הסוף לסוכרת נעורים? רופאים בריטים טוענים שכן
כאשר הידרדר מצבו של ריצ'ארד ליין בן ה-61, חולה בסוכרת נעורים, הציעו לו הרופאים כצעד אחרון לעבור טיפול ניסיוני. בגופו הושתלו תאי לבלב מתורם מת במטרה לעורר מחדש את ייצור הורמון האינסולין. עכשיו, אחרי 30 שנים של חמש זריקות ביום, נפרד ליין ממזרק האינסולין. רופאיו: "מדובר בפריצת דרך שתסייע להמונים"
ריצ'ארד ליין, גבר בן 61 מהעיר קנת בבריטניה, סבל מאז גיל 30 מסוכרת מסוג 1, המכונה גם "סוכרת נעורים". שלושה עשורים הוא חי עם המחלה, בדק את רמת הסוכר בדמו לעתים תכופות והזריק לעצמו אינסולין חמש פעמים ביום. אולם למרות כל מאמציו, רמת הסוכר בדמו לא היתה מאוזנת.
עשרות שנים להצלת חייו, למעט מנה קטנה בשעות הערב, שאף עליה יוכל כנראה לוותר בקרוב.
בשנים האחרונות הלכה המחלה והחמירה. ליין סבל מהתקפים חוזרים ונשנים של היפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם) ואיבד את הכרתו לעתים קרובות. "הגעתי למצב שאשתי פחדה שאצא מפתח הבית", הוא מספר.
בשל מחלתו נאלץ ליין להתפטר מעבודתו כשותף במשרד רואי-חשבון גדול. לפני שמונה שנים עבר תאונת דרכים, שחייבה אותו לעבור ניתוח גדול. התאונה התרחשה לאחר שרמת הסוכר בדמו צנחה בפתאומיות בזמן שנהג והוא איבד את הכרתו.
בשנה האחרונה החמיר מצבו של ליין כל-כך, שרופאיו הציעו לו אופציה ניסיונית: לעבור השתלת תאי לבלב מתורם מת, בניסיון לעורר מחדש את ייצור הורמון האינסולין בגופו. "היה ברור שאני מאבד שליטה על הסוכרת", הוא מספר. "הרופאים אמרו לי שאני חייב לנסות צעד דרסטי".
ליין לא התלבט הרבה. בעצם, לא היו לו הרבה אופציות. הוא אזר אומץ והתנדב לטיפול הניסיוני בתקווה שמצבו ישתפר מעט בעקבותיו, כמו גם איכות החיים שלו. ספק אם פילל שיירפא ממחלתו כליל.
"אני אדם חדש"
את התוצאות הדרמטיות של הטיפול שעבר הציגו אתמול רופאיו מבית-החולים על שם המלך אדוארד בלונדון: ריצ'ארד ליין הפך לחולה הראשון בבריטניה שנרפא ממחלת הסוכרת. הוא אינו זקוק עוד לאינסולין שבו היה תלוי במשך
מומחה:
"בעתיד נשתיל בחולים לבלב מלאכותי שלם"
הדרך להשתלת תאי לבלב כשגרה עדיין רחוקה, בין השאר בגלל המחסור החמור בתרומות איברים ברחבי העולם כולו וגם בישראל. על-פי נתוני המרכז הלאומי להשתלות בישראל, בשנה האחרונה התבצעו בארץ 12 השתלות לבלב בלבד. המצב בשאר ארצות המערב אינו שונה
"אני באופוריה", סיפר שלשום ליין לעיתונאים הרבים שביקשו לשמוע את סיפורו. "אחרי 30 שנה שבהן ספרתי כל פחמימה שנכנסה לפי בכל ארוחה ושל פחד מתמיד מאיבוד ההכרה, אני לא צריך עוד לדאוג. קיבלתי חזרה את כל המרץ וההתלהבות שאיבדתי. אני הולך מדי יום חצי שעה ואיבדתי הרבה ממשקלי. המשפחה שלי הפסיקה לדאוג בגללי. יש לי מזל גדול. אני אדם חדש".
הטכניקה שריפאה את ליין נוסתה עד היום מספר רב של פעמים בעולם, בהצלחה מוגבלת בלבד. התאים המייצרים אינסולין שהושתלו בליין הופקו משלושה לבלבים של תורמים שונים אחרי מותם. ההשתלה התבצעה באמצעות עירוי, שניתן לו שלוש פעמים במשך ארבעה חודשים. לאחר שהתמקמו, החלו התאים לייצר את הורמון האינסולין, בדומה ללבלב רגיל.
ראש צוות הרופאים שביצע את ההשתלה, פרופ' סטפני עמיאל, אמרה אתמול: "פריצת הדרך שהשגנו תסייע להמונים. ההשלכות שיש לטיפול הזה לעתיד הן עצומות. בסופו של דבר, זה עשוי לסמן את סוף התלות באינסולין עבור כל חולי הסוכרת מסוג 1".
מהי סוכרת מסוג 1? כל פעולה שגוף האדם מבצע – שינה, שמירה על חום הגוף ואפילו אכילה – דורשת אנרגיה. ספק האנרגיה העיקרי של הגוף הוא המזון שאנו אוכלים. המזון מגיע לקיבה, שם הוא מתפרק וחלקו הופך לסוכר. מהקיבה חודר הסוכר אל מחזור הדם, שם הוא נישא אל התאים, נשרף והופך לאנרגיה.
אולם כאשר הסוכר מגיע אל התאים הוא אינו יכול להיספג בהם. כדי לפתוח את התאים "הנעולים" נדרשת התערבותו של הורמון בשם אינסולין, המיוצר על-ידי תאים המכונים "תאי בטא" ומצויים בלבלב. כאשר חודרים סוכרים למחזור הדם, מתחיל הלבלב לייצר אינסולין המוזרם לדם ונישא אף הוא אל התאים. כעת התאים פתוחים והסוכר יכול להיספג בהם. התא משתמש בסוכר לצורך ייצור אנרגיה וחום.
הסכנה: עודף או מחסור בסוכר
אולם אצל אנשים מסוימים, מסיבה לא ידועה, מחליטה המערכת החיסונית של הגוף לתקוף את "תאי הבטא" ולהשמיד אותם. כתוצאה מכך, רמת האינסולין שמייצר הלבלב הולכת ופוחתת, ובסופו של דבר היא נפסקת כליל.
הסוכרים שחודרים אל מחזור הדם נישאים לתאים, אולם בשל המחסור באינסולין הסוכר אינו יכול להיספג בתאים ו"נתקע" במחזור הדם. זוהי סוכרת מסוג 1. מדובר במחלה חשוכת מרפא, שהגורם לה מעולם לא התגלה.
בארצות-הברית חולים בסוכרת מסוג 1 יותר ממיליון בני-אדם. בבריטניה – 250 אלף. בישראל יש, על-פי הערכות, בין 5,000 ל-10,000 חולים. מדי שנה מאובחנים בארץ 200 חולים חדשים במחלה, רובם צעירים. במרכז "שניידר" לרפואת ילדים רואים בשנים האחרונות יותר ויותר חולים צעירים, חלקם אפילו פעוטות בני כמה חודשים, שלוקים במחלה.
הטיפול היעיל היחיד בסוכרת מסוג 1 הוא הזרקת אינסולין ממקור חיצוני. החולים במחלה בודקים את רמות הסוכר בדמם מספר פעמים ביום ומזריקים לעצמם אינסולין על מנת לאזן אותן. "רמות הסוכר בדם משתנות אצל כולנו במהירות גדולה מאוד", מסביר פרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה והמרכז הארצי לסוכרת נעורים בישראל במרכז "שניידר". "כל דבר קטן משפיע עליהן, אפילו המחזור החודשי. לכן חולים בסוכרת מסוג 1 צריכים לשמור בקפידה על רמות מאוזנות של הסוכר בדם ולהזריק אינסולין בהתאם לצורך".
השיפור באמצעי מדידת הסוכר והתאמת השימוש באינסולין לפי הצורך הביאו לכך שתוחלת החיים של חולי סוכרת מסוג 1 היא מלאה. איזון נכון של רמות הסוכר בדם מסייע להם לחיות חיים שאיכותם טובה. עם זאת, סוכרת שאינה מאוזנת עלולה לגרום צרות צרורות. חלק מהחולים סובלים בשלבים מאוחרים של מחלתם מסיבוכים שונים, בהם בעיניים, בכליות, בגפיים ובמערכת העצבים.
בנוסף, חלקם נאלצים להתמודד מדי יום עם שתי סכנות מיידיות: האחת נובעת מעודף סוכר בדם והשנייה ממחסור בו. המצב השכיח יותר, שממנו סבל גם ריצ'ארד ליין, מכונה היפוגליקמיה, ובו יש מחסור בסוכרים בדם. במצב כזה הגוף מתקשה למצוא חומרים שמהם יוכל להפיק אנרגיה.
מחלה מסביב לשעון
סימני האזהרה לירידת רמות הסוכר בדם הם: רעב, רעד, עצבנות, חיוורון, חולשה, סחרחורת, חוסר ריכוז וזיעה קרה. מצב כזה מחייב את החולה לאכול או לשתות מזון ממותק. אם ירידת הסוכר החדה אינה מטופלת מיד, היא עלולה לגרום לאיבוד הכרה.
"בזכות השיפורים שהשגנו בשנים האחרונות ביכולת לאזן את רמות הסוכר בדם אנחנו רואים היום פחות ופחות סיבוכים, אולם עדיין רוב החולים מתקשים להשיג איזון רציף לאורך זמן", אומר פרופ' פיליפ.
"אדם שסובל מסוכרת מסוג 1, צריך לשאול את עצמו דבר ראשון כשהוא פותח את העיניים בבוקר מה רמת הסוכר שלו, לתכנן מה תהיה רמת הפעילות הגופנית שלו לאורך היום ואיזה סוג מזון הוא עומד לאכול. הוא צריך לעמוד בדרישות הנוקשות האלה לאורך חודשים ושנים, וזו משימה לא פשוטה. חלק מהחולים אינם מאוזנים היטב, וזו הסיבה לסיבוכים הקשים".
המאבק המתמיד בסיבוכי המחלה והרצון לשפר את איכות החיים של החולים בה, ואולי אף לרפא אותם כליל, הובילו את החוקרים בעולם להתמקד בניסיון להשתיל תאי לבלב בגופם של חולים, בניסיון לעודד אותם לשוב ולייצר אינסולין.
הניסיונות הראשונים להשתלת לבלב שלם נכשלו. אולם אז הגו החוקרים רעיון אחר: להשתיל רק חלק מתאי הלבלב, שהם האחראים על ייצור האינסולין, בתקווה שבכך תצומצם סכנת הדחייה של האיבר כולו והתאים ימלאו את תפקידם באותה מידה של הצלחה.
ההשתלות הראשונות נכשלו
הניסיונות הראשונים לא גררו הצלחה גדולה: רק חולה אחד מכל עשרה חולים שעברו השתלה כזו יכול היה לוותר על הזרקת האינסולין שנה אחרי ההשתלה. הניסיון המשמעותי הראשון בתחום שהוגדר כהצלחה היה ב-2001, אז הצליחה קבוצה של חוקרים קנדים להוכיח שניתן לפטור את החולים משימוש באינסולין לאחר טיפול דומה.
הרופאים השתילו את תאי הלבלב בשמונה חולים מבוגרים, שמצבם היה קשה מאוד. לפני ההשתלה הזריקו חלק מהחולים את כמות האינסולין היומית המקסימלית כדי לקיים את שגרת החיים שלהם. אחד מהם אפילו נהג להזריק לעצמו אינסולין 15 פעם ביממה במינונים גבוהים במיוחד. למרות זאת, לא הצליח להשיג את האיזון המיוחל.
תוצאות הניסוי הקנדי עוררו תקווה בחולים בכל רחבי העולם. החולה הראשון שעבר את ההשתלה החזיק מעמד ללא אינסולין 14 חודשים. ארבעה נוספים החזיקו מעמד שנה שלמה. "שמונה מטופלים אינם מספיקים להוכיח כי השיטה אכן עובדת", הודה אז אחד החוקרים, "אולם אנחנו נרגשים מאוד".
ההצלחה הבריטית מעוררת תקווה, משום שהיא נעשתה בשיטות חדישות העשויות להגביר את סיכויי ההצלחה. אולם גם היא, מעודדת ככל שתהיה, אינה מהווה עדיין את הפתרון הסופי במלחמה נגד הסוכרת. יחד עם ריצ'ארד ליין הושתלו שני חולים נוספים באותו מרכז רפואי. מידת ההצלחה בשניהם היתה פחותה מזו שנראתה אצלו. התאים החדשים לא מייצרים אינסולין בכמות מספקת ושני החולים עדיין נזקקים לאינסולין נוסף ממקור חיצוני, אם כי בכמויות קטנות יותר מזו שנזקקו לה בעבר.
לפנייה לכתב/ת 
המטרה: להפחית באופן ניכר את השימוש בזריקות (אילוסטרציה)
צילום: גבי מנשה
מומלצים
