האייטיז: מלכות על מדים
סדרה של חיילות השתלטה על התחרות בשנות השמונים: באו, פשטו מדים, עלו על בגד ים, ולקחו בקלות את תואר היופי הלאומי
בערב הכתרתה חגגה אילנה שושן, טר"שית בחיל האוויר, שמחה כפולה: זכייה בתואר מלכת היופי של ישראל ויום הולדת 19.
שושן היא סיפור סינדרלה אמיתי: בת למשפחה בת שבעה ילדים ומעוטת אמצעים מכפר סבא, שהתחילה את מסלול ההמראה שלה מתחת לקו האפס. "עד גיל תשע לא היתה לנו בבית אפילו מקלחת חמה. בחורף אימא היתה מחממת מים בסיר גדול ושוטפת אותנו. אבא היה פועל פשוט, ואימא מחלקת תה, שלא יודעת קרוא וכתוב. אבל מעולם לא היו לי רגשי נחיתות בגלל זה".
שנות התיכון עברו עליה בפנימייה בבן שמן. כשהשתחררה מצה"ל, כבר היתה דוגמנית מבוקשת. באותה תקופה התגוררה עם חברה, מריק עפרון, בן למשפחה אמידה. חודשיים לפני נישואיהם ביטלה את הנישואים, כי חשה שהיא לא בשלה. בסופו של דבר, נישאה לו, אך התגרשה לאחר תקופה קצרה. היא דגמנה בארץ ובחו"ל ובכספים שהרוויחה רכשה דירות להוריה ולעצמה.
אחר כך נסעה ללוס אנג'לס, כדי לנסות להשתלב בעולם הסרטים, ושם מצאה אהבה – את המפיק משה דיאמנט. ממנו למדה את סודות ההפקה והפכה מלהקת בסרטיו. כיום הם מתגוררים בביתם המפואר בלוס אנג'לס עם שני ילדיהם.
דנה וקסלר, תלמידת י"א מגבעתיים, נכנסה לספר השיאים של מלכת היופי כצעירת הזוכות בכל השנים: בת 16 ותשעה חודשים בליל ההכתרה.
בעקבות הזכייה הפכה דנה דוגמנית מבוקשת. חברה ארגנה לה פגישה עיוורת עם איציק ספקטור, איש עסקים צעיר ואמיד. הפגישה הולידה חתונת פאר, וברבות השנים גם ארבעה ילדים, מהם זוג תאומים. את שעותיה הפנויות היא משקיעה בלימודים. "אני לומדת רק מה שמעניין אותי: צרפתית, אמנות, שמאות והערכת אמנות. אני לא עושה אימוני כושר אך מקפידה על תזונה נכונה". חייה, לדבריה, מאושרים בסך הכל.
דבי הס, חיילת ירושלמית בת 19, נולדה בבוסטון, ארה"ב, לאב פיזיקאי, ואם מורה לאנגלית.
לתחרות הגיעה עם מגוון כישורים אמנותיים: רקדנית בלהקת ג'ז, שחקנית ראשית בסרט "אהבה ראשונה נידונה לכישלון", וחברה בצוות הווי צבאי. על השתתפותה בתחרות היא אומרת: "נמשכתי לכוח ולקסם של הפרסום. הזכייה פתחה בפני את העולם הגדול, אבל בה בעת סגרה בפני את העולם הקטן שלי, ונורא חבל לי עליו".
אחרי התחרות למדה משחק והופיעה בסרטי סטודנטים, אבל הגיעה למסקנה שלעמוד על הבמה - זה לא בשבילה. היא למדה פסיכולוגיה, עשתה תואר שני, והחלה לעבוד כפסיכולוגית קלינית של מתבגרים וכמורה לפסיכולוגיה התפתחותית באקדמיה למוסיקה בגבעת רם.
תקופה מסוימת ריכזה את פרויקט נע"ן (נוער עונה לנוער). הספיקה להתחתן ולהתגרש, ובהמשך חיה עם חבר לחיים, מרצה למדעי המחשב. בראיון בשנת 98' אמרה: "אני מגדירה עצמי כפמיניסטית. שנים העסקתי עצמי בשאלה, אם יש סתירה בין זה לבין תחרויות יופי, והגעתי למסקנה שפמיניזם זה החופש להתנסות ולממש כמה שיותר פוטנציאל".
הזכייה בכתר מלכת היופי פתרה לשמעונה הולנדר, שמיניסטית בת 17 וחצי מתל-אביב, בעיית תחבורה: היא ניצלה את מכונית הפרס שהוענקה לה, כדי לנסוע כל בוקר לתיכון.
כבר אז התבלטה שמעונה כצעירה אלגנטית ושוחרת אסתטיקה. היא הכינה עבודת גמר באמנות ותכננה ללמוד אופנה בשנקר. את שירותה הצבאי עשתה בלשכתו של מפקד טייסת בחיל האוויר. במקביל לעבודתה כדוגמנית סיימה תואר ראשון כללי באוניברסיטת בר אילן ("בשביל הנשמה").
את אהבת חייה, איש העסקים אלי פלדי, מצאה במעלית ביתה בשיכון ל'. הם התחתנו, הביאו לעולם שני ילדים וקבעו את ביתם באותה שכונה. כדי למלא את חייה בתוכן, למדה עיצוב פנים וכעת היא מעצבת עצמאית. תמיד לבושה במותגים, נוסעת לתערוכות עיצוב ולחופשות סקי באירופה, ומקפידה לבקר במכון כושר.
"מלכה או לא מלכה – קודם כל אני חיילת", הסבירה ספיר קופמן (18 וחצי) מפתח תקווה, וכבר בבוקר שלאחר הזכייה התייצבה כרגיל בבסיס בו שירתה.
כשיצאה לתחרויות מיס תבל ומיס אירופה, היה לה חבר צמוד והצהרות מדויקות: "אני לא אתחתן בגיל 19, כמו אמא שלי. אני רוצה להיות עצמאית, רוצה בעל במצב כלכלי סביר, לא חייב להיות מיליונר". בדרך אל היעד עשתה ספיר קריירה מרשימה כדוגמנית צילום ומסלול, בעיקר בישראל, אבל גם בחו"ל. היא התגוררה שנתיים בניו יורק, והצטלמה לקטלוגים של אוסקר דה-לה-רנטה.
שמה נקשר עם מספר רב של גברים נאים ומצליחים, עד ליום בו פגשה בידיד ישן, יואב פפושדו (בנו של המלונאי ואיש העסקים אלי פפושדו). האהבה שינתה את חייה. לפני החתונה עוד הספיקה להנחות מגזין טלוויזיה יומי, "פותחים באחת וחצי" (בערוץ 3). מייד לאחר נישואיה אמרה "גיל 30 זה זמן אידיאלי להתחיל בו אמהות", ובתוך שנתיים ילדה בן ובת. גם היום היא יפהפיה ודקת גזרה: "התחרות והדוגמנות הטמיעו בי את המשמעת הגופנית", היא מודה.
התואר הזה נראה לי מפחיד ומלא אחריות. אני לא יודעת איך אעמוד בזה", הודתה הילה קלמן למחרת הכתרתה למלכת היופי של ישראל.
היפהפיה בת ה-19, חיילת בחיל האוויר, "טיפוס ספורטיבי אך שמרן" כהגדרתה, נולדה בחולון, שם גם סיימה תיכון במגמת סוציולוגיה וכלכלה. לכבוד התחרות השילה כמה קילוגרמים. בדיעבד, היא מסכימה שהתחרות תרמה רבות לחייה, "אבל בסופו של דבר, הבנתי שמיציתי את העולם הזה, שקוראים לו זוהר, כי אני מסתכלת על החיים בצורה שונה. נסעתי לטייל בעולם, למדתי קוסמטיקה, ובגיל 25 נישאתי, כי משפחה נראתה לי הדבר האמיתי ביותר. בהמשך עזבתי את הקוסמטיקה לטובת עבודה בעמותה לילדים אוטיסטים".
היא מתגוררת בירושלים עם בעלה, שי האוזמן (מבעלי הוצאת הספרים והמפות "כרטא") ושני ילדיהם, יפים בפני עצמם, "שיודעים שאמא שלהם היתה פעם מלכת יופי".
בבאר שבע, עיר מגוריה, כינו את נילי דרוקר "ברוק שילדס הישראלית". כשנבחרה, בגיל 18, היתה ערב סיום בחינות הבגרות.
כתלמידה במגמה הביולוגית, היה ביתה מאוכלס בעלי חיים, וחלומה היה להיות וטרינרית. את עבודת הגמר שלה עשתה על שפני הסלע, אחריהם עקבה ימים ארוכים בעין גדי. עד שנבחרה, הנסיעה היחידה שלה לחו"ל היתה טיול באוטובוס לקהיר.
את החסך הזה השלימה במהירות לאחר תחרות מיס תבל. רומן בזק עם מוריס ששון, יצרן אופנה בינלאומי, מבוגר ממנה ב-17 שנה, הסתיים בנישואים, ובמגורים בניו יורק (שם למדה אמנות) ולסירוגין גם בהונג קונג. כשמוריס נמצא בחו"ל לצורך עסקיו, מגדלת את שלושת ילדיהם, ומנהלת בוטיק אופנה, ממותגי בעלה, בשכונת מגוריהם בצפון ת"א. "טוב לי, טוב לילדים וגם בעלי נהנה לחיות בארץ". היא מתעמלת בקביעות, עושה כושר ואירובי "יותר בשביל הנפש ופחות בשביל הגוף".
ימית נוי, שמיניסטית בת 17 וחצי מראשון לציון, מצדיקה את שמה ה"ימי": מגיל 14 נמנתה עם חברי נבחרת השחייה העירונית, נטלה מקום מכובד באליפות הארץ לשחייה לנוער, שימשה מצילה בבריכה ואף מדריכת שחייה.
"אני מאמינה שהדברים שעשיתי ועברתי, יקלו עלי להתמודד גם עם שנת המלכות", אמרה הספורטאית המצטיינת למחרת הזכייה במדליית היופי של ישראל. אחרי השירות הצבאי החלה לדגמן, ובמקביל, הגיחה לצילומים בחו"ל. אחר כך שבה אל אהבתה הראשונה, הספורט, למדה ארבע שנים חינוך גופני, עבדה תקופה קצרה כמורה וניסתה את כוחה בשיווק.
אחרי שגילתה את ה'רייקי', שיטת טיפול הוליסטי, השתלמה בה, והפכה אותה לעיסוקה המרכזי. כיום היא נשואה ואם לשניים, ומפעילה בריכת שחייה טיפולית לילדים. היא מתגוררת במושב בשרון ואומרת: "אין לי ספק שבלי תחרות היופי, חיי היו נראים לגמרי אחרת, אבל אני שמחה שהם התגלגלו כך".
הרבה לפני שרמת אביב ג' הפכה לסדרה נוצצת, היא הצמיחה לאומה את שירלי בן-מרדכי, שמיניסטית בת 17.
כשמרים ירון, מלכת היופי הראשונה של ישראל, הכתירה את שירלי, היא מלמלה בדמעות: "אני עדיין ילדה". בשובה מתחרות מיס תבל, התברגה בצמרת עולם הדוגמנות של ישראל. שליטתה בשפות והמראה האקזוטי, פתחו לה דלתות גם בפאריז.
אחרי תקופה קצרה החליטה שירלי, כי די לה בתחום. בהדרגה צמצמה את הופעותיה בתצוגות, והתמקדה בלימודי מינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, אותם סיימה בהצטיינות. עבודת הגמר שלה היתה על מערכת הבנקאות בישראל. נתונים אלה הביאו אותה למשרת מנהלת שיווק בחברה לשיווק ולפרסום. "המושג יפה וטיפשה פשט את הרגל. אם לא הייתי טובה, היו מפטרים אותי", היא אומרת. במקביל, פיתחה קריירה טלוויזיונית, ואת צעדיה הראשונים על המרקע עשתה כמנחת מגזין העיצוב "ויטרינה" (שניהם בערוץ 33).
ניקול הלפרין נולדה בארצות הברית. כשהיתה בת ארבע התגרשו הוריה, והיא עלתה עם אביה לישראל, לדירה שרכש בבאר שבע.
"הגירושים של הורי הציקו לי", סיפרה. את הלחץ שליווה אותה בתור נערה שיחררה בפעילות ספורטיבית נמרצת, ששיאה היה הופעה בנבחרת הנשים של ישראל בכדורעף. לחזרות לקראת תחרות היופי הגיעה עם הליכה ויציבה של ספורטאית.
ניקול בת ה-19, אז חיילת בלונדית בחיל התחזוקה, לא ממש האמינה שתזכה בתחרות, אבל כשזה קרה, תרם לה התואר המון ביטחון עצמי. "עברתי לשרת בתל אביב, הכרתי את רוני מאנה, איש נדל"ן, ובשנת 90' נישאנו". ניקול עבדה תקופה קצרה כדוגמנית בניו יורק, אבל הגעגועים לארץ הכריעו "הבנתי שאני שייכת לארץ", אמרה בזמנו. "שום קריירה לא תנתק אותי מכאן".
היא המשיכה לדגמן עד שנולדה בתם הבכורה. שנתיים אחריה נולד בנם. אחר כך למדה משחק, בתקווה להשתלב בסרטים ובסדרות טלוויזיה. לאחרונה אמרה: "כשאני מסתכלת על חיי ועל המשפחה הפרטית שלי, יש לי כל הסיבות להיות מאושרת".
