מה רוצה ההסתדרות מתושבי שיכון קריית משה?

לפני כחודש הגיש ועד "האגודה לשיכון ירושלים" תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד שר התמ"ת, אהוד אולמרט, ההסתדרות, קק"ל וגופים נוספים. הסיבה: החל משנת 2003 כל אחד מבעלי 239 יחידות הדיור בשיכון בקריית משה שבכניסה לעיר אינו יכול למכור את דירתו מבלי שישלם 10% ממחיר הדירה להסתדרות.

נשמע תמוה? גם לאולמרט, המכהן גם כיו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל, לא כל כך נראה הדבר ובאפריל 2004 הוא מינה ועדת חקירה שתבדוק הכצעקתה. הוועדה, שבראשה עמד מנכ"ל המינהל, יעקב אפרתי, אמורה היתה לבדוק את טענות האגודה, לפיה ההסתדרות מנצלת הערת רישום בנסח הטאבו של תושבי השיכון משנות ה-30 וגובה 10% ממחיר כל דירה הנמכרת בשכונה. 

אולם ב-12 בינואר השנה, הורתה הפרקליטות לפרק את ועדת החקירה, עוד בטרם הגישה מסקנותיה. הפרקליטות קבעה כי הדרך לטפל בנושא היא על ידי הגשת תביעה נגד ההסתדרות מצד בעלי הדירות. והם פנו, כאמור, לבית המשפט.

הפועל העברי חוכר דירה

סיפרו של שיכון קריית משה בירושלים החל ביולי 1927 . באותה השנה התקיימה הוועידה השלישית של ההסתדרות, במסגרתה הוחלט לעזור לפועלים העבריים להשיג קורת גג ולהשקיע בבניית מעונות עובדים. בהמשך בנתה ההסתדרות ברחבי הארץ כ-200 שיכוני עובדים, כ-40 אלף יחידות דיור באמצעות חברת הבנייה "שיכון". לימים, התמזגה חברת "שיכון" עם חברת "נווה עובד" תחת השם "שיכון עובדים". על שטח של 40 דונם נבנו נבנו 239 יחידות הדיור של קריית משה.

וכמו כל דבר בימים שלפני הקמת המדינה, גם את בניית השיכונים ליווה קו אידיאולוגי. האידיאל הסוציאליסטי דיבר על שוויון בחלוקת הרכוש, על גינוי בעלות פרטית על קרקע. אדם שברשותו קרקע פרטית לא הורשה לרכוש דירה במעונות העובדים של ההסתדרות.

הדירה צריכה היתה להתאים לצרכי המשפחה ותו לו, כל הרחבה של הדירה דרשה את אישור ההסתדרות. כמו כן, חל איסור ליהנות מעליית מחיר הדירה. את מחיר הדירה קבעה ועדת הערכה של ההסתדרות. עוד נקבע, כי אם ייווצר רווח הוא יועבר ל"קרן לעזרה הדדית" שתסייע להסתדרות לשכן עובדים חסרי אמצעים.

על מנת להימנע מבעלות פרטית על הקרקע, קק"ל, שהאדמות היו בבעלותה, החכירה את הקרקעות לאגודות שיתופיות. לצורף כך נחתם שטר חכירה ראשי בין קק"ל לאגודה ושטר חכירת משני בין האגודה לחברים, רוכשי הדירות. בשלב מסוים, חייבה ההסתדרות את רוכשי הדירות לחתום על יפוי כוח, כך שתוכל לחתום בשמם על שטרי החכירה. כך נוצר מצב שהרוכשים לא ידעו על המגבלות החלות עליהם מתוקף שטר החכירה הראשי.

בשנת 1944 הקימה ההסתדרות את חברת "קרן אבן עזר" - קרן לעזרה הדדית במפעלי שיכון. הקרן העניקה הלוואות לתושבי האגודות שרצו להרחיב או לשפץ את הדירות. לוועדי האגודות של השיכונים ניתנו הלוואות לצורך סלילת כבישים ופיתוח מוסדות ציבור. האחוזים שנגבו ממכירת הדירות הועברו לקרן זו. אלא שבשנת 1957 ביטל הוועד הפועל את ההגבלות על המשתכן, בהן גם תשלום לקרן.

האגודה: המגבלות הוסרו לפני 50 שנה

האגודה לשיכון ירושלים, טוענת במסמך שהגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים, כי ההסתדרות עצמה ביטלה את ההגבלות על המשתכן בסוף שנות ה-50. לטענתה, באוקטובר 1956 מינה יו"ר ההסתדרות דאז, פנחס לבון, ועדה בראשותו של ראובן ברקת (לימים יו"ר הכנסת), שתבדוק האם ההגבלות שנקבעו על ידי ההסתדרות למשתכן בשנות ה-30 עדיין נחוצות.

בין השאר, בדקה הוועדה האם התשלומים וההיטלים החלים על משתכנים הכרחיים. ברקת קבע כי "התקנות המוטלות על החבר המשתכן מסורבלות. הן צמחו בתוקף מציאות מיוחדת… עם התמורה במציאות נשתנה ערכן ותוקפן של התקנות האלה.. אין לזה הצדקה, אין לזה צורך ואין לזה חשיבות".

ביוני 1957 מאשר הוועד הפועל של ההסתדרות את מסקנות הוועדה ובינואר 1958 נשלח מכתב מטעם הוועד הפועל לוועדה העליונה לענייני שיכון של ההסתדרות המנחה אותה להפסיק את הגבייה לקרן "אבן עזר" מהמשתכנים. אלא שבפועל התניית מכירת הנכסים באישור ההסתדרות נשארה רשומה בנסח הטאבו עד היום.

שיחת טלפון מעו"ד חוטר ישי

עוד טוענת האגודה במסמך שהגישה לבית המשפט, כי במהלך שנת 2003 קיבל גדעון ברמץ, חבר בוועד האגודה, שיחת טלפון מעו"ד דרור חוטר ישי, בה הודיע לו חוטר ישי כי מעתה תדרוש ההסתדרות תשלום עבור אישורה להעברת בעלות הדירה בטאבו.

משה ברגמן, יו"ר ועד האגודה, מספר כי הדבר היכה בהם כרעם ביום בהיר: "מדובר בהגבלות למשתכן שבוטלו בשנת 1957, איש מהמוכרים עד שנת 2003 לא נדרש לשלם דבר עם מכירת הנכס".

במכתב שהפנה למנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, יעקב אפרתי, הוא כותב: "משך כחמישים שנה ניתן אישור זה באופן אוטומטי וללא כל תשלום. חברת העובדים אף הבהירה בעבר כי האישור שהם נותנים הוא מטרד בשבילם והסכימה לוותר על אישור זה. לדבריו, רק לאחר תחקיר מאומץ וימים של ישיבה בארכיונים הבנו שפעם היו מגבלות והן בוטלו על ידי ועד הפועל של ההסתדרות", מספר ברגמן.

"ההסתדרות הפכה לחברת נדל"ן"

"ההסתדרות הפכה מגוף אידיאולוגי לחברת נדל"ן", טוען ברגמן, "קרן 'אבן עזר' לא קיימת כבר שנים, ההסתדרות בנתה כ-200 שיכונים כאלה בעבר והיא בחרה את שיכון מיושב בקשישים וגימלאים, שאין להם את האמצעים לשכור הגנה משפטית, כדי לבדוק האם אפשר לעשות כאן רווח". 

באותו המכתב שהפנה ברגמן למנכ"ל המינהל הוא כותב: "האגודה משוכנעת כי חה"ע (חברת הסתדרות העובדים - ע.א) משתמשת היום לרעה בזכויות שניתנו לה. לפיכך אנו מבקשים הקמת וועדת חקירה".

ברגמן גם מביא בפניו את סעיף 28 בשטר החכירה הראשי הקובע כי: "במקרה שהקרן (קק"ל) תמצא שחברת העובדים משתמשת לרעה בזכויות הניתנות לה בחוזה הנוכחי כלפי האגודה, רשאית הקרן למנות ועדת חקירה, שתחקור את ההאשמות נגד חברת העובדים".

תגובת מינהל מקרקעי ישראל

בתגובה נמסר ממינהל מקרקעי ישראל: לא השר אולמרט החליט לבטל את ועדת החקירה, אלא  פרקליטות המדינה. המינהל לא היה מעורב ביחסים בין חברת העובדים לאגודה השיתופית, על כן איננו יכולים להשיב תשובה מוסמכת לגבי החלטות ההסתדרות.

הדיירים טוענים שמשך עשרות שנים חברת העובדים (ההסתדרות - ע.א) לא דרשה מהם כל תשלום בעת העברקת זכויות וכפי שבררנו טענה זו נכונה, ב-2003 החל לדרוש תשלום של 10% ממחיר הדירה.

לגבי ועדת החקירה, נכון שהיא התכנסה פעם אחת והתברר שהנושא הוא מורכב ולא פשוט. מדובר בזכויות חוזיות שניתנו לחברת העובדים ולא ניתן לבטלן בהינף קולמוס. החלטות ההסתדררות בעבר הובאו בפני הוועדה. ויתור ההסתדרות בעת העברת זכויות של דיירים, היה מותנה בפירוק האגודות השיתופיות, והתברר נציגי אגודת קריית משה סירבו שהאגודה תתפרק.

ההסתדרות אכן פנתה  לבית המשפט בבקשה להוצאת צו ביניים שיאסור על התכנסות ועדת חקירה. בדיון בפרקליטות המדינה בדרג בכיר ביותר בתחום האזרחי אצל השופטת מרים רובינשטיין, הוחלט כי מבחינה משפטית הפתרון נכון.  

תגובת ההסתדרות

בתגובה אומרים בהסתדרות, כי מדובר בגביית חלק קטן מהרווחים שהמשתכנים מרוויחים בגין עליית ערך דירותיהם. במקרים בהם משתכן מוכר את דירתו ומרוויח מעליית המחיר שלה, ההסתדרות זכאית לקבל חלק מסוים מהרווחים להם זוכה המשתכן, על פי ההסכם עם המשתכנים. ההסתדרות הסכימה לכל הליך של בדיקת חוקיות דרישותיה אך התושבים עושים הכל כדי לטרפד כל הליך בורות או הליך משפטי אשר יוכל להכריע האם הדרישה צודקת או לא. ההסתדרות מחויבת לכל החלטה שיפוטית שתתקבל. יש לזכור כי ההסתדרות איננה רשאית לוותר על כספים המגיעים לחבריה. לפנים משורת הדין הגבייה איננה נעשית על עסקאות העבר ויש כוונה לגבות רק על עסקות עתידיות.