שתף קטע נבחר

עמוק בפנים אני יפה

ריקי בליך, חתנית "מסך הזהב" על "אסתי המכוערת", עומדת מול המראה, אומרת לעצמה שהיא מכוערת, אבל בהסתייגות. והיא גם עצבנית. וחסרת ביטחון. ופותחת את הפה ואחר כך מתנצלת. למשל, לח"כ רוחמה אברהם. עכשיו היא בכלל מצחיקנית בתוכנית המערכונים "קצרים"

"אני עומדת מול המראה ואומרת לעצמי שאני מכוערת, אבל עמוק עמוק בפנים אני חושבת שאני יפה", מצהירה ריקי בליך, שעד "אסתי המכוערת", היתה נטולת טייטל רציני בסוגריים. "היחס שלי אל עצמי הוא אמביוולנטי. אני חושבת על עצמי בקיצוניות גדולה שני דברים הפוכים. מצד אחד, אני לא בטוחה בעצמי, ויש בי אפילו מין שנאה עצמית. מצד אחר, אני הבן אדם הכי חכם והכי צודק, אבל מתנהגת לפעמים מתוך חוסר ביטחון".

 

תני דוגמה.

 

"למשל, דברים כמו שאמרתי על רוחמה אברהם אצל אסף הראל, זה תוצר ברור של חוסר הביטחון שלי. אפילו כבדיחה זה לא היה טוב מספיק. בקהל הספציפי הזה, נשמע שבאמת הבאתי אותה בשוס, אבל יש בדיחות טובות יותר בעולם מאשר סתם להגיד למישהי מוצצת, מוצצת. שאלתי את עצמי למה זה קרה, והתשובה היא שאני עדיין מרגישה שאני לא מספיק מעניינת, לא מספיק טובה, אז אני צריכה לשחק אותה פרובוקטיבית, משוחררת, שאין לה אלוהים, זאת שמספקת את הסחורה".

 

אילו תגובות קיבלת?

צילום: יוסי צבקר
קצרים (צילום: יוסי צבקר)

 

"אבא שלי התאכזב ממני מאוד בריאיון. הוא אמר לי שאני שחקנית מספיק טובה ובן אדם מספיק מעניין, בלי שאצטרך לקלל אנשים אחרים. באמת היה צריך לראות את התגובה הנסערת של הקהל, ואת התגובה שלי לקהל, ולהבין שאני עושה דבר נורא לא יפה. אבא שלי אומר, שיש בי איזושהי תמימות שאני מנסה להילחם בה, ושהיא למעשה הנשק הכי טוב שלי. אני רוצה לנצל את הריאיון הזה כדי להתנצל בפומבי בפני ח"כ אברהם, ולהביע חרטה אמיתית וכנה על הדברים שאמרתי אצל אסף הראל בערוץ 10. הדברים נאמרו בבדיחות ובקלות דעת, והם פגעו בה. לא היתה לי הצדקה לפגוע בה, ולא היתה לי שום כוונה או זכות להעליבה. קשה לי לחיות עם הידיעה שהעלבתי אותה סתם. אני לא מכירה אותה, והיא לא עשתה לי שום דבר רע. אני מצטערת מעומק ליבי ורוצה לבקש את סליחתה".

 

בחודש שעבר זכתה בליך (שוב) ב"מסך הזהב" בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסידרה מקורית, עבור תפקידה הבלתי נשכח ב"אסתי המכוערת". "זה מרגש, כי המדרוג מקבל פנים", היא מספרת. "שיא הצפייה היה בפרק שאסתי מגיעה יפה, אף שהיתה הכנה של שלושה פרקים. בסוף היו 32 אחוזי צפייה, יותר מ'קחי אותי שרון', יותר מ'כוכב נולד', יותר מהכל. 750 אלף איש צפו בנו".

 

איך הרגשת כשעלית על הבמה?

 

"בסיטואציות כאלה אני נהיית ממש מפוקסת. אני לא מרגישה התרגשות או ערפול חושים כמו שקורה להרבה אנשים. אני זוכרת אפילו שעמדתי על הבמה ואמרתי לעצמי תראי איך את שולטת בעצמך, ואחרי שירדתי מהבמה, התחרעתי על נינט ורן, שבדיוק התראיינו שם לגיא פינס. היה שם כזה בלגן, שבסוף מצאתי את עצמי מראיינת את כוכבי 'כוכב נולד', סקעת ומויאל, אם הם מעשנים או לא, כי הם שרים כל כך יפה ויש להם עור פנים יפה. שני דברים שלי כבר לא יהיו, כי אני מעשנת".

 

כולם התעניינו בחתיך עם הקעקוע שהגעת איתו.

 

"באמת הכי מגניב להשאיר אותו בתואר החתיך עם הקעקוע, כי כל דבר שאגיד במציאות לא יעלה על הדמיון. האמת היא שהוא חבר טוב שלי כבר שנים, אבל קופידון לא עבר בינינו. הוא חתיך, והוא מוכן לבוא איתי לטקסים וכאלה".

 

יש לך חבר?

 

"את חיי הפרטיים אני עצמי לא מבינה, אז לא אתחיל לספר עליהם בעיתון".

 

מה "אסתי" עשתה לך?

 

"עשתה לי קריירה. אפשר להגיד את זה חזק וברור. עשתה לי חשיפה ממש גדולה ושם של קומיקאית, שעד היום אני בשוק מזה. תמיד תפסתי את עצמי כשחקנית דרמטית, מיוסרת, ומצאתי את עצמי עושה מערכונים".

 

את משתתפת עכשיו ב"קצרים", סידרת מערכונים חדשה של "טלעד".

 

"אלה מערכונים קצרים של 20 שניות, 40 שניות, לפי פורמט בריטי. כל פרק מורכב מאיזה 30 מערכונים. יש לי כבוד גדול לשחק לצד מוני מושונוב, קרן מור, יובל סגל ההורס ושמוליק לוי, שגם כתב. כולם אנשים מצחיקים מאוד. זה קאסט שמחמיא לי מאוד. אני אפילו מרגישה קצת רגשי נחיתות לידם. הם טייקונים".

 

מה בדיוק הקשר שלך למערכונים?

 

"מסתבר שאני מזוהה בתקופה האחרונה כאשת קומדיה. במהות אני לא מרגישה שזה הטבע שלי. זה לא הז'אנר שאני מרגישה בו הכי נוח. אני מתחברת לזה מהמקום הדרמטי שיש בכל בדיחה, ומשחקת את זה ברצינות הגמורה ביותר. שם אני טובה, כי מצחיקה אני לא. להרגשתי, יש פה מומחים אחרים לבדיחות, שעושים את זה טוב ממני. אני אוהבת את העובדה שאנחנו לוקחים סיטואציות יומיומיות ומותחים אותן עד כדי אבסורד. אני לא כל כך טובה בדמויות ודברים כאלה. בשביל זה יש את קרן".

 

היית רוצה להשתתף בעוד טלנובלה?

 

"הייתי רוצה לחשוב שגמרתי עם הטלנובלות. אני הכי רוצה תפקיד מרכזי, אבל לא בטלנובלה. הייתי רוצה שתהיה לי סידרה כמו של דנה מודן. אני מתחילה לכתוב אותה בראש. היא על חיי הרווקה התל אביבית".

 

כוכבות הוליווד כמו ניקול קידמן ב"השעות" או שרליז תרון ב"מונסטר" כיערו את עצמן בסרטים, וזה נחשב לשיא בקריירה. את עשית זאת בתחילת הקריירה שלך. מצטערת?

 

"אני משערת שחלק מסוים מהקריירה שלהן בנוי על זה שהן נורא נורא יפות. אני מרגישה שלהתחיל כמכוערת זו היתה מתנה בשבילי. זה לא הוליווד פה, ואת לא יכולה ללמוד כל כך מהר איך להיות באמת יפהפייה. שם יש להן 30 יועצי יופי, 40 מעצבות ו-50 יועצי סגנון על כל שחקנית. מה שבשביל ההוליוודיות זה תהליך של התנתקות, היה אצלי להתחבר ליופי שלי. ממש חוויתי את התהליך של אסתי אחד לאחד".

 

איזו מין אשה את?

 

"היה לי פעם חבר שאמר לי שאני לא לגמרי אשה. הוא אמר לי 'את לא סוחטת אותי רגשית כל הזמן'. טוב, גברים מעוותים. הם חושבים שנשים סוחטות אותם רגשית כל הזמן, וצריך ללכת על ביצים כדי שלא ייעלבו. אז אני כמובן לוקחת את זה כסוג של מחמאה. בתוכי אני נאיבית מאוד".

 

ויצרית?

 

"יצרית זו מילה יפה. אני נוחה מאוד להתלקח. אני יכולה להיות עצבנית מאוד, עצבנית מדי. זה בדרך כלל בא מזה שאני פרפקציוניסטית. מרגיז אותי כשדברים לא עובדים נכון. אני צועקת, ויוצא לי ישר וריד במוח, רואים אותו. אבל אני גם נכבית באותה קלות ומשתדלת מאוד להתנצל. ואני צריכה לעשות את זה הרבה, בייחוד כלפי אנשים שעובדים איתי. זה לא נובע ממניירות של סטארית או התנשאות. פשוט הכל חשוב לי, ואני מסתובבת בעולם רוב הזמן בתחושה שאני צודקת. זאת תחושה דבילית, אבל אני יודעת את זה".

 

"קצרים" - ערוץ 2, שני 21.45

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ריקי בליך. "חבר אמר לי שאני לא לגמרי אשה"
ריקי בליך. "חבר אמר לי שאני לא לגמרי אשה"
צילום: שמואל יערי
מומלצים