תוכנית התרבות של הרשות השנייה "נספח תרבות" בהנחיית דב אלפון חוזרת למרקע לעונה נוספת בערוץ 2, הערב (ד') ב-23:30. בעונה החדשה 10 תוכניות העוסקות בישראליות ובמציאות העכשווית כפי שהן באות לידי ביטוי בתרבות המקומית.
אלפון מבקש להצטנע: "זו תוכנית תרבות שמנסה להתאים את התכנים שלה לשפה הטלוויזיונית, אני חלק מאוד קטן בתוכנית, למרות שבטלוויזיה העיקר הוא המנחה המכונה היום 'הטאלנט', אבל אצלנו זה בעיקר העריכה
| אלפון, "אני לא יכול לדבר עם אתגר קרת, אם בערב הופעתי בין 'קוקסינל לפוליטיקאי" |
והבימוי. התוכנית נולדה מהעורכת – אירית דולב, ומגיעה לשפה טלוויזיונית יפהפיה בזכותו של הבמאי עידן לוי. הרושם שנוצר אצל הצופה הוא לא רק מה'פינג פונג' שלי עם המרואיינים - שהוא חד, מהיר ומעניין כשלעצמו, אלא מגובש יותר מבחינת האימג'. למשל כשאני מראיין את אדם בפאב שבו הוא מופיע בראשון לציון, אז אני יכול לדבר איתו הרבה על מה זה כוכב שנפל, איך חיים עם זה ומה המשמעויות, אבל כשהצופה רואה את אדם מביט במוניטור בקליפ שלו מגיל 19 אז האימפקט שנוצר ישיר יותר, משלים את הראיון".
(מעריצות היכונו - לצפייה בקטע מתוך התוכנית בו אדם מתמוגג מול הקליפ של עצמו - יש ללחוץ כאן)
התוכנית השתנתה, גם אנחנו?
"מה שמאוד בולט אולי זו עליה חדה ברמת הציניות של המרואיינים – זה בא לידי ביטוי כמובן בכל המכניזם שבו גם הסופר התמים ביותר שאני מראיין, נניח דודו בוסי, תודרך שהוא צריך כמובן למכור ספרים – אז הוא לא עונה על התשובות בישירות אלא רומז שכל התשובות נמצאות בספר. כל אחד מנסה למכור משהו ותפקידו של המראיין הוא להגיע לאמת, לא בגלל שמנסים להסתיר אותה, אלא בגלל שהיא מעורפלת בערפל של מכירות והרבה פעמים האדם יותר מעניין מהמכירה".
23:30 זה לא בדיוק פריים-טיים. אורנה בן דור אמרה בראיון
על תוכנית התרבות שלה ששודרה בעבר בערוץ 2 שהיא הרגישה כמו עונש לזכיין.
"אני עוד לא יודע אם אני עונש ל'קשת' או לא. בינתיים לא שמעתי מהם בכלל ואני גם לא רואה את התוכנית בים הפרומואים שהם משדרים, אז אני בהחלט יכול להבין למה אורנה מתכוונת. בסופו של דבר 'קשת' משדרים את זה כי התוכנית נראית ראויה והם מצידם לא הפיקו תוכנית תרבות שיכולה להתמודד על המשבצת הזו. אני לא בא לא ברגשי אשם וגם לא ברגש עליונות, ברור לי שהמכונה המשומנת היטב של 'קשת' החליטה לא להפיק תוכנית תרבות ואני הקטן זכיתי להיות משודר, ואני מתכוון להנות".
אם יש דרישה לתוכניות תרבות, מדוע אין תוכנית תרבות?
"זו תסמונת של הפוך על הפוך, הזכיין היה רוצה תוכנית תרבות, הזכיין זאת אומרת היוצרים והעורכים שיושבים למעלה, אבל ברגע שעולה המחשבה אז הם נכנסים לפאניקה של 'לא לא מה פתאום! אני רוצה תוכנית תרבות כי אני תל אביבי דפוק, אני רוצה את זה כי אני שמאלן פלצן, אני רוצה תוכנית תרבות כי אני מעשן גראס בשבת!' אז הם בטוחים שהעם לא רוצה את זה! כך נוצר מצב פרדוקסלי. חסרות תוכניות טובות כאלה ואין לי ספק שלו הן היו מופקות כמו שיודעים הזכיינים להפיק אז הו היו זוכות לשעורי צפייה לא נמוכים".
איך זה שלא השתלבת באחת הזכייניות לקראת המכרז?
"יש עלי מגבלות לא פשוטות, אני העורך הראשי של הוצאות ספרים גדולה אז אני לא יכול לדבר בבוקר עם אתגר קרת על נושאים ספרותיים ובערב לשבת 'בין קוקסינל לפוליטיקאי', אני גם לא יכול להנחות שעשועון טריוויה עם השאלה 'איך קוראים לחתול של ענבל גבריאלי?'. אבל אני אדם נוח לעבודה כך שעוד אשתלב בטח אצל זכיינית כזו או אחרת בעתיד".
הפרקים יעסקו בנושאים הבאים, לפי הסדר: כוכבות, פטריוטיות, דיוקן עצמי, החלום האמריקאי, גבולות, אנרגיות, אסקפיזם, קונצנזוס , נצחיות והלא נודע.
