חתני הנובל גינו החרם האקדמי על ישראל

"שערורייה בלתי נסבלת ותופעה מגעילה", כך הגדיר חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2004, פרופ' דייויד גרוס, את הקריאה שיצאה מאוניברסיטת לונדון להחרים מדענים ישראלים. גרוס התבטא הבוקר (ג'), במסגרת מסיבת עיתונאים שנערכה באקדמיה השבדית למדעים 'גונאר קויסט', לרגל טקס הענקת פרסי הנובל שייערך ביום שישי הקרוב.

"יש דרכי ביטוי למחאה, אך את המדע יש לשמור בצד", הוסיף גרוס, וקיבל חיזוק לדבריו מחתן פרס נובל לפיסיקה נוסף, פרופ' דייויד פוליצר: "אני תומך בהחלט בדבריו של פרופ' גרוס. לא יעלה על הדעת לבודד מדענים, יש לשמור על האקדמיה נקיה לחלוטין מפוליטיקה".

במסיבה לקחו חלק פעיל גם זוכי הנובל בכימיה, הישראלים פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר, ושאר זוכי הנובל בקטגוריות האחרות.

בין הדברים שאמר הרשקו היה בהתייחסו למדענים צעירים: "הסקרנות המדעית היא גורם חשוב. אני נרגש היום כמו שהתרגשתי לפני שנה כשיש תוצאה חיובית לניסוי. הצעירים צריכים שתהיה להם את הסקרנות הזו".

עמיתו צ'חנובר הוסיף: "אנחנו במדע צועדים תמיד במקדש הידע. פרופ' הרשקו ואני באים מעולם הרפואה. שם ישנו גם הפאציינט ואנחנו תמיד פועלים למענו, מטרתנו הגדולה היא לפתור מחלות".

פרופסור גרוס התבקש להסביר לאחר מכן את העובדה כי האמריקנים דומיננטיים בין זוכי פרס נובל, ועל כך השיב: "המדע התקדם מאוד בארה"ב בזכות פתיחת הכיסים הפדרלית לאחר מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד לאחר שהרוסים הקדימו את האמריקנים במירוץ לחלל כאשר שיגרו את לווין הספוטניק הראשון".

באותו עניין הוסיף הרשקו: "זה נובע מידידותה הרבה של ארה"ב כלפי מדענים זרים", וצ'חנובר סיכם: "יש עדיפות ממשלתית אמריקנית למדע. באירופה וגם בישראל לעבור מאוניברסיטה אחת לשניה זה בלתי אפשרי, מחשיבים אותך כחצי בוגד".

מחר צפויות הרצאות של זוכי הנובל, וכמו כן יתקיים טקס הדלקת נר חנוכה שיארגן הטכניון באחד מבתי המלון המפוארים של סטוקהולם.

אבי בליזובסקי הוא עורך אתר הידען