שתף קטע נבחר

צ'חנובר והרשקו נאמו באוניברסיטת סטוקהולם

באירוע שאורגן על ידי האקדמיה המלכותית השבדית למדעים דיברו שני זוכי הנובל הישראלים על הדרך שהובילה אותם לתגלית, על מדע, חינוך ועוד, ולאחר מכן הדליקו נרות בבית הקהילה היהודית

אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, שני זוכי הנובל הישראלים לשנת 2004 בכימיה, נאמו היום (ה') בפני סטודנטים וחברי סגל אוניברסיטת סטוקהולם ביום הנאומים המסורתי של זוכי נובל, באירוע אורגן על ידי האקדמיה המלכותית השבדית למדעים. השניים, ושותפם האמריקני פרופ' ארווין רוז, דיברו כ-40 דקות כל אחד על הדרך שהובילה לגילוי, ובמקצת הזמן גם התייחסו לנושא השימוש בתגלית כדי לגלות אסטרטגיה חדשה למלחמה במחלות קשות.

 

 

 

לא חוסר, לא עודף

 

פרופ' צ'חנובר אמר כי חוסר באוביקווטין, כמו גם עודף, גורמים כל אחד בשיטתו להתפשטות סוגים מסוימים של סרטן ולכן יש צורך לחקור לעומק את הסוגיה, ולנסות למצוא תרופה שתפעל אך ורק בנקודה מסוימת בתהליך שבו מצטרף האוביקוויטין לחלבון המיועד להריסה.

 

בהרצאתו סיפר פרופ' הרשקו, שפתח את הסדרה וגם זכה במסיבת העיתונאים אחר כך מפרופ' רוז בכבוד כאחראי העיקרי לתגלית, כי הביוכימאים של אז זלזלו בתחום פירוק החלבונים וכי לא היה מקובל אז לפרסם מאמרים מדעיים בתחום. לפיכך ביקש פרופ' הרשקו מפרופ' רוז לבוא אליו לשבתון.

 

נצמד לסוגי חלבונים רבים

 

באותו קיץ, בשנת 1979, הצליחו אנשי הצוותים של שתי המעבדות (בנוסף לצ'חנובר, הביא עימו הרשקו לסמינר קיץ גם חוקרים נוספים במעבדתו) לבודד אנזים מסוים,שלימים הם קראו לו האוביקוויטין, כי אחת התכונות שלו היתה שהוא נצמד לסוגים רבים של חלבונים.

 

פרופ' צחנובר הדגיש כי בשנות הארבעים ואף בשנות השבעים היו רבים מהחוקרים משוכנעים שאין קשר בין החלבונים שנכנסים לגוף במזון לבין החלבונים בתוך הגוף, וכי החלבונים במזון רק מתפרקים לצורך הפקת אנרגיה בעוד החלבונים בגוף נשארים יציבים.

 

להסביר את ההבדלים

 

בכל מקרה, אף אחד לא ידע להסביר מדוע יש בגוף חלבונים המתפרקים בתוך דקות בעוד האחרים מתקיימים ימים רבים. רק אחר כך התברר שהגוף כל הזמן בונה ומפרק חלבונים, וכי מה שנראה יציב הוא בעצם חלבון שהגוף כל הזמן יוצר ומפרק ושומר על רמה קבועה ממנו. פירוק חלבונים מתרחש בעת חלוקת התא, בעת פירוק המזון וגם בתהליכי בקרה.

 

השלושה נשאלו על התפקיד של מורה טוב, וצ'חנובר אמר שאכן היה לו מורה טוב, אך המדע לא מתקדם רק בזכות מנטורים אלא בזכות עבודה קשה והמשכיות. לדבריו, לפני שהלך לעשות את הדוקטורט הוא חקר את חבריו של הרשקו בירושלים ואז החליט לעבוד איתו. גם היום הוא חוקר את הדוקטורנטים המבקשים לעבוד איתו כדי לדעת את רצינות כוונתם. "אני לא אקבל מישהו שסתם יעבור ליד המעבדה ויבקש אותי כמנחה שלו בלי שידע עלי", סיכם.

 

 

 

לא שכחו את החג

 

לאחר מסיבת העיתונאים מיהרו הרשקו וצ'חנובר, ביחד עם חתן פרס נובל בפיסיקה, דייויד גרוס – שלמד בתיכון, ולתואר הראשון והשני בירושלים, אל בית הקהילה היהודית בסטוקהולם להדלקת נרות חנוכה. הטקס בוצע במשותף על ידי הרב האורתודוקסי והרב הקונסרבטיבי וכן על ידי שני החזנים. בקהילה חברים כ-5,000 יהודים, רק עשרה אחוזים מהם אורתודוקסים.

 

היום הוא יום חופשי יחסית, פרט לקבלת פנים בבית השגריר הישראלי אביתר מנור. מחר בבוקר (ו') תיערך חזרה כללית לטקס חלוקת הפרס ואחר הצהריים הטקס עצמו. בערב ייערך הבנקט המסורתי.

 

אבי בליזובסקי הוא עורך אתר הידען

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אבי בליזובסקי
דיברו על התגלית, על חינוך ועוד
צילום: אבי בליזובסקי
מומלצים