שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הערב: עושים סדר ט"ו בשבט
    יותר ויותר ישראלים מחליפים את הנטיעה המסורתית בתיקון יהודי-ציוני: יושבים סביב השולחן, קוראים בהגדה מיוחדת לחג, אוכלים ושרים. סקירה של הסדרים הציבוריים המרכזיים, והנחיות ולינקים למי שרוצה להוריד הגדה ולחגוג בבית

    לצד הנטיעות שקצת אבד עליהן הכלח, מכה שורשים מנהג אחר שהולך ומתחדש במקומותינו: תיקון ט"ו בשבט. ברחבי הארץ יישבו הערב (ב') מאות קבוצות ויקראו בהגדת ט"ו בשבט, יאכלו מפרי הארץ, ישתו ארבע כוסות יין, וישירו משירי החג.

     

     

    המונח 'תיקון' נקשר אמנם עם המקובלים של צפת במאה ה-16 ועם האר"י, אך בוג'ה יוגב מ'מכון החגים הקיבוצי' מסביר שמקורו של התיקון לערב ט"ו

    בשבט הוא בספרון ששמו 'פרי עץ הדר', שכתב במאה ה-17 המחבר העלום 'חמדת ימים'.

      

    התיקון כולל קטעי מקרא מהתורה, הנביאים והכתובים, מהמשנה ומספר הזהר. על פי המנהג אוכלים 30 מיני פירות המחולקים לארבע קבוצות: 'שכולם פרי', דוגמת התאנה; 'שיש בהם חרצן', דוגמת הזית והתמר; 'שיש להם קליפה', דוגמת האגוז והשקד, ויש גם 'שכולו קליפה' - החרוב. כמו כן שותים 4 כוסות יין: הראשונה כוס יין לבן, השנייה רובה יין לבן ומיעוטה אדום, השלישית מיעוטה יין לבן ורובה יין אדום, וכוס רביעית - שכולה אדום. בתיקונים הציוניים, סדר הכוסות מסמל את סדרי הטבע, אומר יוגב, הלבן מסמל את החורף והאדום את הקיץ. אצל המקובלים סימל הלבן את מידת החסד, והאדום את מידת הדין.

     

    הסדר הציוני, המודרני, נולד בחצי השני של המאה ה-20. מי שהפכו את זה לסדר שיש בו אהבת ארץ ישראל, מספר בוג'ה, היו "אמנון ידין איש גבע, והחבר'ה מנאות קדומים". נגה הראובני, מקים נאות קדומים (השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל), מספר שאת הסדר הראשון קיימו בשנת 1962. "לקחנו קבוצות נוער וניסינו לעשות את זה. והתברר שיש היענות. אחר כך פרסמנו חוברת שהייתה הצעה לסדר עם קטעי קריאה ואיורים".

     

    כל אחד וההגדה שלו

     

    בעשור האחרון צבר העניין תאוצה. "צצו המון הגדות, וחלק מהן הופצו עם העיתונים", מציין בוג'ה. שלא כמו בהגדה של פסח בה הנוסח הוא אחיד, הגדות טו בשב"ט יש בנוסחים רבים, כל ארגון וההגדה שלו, כל אחד והדגשים שלו. הראובני דווקא בעד ריבוי הנוסחים: "זה דבר מבורך, כל זמן שעמוד השדרה של העניין נשמר, כל עוד אפשר להבין את תולדות ט"ו בשבט ואת גלגולו של החג. אם כל מה שנשאר זה שמפצחים אגוזים, ומספרים סיפורים וקטעי קריאה, זה חבל". בהקדמה להגדה שהפיק משרד החינוך כותב יואל רפל שהיה מעורכיה: "יודעים אנו כי גיבוש הנוסח הסופי של הגדת ט"ו בשבט יימשך ודאי שנים רבות. אנו מאמינים ומקווים שבעוד דור או שניים יוחג סדר ט"ו בשבט בכל בית בישראל, וההגדות שנכתבו ושתיכתבנה יתגבשו לכלל נוסח חגיגי אחד".

      

    גם מי שלא ישתתף בסדר ט"ו בשבט יכול להוסיף בבית משהו על לעיסת הפיצוחים המסורתית. נוסחים שונים של ההגדה כבר אפשר למצוא באינטרנט (של משרד החינוך ושל מכון הקיבוצים וקובץ להורדה של החברה למתנ"סים). הגדות נוספות דוגמת זו של נאות קדומים או של התנועה ליהדות מתקדמת ניתן לקבל בדואר. אם לא הגדה שלמה, אפשר גם משהו סמלי, "תקדישו 10 דקות במשפחה", אומר בוג'ה, "לסיפור על עץ או על צמח".

     

    "פעם חשבנו שנאהב את הארץ רק באמצעות אבר אחד - הרגליים, בעצם, את ארץ ישראל צריך לאהוב גם עם הלב, וגם עם הראש, וגם עם לקט המקורות", אומר בוג'ה, ומסביר שיש נושאים שהוא מעמיד במרכז הסדר, בעיקר את שמירת הסביבה. "אנחנו מתחברים למקובלים במחשבה שמה שהאדם עושה יכול אולי לתקן. תראה את מה שהולכים לעשות עכשיו בגבעות מנשה עם הכביש, במקום לעשות מנהרה הולכים לעקור עצים מניבים. לדעתי עיקר העניין הוא אינו נטיעות אלא לא לעקור, זה מה שבעיני ט"ו בשבט".

     

    החברה למתנ"סים

     

    רוב המקיימים את המנהג יעשו זאת בסדרים שיתייקמו כמעט בכל המתנ"סים בישובים היהודיים בארץ, ב-150 מקומות. אשתקד העריכו בחברה למתנסים כי כ-20 אלף איש ישתתפו בסדרים, אך מספרם עלה על 30 אלף נפש. השנה מצפים בחברה למספר דומה של חוגגים שיאכלו פירות ויישתו 4 כוסות על חשבון תרומות ק"ק אמריקע.

     

    בחברה למתנ"סים הפיקו חוברת בעריכת יעקוב מעוז, אותה כאמור ניתן למצוא גם באינטרנט: הן באתר 'ביחד' והן באתר חברת המתנ"סים, גם שם נמצאת רשימת מוקדי סדר ט"ו בשבט, ובכלל אלו סדרים ברוסית.

     

    התנועה ליהדות מתקדמת

     

    אחת המסגרות הראשונות לחדש את המנהג הקבלי היתה התנועה ליהדות מתקדמת בישראל. סדרי ט"ו בשבט נערכים ב-25 קהילות התנועה הפזורות בארץ על פי רוב בערב החג. הסדר הרפורמי לא ממש שונה מהאחרים: "בעצם", אומר דובר התנועה, מוטי ענברי, "גם הסדרים שעושים במתנסים, וגם החוברת של משרד החינוך, הם ברוח התנועה ליהדות מתקדמת, המשלבת קטעים מתוך השירה וההגות המודרנית לצד הקטע המסורתי". ברוב הקהילות ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום, על מועדי החגיגות ומיקומן ניתן לברר בטלפון: 02-6203448 .

     

    בבית דניאל בתל אביב יתארח השנה לסדר יואל רפל, שינחה אותו יחד עם רב הקהילה. כמאתיים משתתפים ישבו סביב שולחנות ערוכים, ישתו את 4 כוסות היין, יאכלו מפירות הארץ, ישירו משירי החג וילמדו מקורות העוסקים באהבת הארץ ובשמירה על הסביבה. בהרשמה מראש בטלפון 5442740 - 03. 30 שקלים, היום (ב') 19:00.

     

    קק"ל

     

    גם הקרן הקיימת מציעה לחוג עמה סדר ט"ו בשבט, תחת הכותרת 'כי תבואו אל הארץ', בשלוש משתלות קק"ל - ביער לביא (גולני), אשתאול וגילת. "ניפגש לטיול טבע קצר - נטיעה או הטמנת בלוטי אלון, ונסב לשולחן חגיגי בשירה ובקריאה למסכת שהיא חיבור מיוחד בין הטבע, צמחי הארץ ופירותיה, ובין המקורות". מספר המשתתפים מוגבל. יש להצטייד בלבוש חם. בתשלום: 40 שקלים, 30 לידיד קק"ל. יום שלישי, 25 בינואר 2005, בשעה 16:00. קו ליער: 550350 - 800 - 1.

     

    החברה להגנת הטבע

     

    גם בבית ספר שדה שער הגיא של החברה להגנת הטבע מקיימים מחר (ג') סדר טו בשבט. "נצא ליערות לחגוג יחדיו את ראש השנה לאילנות. בתוכנית: סיורים המותאמים לכל המשפחה ובישולי שדה מתוצרת הארץ הטובה, נסיים בסדר ט"ו בשבט בחדר האוכל של בית ספר שדה שער הגיא-רמות שפירא". אתי בן שמעון, שערכה את ההגדה שהכינו אנשי החברה להגנת הטבע מסבירה שהדגש בה הוא על עונות השנה, טבע הארץ, ובעיקר על שמירת הטבע. מחר, 14:30, 30 שקלים למבוגר, 20 לילד (כשלוש שעות). לפרטים 02-5331665.

     

    בבאר שבע יקיימו חוגי הסיירות של יוצאי אתיופיה סדר ט"ו בשבט מיוחד במינו. האירוע, שיתקיים בשיתוף ההורים, ישלב בין קטעי הקריאה בעברית, גם קטעים באמהרית מתוך הגדת ט"ו בשבט. "האירוע יהיה מרגש במיוחד", מבטיחים בחברה להגנת הטבע, "משום שיום ט"ו בשבט לא נחגג באתיופיה, ורק בישראל העולים נחשפו לראשונה ליום הירוק". לפרטים: סניף ב"ש 08-6230555

     

    פלורנטין צועדת ירוק

     

    פעילי שכונת פלורנטין שבתל-אביב, בשיתוף עם עמותת 'מהפך', מקיימים יום קהילה בגינת דרויאנוב בשכונה. היום יכלול טקס נטיעות, סדר ט"ו בשבט וכינוס קהילתי, ויהיה בסימן הוספת שטחים ירוקים לשכונה. לא מדובר בסדר של ממש (שלא לומר 'כהלכתו'): את האירוע ינחה זוג סטודנטים לתיאטרון קהילתי, שייקחו את הטקסט של הסדר ועליו יוסיפו את סדר היום - תכנים הקשורים בשכונה, תוך קישור לאמירה חברתית. יהיה גם אקורדיאון, שירי ארצישראל ואולי גם ריקודים. נשמע מתאים בעיקר לחובבי האילתורים והספונטניות. התכנסות בשעה 16:00 בשד' וושינגטון. לפרטים נוספים (בשעות הצהריים), 03-6828950.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הערב: עושים סדר ט"ו בשבט"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פירות. 4 קבוצות
    צילום: סבסטיאן שיינר
    יין. 4 כוסות
    סדר. אינסוף נוסחים
    באדיבות החברה למתנ"סים
    מומלצים