שתף קטע נבחר

הכינו את הארנקים: חנויות היוקרה של וינה

מה משותף לנעלי עור ב-10,000 יורו, חליפת ערב ב-5,000, סרוויס חרסינה ב-8,000 וסיר הלילה של בטהובן? ניחוח הפינוק והעושר של אירופה הקלאסית, בוינה כמובן

משהו לנעול משהו ללבוש משהו לשתות משהו אחר 

פתגם רומאי עתיק אומר ש"לכסף אין ריח". מרגע זה אתם יכולים לשכוח אותו. סופית - יש לו, ועוד איך יש לו, ריח. לא, אל תמהרו להוציא את השטרות מהארנקים ולהריח אותם. זה כסף קטן, רבותי, וכסף קטן מריח מחובות, שעות נוספות, משכנתה, דמי מזונות והרבה זיעה.

 

כאן מדובר בכסף גדול, ולמוצר הזה ריח ספציפי שכולל כמה מרכיבים: עור משובח, עץ ישן, בושם אקזוטי ויקר, עשן טבק ארומטי. הריח הזה שולט בדרך כלל בחנויות מובחרות, אלגנטיות, ולאו דווקא גדולות - חנויות שרצפתן מכוסה שטיח עבה הבולם כל רעש מיותר, חנויות שבהן השיחות מתנהלות בדיסקרטיות מנומסת, כמעט בלחישה, חנויות שמעסיקות מוכרים ומוכרות הלבושים בהידור ומדברים כמה שפות, ובעיקר, חנויות שכל מוצר הנמכר בהן יקר כמו החטא עצמו.

 

בחנויות המסוימות הללו, הוצאת כסף וקבלת המוצר (שאתם בדרך כלל לא בדיוק זקוקים לו) הן החלק הפחות חשוב באירוע. הדבר העיקרי הוא עצם השיחה עם המומחים הממונים על המכירה, ההתייעצות איתם, הדברים שלמדתם - החוויה.

 

האמת, מה שמוכרים באליטה של החנויות זה לא בדיוק מוצרים חיוניים, וסביר להניח שאפשר להשיג אותם בהרבה פחות כסף במקום אחר, אבל תהיו בטוחים

צילום: הלן חזן

 שאז לא יגיע ריח הכסף המשכר אל קצה אפכם. 

 

אחת הערים המתמחות בחנויות עם ריח היא וינה. מרבית החנויות האלה מרוכזות במדרחוב קרטנר-גראבן במרכז העיר, או ברחובות היוצאים ממנו. רחוב קולמרט למשל, היוצא לכיוון הארמון. אורכו פחות ממאה מטרים, אבל נמצאות בו החנויות הבאות: קארטיה (שעונים, תכשיטים), ברגט (שעונים שוויצריים), ארמני, גוצ'י ושאנל, לואי וויטון (תיק ב-5,000 יורו, בדיוק כמו זה שנמכר בכל פינה בניו-יורק ב-20 דולר), צ'קיני (בגדי נשים), ועוד ועוד. כולן חנויות המשתייכות בהחלט לקטגוריית ריח הכסף, או בישראלית, "האלפיון העליון".

 

אבל גם החנויות האלה הן לא הדבר האמיתי. סניפים אחים שלהן הרי נמצאים בכל עיר גדולה, ואלה של וינה אינם שונים מאלה ברומא, פריז ולונדון. המטרה האמיתית של סיורנו היום היא חנויות שיש רק בוינה ולא בשום מקום אחר בעולם. הכינו את הארנקים.  

 

משהו לנעול

 

נתחיל בקניית נעליים במאטרנה (Materna). לקנות נעליים? סליחה, במאטרנה לא קונים נעליים. במאטרנה מקבלים כפפות לרגליים.

 

החנות ממוקמת במהלרשטרסה 5, שמאלה מבניין האופרה, כבר יותר ממאה שנה. בעל החנות הנוכחי, גאורג מאטרנה, למד את המקצוע מאביו, שלמד מאביו, וכך הלאה, חמישה דורות.

 

יש במאטרנה גם נעליים מוכנות, אבל ייחודה של החנות במכירת נעליים לפי מידה, בעבודת יד. מיד עם הכניסה לחנות, ריח של עור יקר ביותר ממלא את נחיריכם. במאטרנה עושים נעליים גם מעור פיל, בת יענה, תאו, צבי ומה לא. לפני שתשמעו את המחיר עליכם לדעת שקניתם נעליים לכל החיים, כי הזמן לא עושה רושם על נעלי מאטרנה.

 

מחירים? בחלון הראווה מוצגות נעליים החל מ-920 יורו ועד 10,000. אם בכל זאת נכנסתם, בדקות הראשונות אף אחד לא יפנה אליכם. תנשמו את ניחוחות העור והבושם, תביטו מסביב, תעיפו מבט על הקיר שעליו מסודרות תבניות העץ

 של כפות הרגליים של מאות אנשים מפורסמים, ורק אז מר מאטרנה ישתעל בדיסקרטיות וישאל איך הוא יכול לעזור לכם.

 

אם דחיתם את ההצעה לנעליים מוכנות, שמחירן אגב מתחיל ב-600 יורו, יופיע אחד מעובדי החנות לבוש בסינר עור וחמוש בבלוק נייר גדול ועיפרון.

לא נתאר את התהליך כולו, אבל הוא כולל מדידה ושירטוט של שתי כפות הרגליים, החלטה אם לעשות תבנית עץ שתאפשר לכם בעתיד להזמין נעליים חדשות בטלפון, דיון על הדגם, העור והצבע, קביעת מועדי המדידות. מובטח לכם שתוך שבועיים עד חודש תקבלו נעליים שגם נכדיכם ילכו בהן.

 

אם הזמנתם גם תבנית, היא תשכון כבוד על יד תבניותיהם של ראשי מדינה, שרים, אמנים מפורסמים וסבתם מיליונרים. קחו בחשבון שההזמנה זה עניין, סליחה, חוויה של שעתיים. חוויה נוספת מצפה לכם כאשר תנעלו את הנעליים לראשונה. נעל טובה היא כמו לחיצת יד של ג'נטלמן, אומר אדון מאטרנה, איתנה, ידידותית, חמה.

 

חזור למעלה
משהו ללבוש

 

קנינו נעליים, ועכשיו צריך חליפה מתאימה, נכון? אז קדימה לכיכר הגראבן, אל קניז'ה (Knize). חזית החנות היא מעשה ידיו של גדול הארכיטקטים הווינאיים, אדולף לוס. פעם הקיסר פרנץ יוזף היה מזמין שם את בגדיו האזרחיים, היום השירות ניתן לכל אחד שמוכן לשלם 5,000-4,000 יורו עבור חליפת שלושה חלקים, לא כולל הבד.

 

"אנחנו שונים מהחייטים של 'סוויל ראו' בלונדון", אומר בעל החנות רודולף נידרזיוס. "החליפות שלנו לא כל כך צרות והכיסים יותר גדולים". גם כאן מצפה לכם שיחה ארוכה עם המודד, שיתעניין בדיסקרטיות "על איזה צד אתם מתלבשים". הכוונה היא באיזה מכנס להשאיר סנטימטר או שניים למען הנוחות.

 

הכל מתנהל בשקט, כמעט בלחישה, ונרשם בספר עב כרס ומפואר שמתעד

 את כל הלקוחות והחליפות (לחנות עשרות ספרים מאז סוף המאה ה-19). הדיונים כאן מתמקדים בשאלות הרות גורל כמו מכפלת המכנסיים, סוג הכפתורים, צורת הכיסים. בין הלקוחות תמצאו שמות רבים שכבר פגשתם במאטרנה.

 

כעבור חודש עד שישה שבועות תקבלו חליפה שתלטף את גופכם, מעין מערכת עור שנייה. על ביטנת המשי תתנוסס תווית קטנה עם מילה אחת ויחידה - קניז'ה. לא צריך יותר.

 

כמה צעדים מקניז'ה, בוולנרגסה הסמוכה לקולמרט, נמצאת חנות הבגדים פר ל'אומו (Per L'Uomo). מוכרים שם אגב גם בגדי נשים, אבל העיקר הוא כמובן אופנת גברים. בכניסה לחנות שוכבים שני כלביו של בעל העסק, לבן ושחור, שמזכירים בממדיהם פרה קטנה. הם לא יעשו לכם כלום גם אם לא תקנו. ברקע תמיד נשמעת אחת מתשע הסימפוניות של בטהובן. תמיד, שום דבר אחר. בפנים יש מעין בר ועליו קפה, מיצים, ושמפניה.

 

לפני שניגשים אל הבר, סיבוב קצר בין המדפים: חליפות בריוני ב-5,000 יורו ויותר, חולצות משי של פנקלדי ב-1,000 יורו, סוודרים עשויים קשמיר בהרבה הרבה כסף. כשתגידו מה אתם מחפשים, תופנו אל הארון שבו תלויים הבגדים הרצויים לכם במידה שלכם. שם אתם לבד. אין לחץ, אין שאלות או הערות מיותרות כמו מה דעתך על זה? או זה בא עליך עשר. רק לאחר שתחליטו שאתם באמת רוצים משהו - יורידו לכם את הפריט, יעזרו למדוד וישאירו אתכם שוב לבד מול המראה. אבל הפעם הם יעמדו קרוב, מוכנים להשיב לכל שאלה. קניתם או לא - תוזמנו לכוס משקה.

 

חזור למעלה
משהו לשתות

 

מספיק עם ביגוד ונעליים, נעבור למשהו שונה לגמרי - יין. לשם כך ניסע אל הרובע ה-19, להייליגנב שטטה 52. שם החנות הוא The Wine Company ומוכרים בה דבר אחד ויחיד. לשם שינוי, כאן אפשר לקנות גם יין זול. למי שמבין ומוכן להיפרד מהרבה כסף יציע בעל העסק 'שאטו לאטור 1998' ב-210 יורו לבקבוק, 'שאטו מוטון רוטשילד 2000' ב-420 יורו, או 'שאטו לאפיט רוטשילד 2000' באותו מחיר. בפינת המציאות: 'לגנדה של רוטשילד' ב-10 יורו. ואם אתם רוצים לבזבז בגדול, בבקשה: יין פטרוס ב-990 יורו לבקבוק. תשמרו על הפקק להראות לחבר'ה.

 

גם כאן הקנייה היא לא העיקר. בקצה האולם ניצב שולחן גדול ועליו כ-100

 בקבוקים מהם אתם יכולים לטעום. לא ימזגו לכם הרבה, רק כמה לגימות, אבל יסבירו את יתרונות וחסרונות היין שאותו טעמתם, יצביעו על יינות אחרים, יזמינו אתכם לשטוף את הפה במים מתוך קנקנים מפוארים המוצבים על השולחן, לירוק אותם בדיסקרטיות בכלי מיוחד ולאכול חתיכת גבינה צרפתית לנטרול טעם היין. ואז יציעו לכם לטעום יין אחר.

 

התהליך הזה יכול לחזור על עצמו כמה פעמים. אף אחד לא ישאל אתכם, סליחה, באתם לקנות או לטעום? ואף אחד לא יזרז אתכם. בסוף הרי תקנו וגם תהפכו למבקרים קבועים. אחרי שהפרטים שלכם נשמרים, בפעם הבאה שתיכנסו יש סיכוי שיפנו אליכם בשמכם וישאלו אם היין הספציפי שקניתם היה ערב לחיככם.

 

חזור למעלה
משהו אחר

 

רשימת החנויות עם ריח של כסף בוינה ארוכה. כמעט ואין מוצר מותרות שלא ניתן לקנות באווירה תרבותית על רקע מוסיקה שקטה ושיחה מנומסת, מה שהופך את פרידתכם מהכסף הגדול לנעימה יותר. לא ניתן להקיף כאן את כל החנויות, אבל נזכיר כמה נוספות שהביקור בהן הוא חוויה:

 

לובמאייר (Lobmeyer) ניצבת מאז שנת 1823 במדרחוב קרטנר. החנות מתמחה במכירת מוצרי קריסטל וקישוטי בית שונים. יש כאן שתי קומות של קריסטל נוצץ ויופי ללא סוף. אם חסרה לכם בבית נברשת קריסטל ב-10,000 יורו - זה המקום.

 

כמה פסיעות מלובמאייר נמצאת החנות רוזנטל (Rosenthal). חרסינה, אלא מה? סבתא לא סיפרה לכם על סרוויס רוזנטל שהלך לאיבוד במלחמה? 150 שנה החנות הזאת נמצאת כאן, ותמיד אפשר למצוא בה איזו מאפרה יפה שלא תרושש אתכם, או כלי קיבול חמוד לסוכריות. אבל העיקר זה הסרוויסים.

 

מחירה של מערכת כלי אוכל ל-12 יכול להגיע בקלות ל-8,000 יורו, בתנאי שלא תקנו את היקרות ממש. וכן, חזית החנות היא מהיפות בווינה - מוזאיקה מרהיבת עין.

 

בכיכר הגראבן 13 נמצאת החנות אלבין-דנק, לממכר דברי חרסינה יקרים ומתנות מקוריות. אם ברצונכם לרכוש כלי חרסינה מתוצרת אאוגרטן, מייסן, דרזדן או רוזנטל, לא טעיתם בכתובת. החנות קיימת מאז 1702, באותו מקום. ליד שמה מופיעות האותיות KK, המאשרות שהיא הוכרה כספק רשמי לקיסר ולקיסרית.

 

לאחר שנכנסתם והתפעלתם מעיצוב הפנים, תחשבו על כך שבטהובן היה רוכש את סירי הלילה שלו כאן. את אותם סירים ניתן לרכוש שם גם היום.

 

כמה פסיעות מ-אלבין-דנק ממוקם בית הקפה המפואר דמל, ברחוב קולמרט, בו תוכלו למלא את סיר הלילה בממתקים - מתנה מקורית ביותר שיכולה להפוך בסוף לעציץ.

 

בהחלט לא סיימנו את רשימת המפוארות והמקוריות של וינה, אבל את העיקרון תפסתם. קנייה מהנה.

 

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: הלן חזן
שופינג בוינה. בעיקר בשביל החוויה
צילום: הלן חזן
צילום: הלן חזן
בילוי לאלפיון העליון. חולצות משי באלף יורו
צילום: הלן חזן
מומלצים