שתף קטע נבחר

גירושים מכוערים

שרון אלכסנדר על גירושיו מסמדר קילצ'ינסקי: "כשסמדר התגרשה ממני, היא קיבלה ממני ביד 100 אלף דולר". "הייתי בטוח שסמדר תשמור עלי, אבל היתה שם חמדנות מאוד גדולה". "אנשים לא מבינים שהבנאדם שהם התגרשו ממנו הוא לא הבנאדם שהם התחתנו איתו". קילצ'ינסקי בתגובה: "כשאני אצטרך לפתוח את הפה, אני אפתח"

שלוש שנים מאז הפרידה מאשתו השחקנית דוגמנית סמדר קילצ'ינסקי, ושרון אלכסנדר עדיין מלקק את הפצעים. לפני כחצי שנה, אחרי התמוטטות כלכלית, סגר אלכסנדר, 42, סופית את בית הספר למשחק מול מצלמה, אותו ניהל עם קילצ'ינסקי במהלך תשע השנים האחרונות וחזר להתגורר בדירה אותה חלקו בעבר שניהם. לדירה הזו הוא מקפיד לקחת פעמיים בשבוע את שלושת ילדיו,  פז, 10 וחצי, והתאומים קורל ודולפין, בני 6 וחצי. אז הוא אבא לכל דבר, מתנתק מהעולם ונמצא רק איתם.

 

אלכסנדר, שהתחיל את דרכו בתפקיד החייל הפציפיסט המצודד בסרטו של אורי ברבש, "אחד משלנו", שזיכה אותו בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע, מודה, עם קצת פחות התלהבות נעורים, שהיום חשובה לו יותר מתמיד היציבות הכלכלית. עכשיו, אחרי שלוש שנות משבר, הוא החל לצאת עם ענת עצמון (למרות שאינו מוכן לומר על כך מילה), וחוזר לעשות תיאטרון ערב ערב.

 

זה קורה בהצגה "סינית אני מדברת אליך", על פי רומן של סביון ליברכט ובבימויו של עודד קוטלר, המועלית בתיאטרון בית ליסין, אלכסנדר מגלם שם את אברם, גבר בשנות הארבעים, החי לצדה של ניצולת שואה חיה-מתה, ונאחז בחיי הנישואים הכושלים שלו בכל כוחותיו, עד שלבו לא עומד לו יותר.

 

"טראומה שצריך להחלים ממנה"

 

"עד עכשיו ליקקתי את הפצעים כנראה", הוא אומר. "זה לא שלא רציתי קשר. רציתי, אבל איכשהו זה לא יצא. גירושים זה דבר קשה, מסובך ומכוער. טראומה שצריך להחלים ממנה, וזה לוקח זמן. חייתי עם סמדר 10 שנים, אז באופן יחסי לזמן שהיינו ביחד, זה כלום, שלוש שנים".

 

הפרידה מסמדר עוד כואבת?

 

"כן. זה עוד כואב. אני חושב שזה נובע בעיקר מההשתנות שיש בגירושים. אנשים לא כל כך מבינים שהבנאדם שהם התגרשו ממנו הוא לא הבנאדם שהם התחתנו איתו. הנישואים זה ברית. סוג של גב אל גב אל העולם, שותפות מאוד עמוקה, גם שותפות עסקית, כמו שהייתה ביני לבין סמדר. וגירושים זה פירוק השותפות הזאת.

 

"באותו רגע שאחד מסתכל על השני דרך הכוונת של עורך דין, עומד מולך פתאום בנאדם שהוא כבר לא שותף שלך. אדם שחושב על האינטרסים שלו ועל תנאי הקיום שלו, שהופך להיות יריב. זה מהפכני לגמרי ביחס למה שהיה קודם. אני זוכר שבפעם הראשונה שראיתי את חוזה הגירושים, הייתי מזועזע, כי כל הדברים הכי חשובים לי בחיים היו מפורקים לסעיפים ולתת סעיפים ולמספרים ולאותיות".

 

באיזו נקודה האישה שאהבת כל כך הפכה לאישה זרה?

 

"אין נקודה אחת. זה תהליך מאוד ארוך, מאוד איטי, שיש בו נקודות ציון ונקודות של האצה וזירוז. הפרידה ביני לבין סמדר לא קרתה בגלל משהו אחד. אני חושב שהתהליך הזה התחיל ביום שהכרנו".

 

זה לא סוד שמצבה הכלכלי של סמדר הידרדר אחרי הגירושים. היא סגרה עסק גדול ונקלעה לחובות. היא פילו צוטטה כמי שאומרת על בתכם הבכורה: "פז קיבלה מושג חדש שאין כסף". לא עזרת לה?

 

"כשסמדר התגרשה ממני, היא קיבלה ממני ביד 100 אלף דולר. היא בחרה מה לעשות בכסף שלה. היא פתחה את העסק שלה, וזה ההחלטות שלה. היא הייתה יכולה לעשות בזה דברים אחרים. אני נתתי לה כל כך הרבה כסף בשנה הראשונה של הגירושים, עד שזה ריסק אותי ונכנסתי לחובות. אני פשוט נשארתי בלי כלום, מרושש. נתתי לה בכל חודש 12 אלף שקל, חוץ מהסכום ההתחלתי. זה היה ההסכם.

 

"נתתי לה להוביל את כל מהלך הגירושים. אמרתי לה, 'מה שאת רוצה'. ואז בית הספר נסגר. אי אפשר היה להחזיק אותו יותר. כל מה שעשיתי איבד מהטעם שלו, כי כל גרוש שהרווחתי הלך עליה. שום דבר לא הכניס לי רווחים, ובאיזשהו שלב לא היה טעם לכל העבודה. לי לא נשאר מזה שום דבר ביד.

 

"זה כאב מאוד, אבל הייתה גם תחושה של הקלה. הרגשתי שאני לא מצליח לתת לתלמידים את מה שאני מחויב לתת להם. הרגשתי שזה תובע ממני אנרגיות שאין לי. זה נהיה מאוד מעיק בסוף. למרות שבית הספר אף פעם לא הפסיד, פשוט כל הכסף הלך לסמדר, וביחס לכמות האנרגיות שהשקעתי שם, לא יכולתי להחזיק בזה יותר. עשיתי סדרה, 'מיכאלה' והכל נבלע במשכנתאות, באוברים

 

"נתתי ונתתי הרבה מעבר למה שהייתי מסוגל לתת. אנשים שמעו את ההתחייבות שלי אחרי שהתגרשתי ואמרו לי, 'אתה מטורף, אף אחד לא נותן כל כך הרבה כסף. אנשים הזהירו אותי שאני אפול, אבל שמרתי על סמדר ונתתי לה להחזיק את המושכות ולקבוע את הכללים. הייתי בטוח שגם היא תשמור עלי, באיזשהו אופן, אבל הייתה שם חמדנות מאוד גדולה, שבסופו של דבר פגעה בה. כמה אפשר לחלוב? בסופו של דבר נגמר. לא נשאר כלום".

 

אתה ידוע באבהות המאוד מעורבת שלך. כמעט אימא פולנייה.

 

"אני אבא מאוד פרוטקטיבי ומאוד חם ומעורב. אני לוקח את ילדי מבית הספר פעמיים בשבוע, ואנחנו נשארים ביחד עד למחרת בבוקר. יש להם פה את החדרים שלהם, את הבגדים והצעצועים והספרים שלהם. גם בימים שאני לא רואה אותם, אני מדבר איתם בטלפון כל יום".

 

סמדר אמרה פעם שכשהילדים לא לידה היא מאוד מתגעגעת.

 

"אני יכול להבין את זה, ואני יכול להעדיף את זה גם כאבא. ברור שאני מעדיף שהם יהיו לידי. זו תחושה הרבה יותר רגועה שאתה רואה שהם בסדר והם לידך. מהבחינה הזו אני מסוכך כנפיים ומצמיד קרוב".

 

בעבר עשית יותר סרטים מאשר תיאטרון. שינית את יחסך לתיאטרון?

 

"זה נכון שפיתחתי סוג של אנטי כלפי התיאטרון, אולי כי היה לי מזל להיקלע להפקות שלא גרמו לי הרבה סיפוק, ואז זה הפך לסיזיפי ומתיש. היום העבודה בתיאטרון נותנת לי משהו יותר יציב וקבוע, ואני רוצה לתת לזה צ'אנס. הרבה מאוד בזכות החוויה של 'סינית אני מדברת אליך' אני מרגיש תחושה של התרוממות רוח, כאילו נפלה בחלקי זכות גדולה לגלם את אברם".

 

ומה הלאה?

 

"אני כרגע די מותש מהשלוש שנים האחרונות. אני עוד מתנשף ועוד נאבק לשרוד, אז התוכניות שלי הן מהיום להיום ומהיום למחר. מה כבר אפשר להשיג? הייתי בטופ, ועכשיו זה רק לחזור לשם לתקופה, לסוג אחר של תפקידים. האנרגיות שלי מופנות יותר למאבק הקיומי, אבל עדיין, כשאני עולה לבמה ב'סינית', אני שוכח הכול. הכנפיים נפרשות ואני עף. זו תחושה נפלאה. את האהבה למשחק שום דבר לא יהרוג".

 

תגובת סמדר קילצ'ינסקי

 

"אני לא אגיד שום דבר, אפילו לא שני משפטים על דברי שרון. כשאני אצטרך לפתוח את הפה, אני אפתח. יש לו זכות לחשוב כמו שהוא רוצה, וממש אני לא רוצה כרגע להגיב. תכבדו את זה"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שמואל יערי
שרון אלכסנדר. "טראומה שצריך להחלים ממנה"
צילום: שמואל יערי
צילום איציק בירן
אלכסנדר וקילצ'ינסקי בימים מאושרים. "תהליך הפרידה החל ביום שהכרנו"
צילום איציק בירן
לאתר ההטבות
מומלצים