני לא מאמין לשניהם כי כל הדיון היה 'פוליטיקלי קורקט', הרי אף אחד מהם לא יענה לנו שהוא לא מאמין בשוויון".
חוסה אסקובר אמר: "הם מסכימים רק במילים, אבל בתוכן הם לא ממש ביחד. הם לא ממש ענו לנו לשאלות שעסקו בילדי מהגרים, נושא שלנו בבית הספר חשוב במיוחד. אני מסכים עם דבריהם שמה שיותר חשוב זה שלום בארץ מאשר הרבה שטחים עם חוסר שקט. צריך להתחיל מהשלטון אל העם. קודם שבשלטון לא תהיה שנאה לזרים וכלפי אוכלוסייה פלסטינית, ואז זה יחלחל לעם. העם לא עיוור".
לפנייה לכתב/ת 
