פולנטה לשבת

מכירים את הסיפור על האריה שאהב תות? להלן תקציר: פעם אחת היה אריה שאהב רק תות. כל מה שהוא רצה בחיים זה תות, אבל ביער שבו הוא גר לא היה תות. האריה יילל ויילל, אבל לא עזר לו שום דבר, תות לא צמח מזה. פעם אחת באו ילדים לטייל ביער ההוא והיו להם תותים בתיק האוכל, האריה הציק לילדים עד שהם ברחו מרוב בהלה ואז הוא חמס את התותים שלהם ואכל אותם. כשהוא גמר לאכול הוא פתאום הבין שהוא בכלל לא אוהב תות, או כלשונו "זו היתה פשוט טעות, כל העניין הזה עם התות" (והקרדיט לסיפור של תרצה אתר). רואים שאני מתכוננת לאמהות?

את הסיפור הזה אני מכירה משעות של שמירטוף על הילדים של שרון, אבל השבוע הרגשתי ממש כמו האריה האומלל שאהב תות: כל החורף איילת חולמת

על חמין. לא בשר ולא ביצה – רק חמין, לא לחם לא אורז ולא קציצה – חמין. לפעמים אני מפנטזת על צ'ולנט, אבל רוב הזמן גם בחלומות שלי הוא נקרא חמין, והוא חום, עשיר, ריחני ומלא שעועית.

אבל ביער שלנו, סליחה, אצלנו בבית לא היה חמין. כלומר סיר של חמין לא צנח אצלי במטבח מכוח הפנטזיה, אלא אני הייתי צריכה לקום ולעשות מעשה. ולמי יש כוח לעשות מעשים בקור הזה? בסופו של דבר הרגשתי שהחורף חומק לי מבין האצבעות ואם לא יהיה כאן חמין אז חלומות השעועית שלי יתגשמו רק בעוד שנה (לפחות).

אז הכנתי חמין. קניתי בשר, השרתי קטניות, לא שכחתי שום מרכיב בדרך ואשכרה – יצא חמין. בדרך הצלחתי לטנף את הכיריים ולמלא את כל המטבח בשכבת שומן, אבל זה כבר נושא לטור אחר לגמרי.

בשבת בבוקר התגנבתי למטבח לבדוק מה שלום התינוק. הסיר שכב לו בשקט, מתוק וריחני בתחתית התנור ועשה קולות של חתלתול מאושר עם גזים (בלופ, בלופ, בלופ). בחרדת קודש הרמתי את המכסה כי לפלח לי ביצה (מסורת עתיקת שנים – את החמינדוס אוכלים לארוחת הבוקר) ועל הדרך כבר טעמתי מהתבשיל. מה אני אגיד לכם? זו היתה פשוט טעות כל העניין הזה עם הצ'ולנט. סתם, בחיי שסתם. על זה ביזבזתי שלושה חודשים של פנטזיות? תבשיל קטניות ובשר עם הרבה שומן. זהו, לא יותר.

בצר לי פניתי להתנחם במנת החורף האולטימטיבית שלי: הממליגה. פולנטה או דייסת קמח תירס אף פעם לא מאכזבת אותי, היא מוכנה בתוך 15 דקות (ולא צריכה לילה שלם על האש), אפשר לעשות איתה כמעט כל דבר (ותיכף יבואו שני מתכונים) ואם זה לא טעים – לא כואב הלב לזרוק לפח.

כשמוטי קם (כרגיל, שעתיים אחרי) הוא תפס אותי זוללת קערה של ממליגה עם גבינה ושמנת חמוצה. הסברתי לו שעניין החמין יורד מהפרק מבחינתי, ואם הוא

המצרכים‏ (צילום: איילת בן-יוסף)

1

2

3

רוצה – יש חמין בשפע בשבילו וגם בשביל כל החברים. מוטי טוען שאני מדברת שטויות ושההורמונים דופקים לי את המוח. סביר להניח שהוא צודק.

125 גרם פולנטה אינסטנט (כרבע שקית)

1 סלסלה (250 גרם) פטריות שמפניות טריות ופרוסות

150 גרם גבינת קשקבל מגוררת

שמן לטיגון

מלח ופלפל שחור טחון טרי

מעט חמאה

1. הפולנטה: מכינים את הפולנטה לפי הוראות היצרן (חצי ליטר מים אמורים להתאים לכמות הקמח שבמתכון). כשהיא מוכנה (ועדיין רותחת) מערבבים פנימה מחצית מכמות הגבינה. מחממים תנור לחום של-180 מעלות.
2. הפטריות: במחבת רחבה מחממים מעט שמן וחמאה, ומטגנים את הפטריות, עד שרוב הנוזלים מתאדים (אפשר להשאיר קצת נוזלים שיספגו במאפה) מתבלים במלח ופלפל.
3. הרכבת המנה: מרפדים תבנית אינגליש קייק בניר אפייה, ויוצקים מחצית מכמות הפולנטה המוכנה על התחתית. מעליה מפזרים את הפטריות המטוגנות. מעל הפטריות מפזרים את שארית הגבינה וסוגרים בשכבת פולנטה נוספת. מלמעלה מפזרים קוביות חמאה קטנות (כמה שהמצפון מרשה לכם).
4. מכניסים לתנור ואופים כחצי שעה – עד שפני המאפה מזהיבים. מוציאים מהתנור ונתנים למאפה להתקרר מעט לפני שהופכים אותו על צלחת הגשה. חותכים לפרוסות ומגישים.
   

• לפולנטה עשירה יותר – מחליפים חלק מהמים בחלב ומוסיפים גוש חמאה
• את מילוי הפטריות אפשר להחליף במילויים אחרים או להוסיף גם שכבה של רוטב עגבניות.
• להגשה אלגנטית – אפשר להכין את הפולנטה הממולאת בכלים אישיים.
  

פשוט ואלגנטי להפליא

נזדקק ל: 

תבנית טארט/קפיצית בקוטר 26 ס"מ

125 גרם קמח תירס / פולנטה אינסטנט (רבע שקית)

2-3 זוקיני (קישואים ירוקים)

2 שיני שום

100 גרם גבינת פטה מפוררת

מעט שמן זית

1 כפית תערובת עשבי תיבול יבשים "עשבי פרובאנס" או "עשבי טוסקאנה"(אפשר גם תבלין מסוג אחד: טימין, אורגנו, רוזמרין)

מלח ופלפל שחור טחון טרי

וכך עושים:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מכינים את הפולנטה: מכינים את הפולנטה לפי הוראות היצרן (חצי ליטר מים אמורים להתאים לכמות הקמח שבמתכון). מתבלים במלח ופלפל. כשהפולנטה מוכנה מורידים מאש ומשטחים את התערובת על תחתית משומנת של תבנית קפיצית (או תבנית טארט מתפרקת) בקוטר 26 ס"מ. 
3. מכניסים את התבנית לתנור ל-15 דקות, עד שפני הפולנטה מזהיבים. מוציאים מהתנור ומפרקים את השוליים של התבנית. מחזירים את הפולנטה לתנור לעוד 10 דקות – כדי שגם השוליים יקבלו קצת צבע.
4. מכינים את הזוקיני: פורסים את הזוקיני לפרוסות אורך דקות. רצוי להשתמש במנדולינה או בקולפן ירקות פשוט שיספק רצועות דקיקות. מחממים מחבת עם שמן זית מעבירים את רצועות הזוקיני למחבת, מתבלים במלח, פלפל ועשבי תיבול. מקפיצים קצת את הזוקיני שיקבל ציפוי שווה של תבלינים ושמן. מערבבים מדי פעם ובודקים שהזוקיני לא רך ו"סמרטוטי" מדי. אחרי כ-20 דקות הזוקיני אמור להיות מוכן.
5. מרכיבים את המנה: מסדרים את פרוסות הזוקיני מעל הפולנטה (בצורה אלגנטית יותר או פחות). מפזרים מלמעלה את הגבינה, מזלפים מעט שמן זית ומגישים.
   

• את גבינת הפטה אפשר להחליף בגבינות אחרות: פרמז'ן, קשקבל, בולגרית או גבינה קשה אחרת.
• את הזוקיני אפשר להחליף בקישואים, אבל שיהיו מוצקים ולא מימיים. אפשר גם להעמיס תוספות אחרות: למעשה כל תוספת שהיא "אנטיפסטי" יכולה להתאים כמילוי לקיש הזה.
• כדי להעשיר את הקיש אפשר למרוח על התחתית שלו גבינת שמנת או לפזר שכבה דקה של גבינת פטה.
• עוד תוספת (לא לשומרי כשרות) היא פיסות של פנצ'טה או שינקן מפוזרות בין הזוקינים.