מסיבת קראוקה
לא קריוקי ולא קראוקי - קראוקה, ככה היפנים אוהבים לשיר. איך זה התחיל, איך זה ממשיך, מה הם אוהבים לשיר, ומה עושה מי שמזייף - הצצה למועדוני טוקיו

קואיסו סאן מדברת במהירות, היא סמוקת לחיים וכולה אומרת התרגשות: הסיונרה פארטי (מסיבת הפרידה) של אמי סן תהיה באיזאקאיה (פאב-מסעדה יפני) האהובה עליה: טוהוקו קן-בון-רוקו. "הזמנתי תפריט טעימות מיוחד עם הדברים שהיא הכי אוהבת, אבל ההפתעה הגדולה תהיה אחר כך: כולם הולכים למועדון קראוקה חדש ברופונגי. יש שם חדרים פרטיים גדולים, תחפושות, פאות וכל מיני אפקטים חדשניים".

 

אמי סאן הכי הכי אוהבת לשיר שירים באנגלית, מצחקקת קואיסו סאן, "ובמיוחד שירים של בליטני ספילס", היא מסמיקה 

ביפנית. שתיהן מזכירות בחברה של הבלגי, ולי נותר רק להצטער על כך שביפן בנות (וגם בני) הזוג נשארות בבית בערבים מסוג זה.

 

החברה היפנית הטיפוסית מאוד מקפידה על גיבוש במקום העבודה. לכן, כשמארגנים סופשבוע מטעם החברה או סתם בילוי של ערב, בני הזוג מחוץ לתחום על מנת שהעובדים יוכלו להתמקד זה בזה ובגיבוש.

 

קואיסו סאן ממשיכה לתאר לי את נפלאות הקראוקה החדש ברובע רופונגי ואני נזכרת ביומולדת שחגגנו, חבורה של בנות ישראל כשרות, במועדון קראוקה משוכלל. בחדר הקטן והחשוך שבו נדחסנו היה אינטרקום להזמנת משקאות ונשנושים מהמטבח. את ההזמנות מבצעים בצעקות רמות, שכן שאר החברות מקימות רעש נוראי בעזרת המיקרופונים ארוכי החוטים.

 

אחרי ארבעה קוקטיילים כולנו רוקדות על ספות העור היוקרתיות, ושרות כתף אל כתף את I am sailing של רוד סטיוארט, רק כדי להתדרדר עוד יותר ולהמשיך בשירים בצרפתית מהארוויזיון של שנת 1969. חבורה של צעירים יפניים עטורי בלורית בלונדינית ומעילי עור שחורים כמנהג המקום, מציצה לרגע לחדר. הם פורצים בצחוק פרוע ומסתלקים.  את הערב סיימנו עם השיר Fame.

 

עם מוסיקלי

 

ביום שישי הקרוב, במסיבת הפרידה מאמי סן, יתכנסו החבר'ה בחדר הפרטי שהוזמן מבעוד מועד. עלות הכניסה

היא כ-1,000-2,000 ין לאדם, תלוי ברמת המועדון (בין 40 ל-80 ש"ח, סכום שלעתים כולל גם משקה ראשון).

 

בהגיעם לחדר יתחילו מייד החברים לעלעל בספרי השירים. מרביתם כמובן יציעו שירים ביפנית, אבל יש חלק לא מבוטל של שירים באנגלית ואפילו בצרפתית וספרדית. זה המקום לציין שעל פי המדגם הלא מייצג שבו אני נתקלתי, היפנים הם עם מוסיקלי. הם לא מזייפים, שרים יפה ובכוונה רבה.

 

אחרי שבוחרים שיר מהספרים עבי הכרס מקלידים את מספרו בשלט המיוחד והחגיגה מתחילה. אפשר לשיר בצוותא עם חבר בשני מקרופונים ואפשר להופיע במופע סולו, בהתאם למצב הרוח. כולם שרים ואי אפשרות להתחמק. זו בדיוק הסיבה שהבלגי נטול השמיעה המוסיקלית (בלשון המעטה), התמחה בשיר אחד של הביטלס ורק אותו הוא שר באירועים כאלה. פגישות עסקיות רבות ממשיכות מהמשרד אל האיזאקאיה, ומשם למועדון הקראוקה. מי שרוצה לסגור עסקה שיואיל בטובו ללמוד לשיר, גם אם זה לא בדיוק ספל התה שלו.

 

אפשר להיעזר בתחפושות, פאות ואביזרי במה שונים להעשרת הערב. הכי פופולריות הן הפאות בנוסח הקארה הבלונדיני. המשקאות זורמים-כמנהג המקום: בירות יין וקוקטיילים לרוב להעלאת מצב הרוח והפרידה מהעכבות מיותרות.

 

תזמורת בצורת

 

אז מה זה קראוקה? (ולא קריוקי ולא קראוקי ועוד שיבושי לשון). האתר 'Karaoke Scene' יודע לספר שמקור המילה קראוקה הוא צירוף של "Kara", נגזרת של המילה "Karapo" שפירושה הוא ריק, ו-"Oke" שזו הטייה או שיבוש של המילה "Okesutura", תזמורת. 

 

האגדה מספרת שהכל התחיל בבר בעיר קובה, שם היה גיטריסט שהיה מלווה את האורחים שרצו לשיר. כשהוא נעדר מהעבודה, היה

מפעיל בעל המקום הקלטות של אותו גיטריסט אותן הכין מראש ממש כמו בתיה עוזיאל, כך שהאורחים לא נאלצו לוותר על השירה, והשאר היסטוריה.

  

מרבית מועדוני הקראוקה מכילים חדרים פרטיים לטובת מסיבות ימי הולדת ומסיבות פרידה כמו של אמי סאן, אבל ישנם גם מועדונים עם במה מוגבהת בהם הזמר יכול להרגיש ממש כמו מקצוען אמיתי. במלונות ובריוקאנים רבים (מלונות דרכים יפנית מסורתיים) מצוי חדר קראוקה בו אורחי המלון יכולים לשיר כאוות נפשם ולהעשיר את חופשתם בחגיגה מוסיקלית.

 

אם אתם בסביבה, אז ברחוב הראשי של רובע השעשועים רופונגי (Ropongi) מצויים מועדוני קראוקה רבים. שירה מהנה! 

 

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה מסיבת קראוקה
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מבט מלוכסן
    צילום: אוליביה זו'רלט
    הכניסה למועדון. כולל משקה ראשון
    צילום: אוליביה זו'רלט
    ynet ספיישל