עריכת DVD: מתחילים בעבודה

לכתבה הראשונה: DVD, לערוך סרטים בבית 

לכידת וידאו

השלב הראשון הוא העברת חומר הגלם מהמצלמה למחשב. במצלמה דיגיטלית, המידע מוכן כבר להעברה פשוטה לדיסק,עבורו המצלמה היא בסך הכל כונן חיצוני.

בהעברת וידאו ממקור אנלוגי קיימת בעיית סנכרון בין המקור להתקן הלכידה. הריצו את הסרט במצלמה לנקודה בה תרצו להתחיל, והקליקו על צלמית Capture (בדרך כלל כפתור אדום גדול) שמאתחלת את המרת הסרט לפורמט דיגיטלי. בסיום הלכידה לחצו על כפתור המפסיק את הלכידה.

בדרך כלל מקש Esc יעשה את העבודה. לרוב, תוכנות עריכה לא שולטות על מקורות אנלוגיים, ולכן יש להריץ את הסרט למקום הרצוי, ללחוץ Play ולהקליק על Capture.

1. לפני שתתחילו, הורו לתוכנה היכן לשמור את הווידאו. בדרך כלל עושים זאת במסך options או configuration. רצוי ליצור תיקיה נפרדת לכל פרויקט, שאותה מרוקנים לאחר סיום העריכה.
   
   
2. בעת לכידה ממקורות DV, הפעילו את אפשרות זיהוי סצינות (scene detection). התוכנה תפריד בין סצינות באמצעות זמני הצילום השונים של כל סצינה, ותקל על העריכה.
   
   
3. תוכנות מסוימות תומכות בזיהוי סצינות על פי תוכן. מאפיין זה שימושי בעת לכידת וידאו אנלוגי, לזיהוי מעברים דרמתיים בין תמונות. השיטה לא תמיד מדויקת, אבל נוח להשתמש בה כשיש הרבה חומר גלם.
   
   
4. שעה של DV תופסת 13 גיגהבייט בכונן הקשיח (להשוואה, וידאו סטנדרטי לא דחוס נזקק ליותר מ-43 גיגהבייט לשעה, וידאו דחוס בפורמט MPEG-2 על תקליטור DVD סטנדרטי נזקק לכשני גיגהבייט לשעה) ולכן יש לדאוג למספיק מקום פנוי על הדיסק. זכרו שגם השלב הסופי בפרויקט, העברת הסרט הערוך לפורמט הצריבה (Rendering), תופס הרבה מקום.
   

עריכה בסיסית

הצעד הראשון בהפיכת הסרטים למעניינים, הוא להראות כמה שפחות. אפילו עם קהל אוהד של בני משפחה, סביר שהם ישתעממו אחרי רבע שעה של מעקב מייגע אחרי "החוכמות" של הצאצא, לכן זה קריטי לזהות את הסצינות החשובות ולמחוק את השאר.

יש שתי פעולות בסיסיות: חיתוך סצינות מיותרות באמצעות splitting, וקיצור סצינות טובות לאורך נתון - trimming.

כלי splitting, המיוצג לרוב על ידי צלמית בצורת סכין גילוח, מאפשר לחתוך סצינות ארוכות לקליפים קצרים. הזיזו את edit line לנקודה הרצויה ולחצו על הכפתור. כעת, כל קליפ מיוצג על ידי "כרטיס סיפור", שמאפשר לארגן את החומר בסדר הרצוי (שאינו בהכרח סדר הצילום).

כעת עוברים לציר הזמן וצריך לוודא שכל קליפ תופס בדיוק את הקטע הדרוש ( במיוחד כשמנסים לסנכרן את הסרט עם פס הקול). יש לקצר קליפים טובים על ידי trimming של הקצוות. הצביעו עם העכבר על קצה הקליפ - הסמן יהפוך אוטומטית לסמן trim. הקליקו וגררו את קצה הקליפ (התחלה או סוף) למקום הדרוש על ציר הזמן. היעזרו בתצוגה המקדימה, כדי לוודא שלא חתכתם יותר מדי.

עצות הפקה

1. קצב הסרט צריך להתאים לתוכן. משחק כדורגל בין ילדים הולך טוב עם מוזיקה קצבית, וקליפים קצרים ואנרגטיים.
   
   
2. חלקו את הסרט לחלקים הגיוניים. למשל, סרט חתונה יחולק לצילומים לפני השקיעה, קבלת הפנים, החופה והריקודים. תנו כותרת לכל חלק.
   
   
3. כדאי ליצור אווירה ייחודית בכל חלק, באמצעות שימוש באפקטים שונים ומוזיקה מתאימה.
   
   
4. חתכו את כל הצילומים הגרועים, והורידו את כל מה שאינו הכרחי.
   

סרטים אוטומטיים

חלק מתוכנות עריכת הווידאו, כמו Pinnacle Studio Plus 9 ו-Ulead VideoStudio 8, כוללות אפשרות ליצור סרטים באופן אוטומטי. יש אפילו תוכנה ספציפית למטרה זו - muvee autoProducer 3.5MX. כדי להשתמש במאפיין זה, בחרו את הקליפים שתרצו לשלב, את מוזיקת הרקע ואת הסגנון.

התוכנה תשלב בסרט את הצילומים הטובים ביותר, תסנכרן את המוזיקה והווידאו, ותוסיף מעברים ואפקטים בהתאם לסגנון הנבחר. כך תוכלו להכין סרט בלי להתאמץ.

עצות הפקה

1. בתוכנות לעריכת וידאו המציעות אפשרות ליצור סרט באופן אוטומטי, אפשר לבחור אם רוצים שכל הסרט ייערך אוטומטית, או רק חלקים ממנו. 
   
2. בפעם הראשונה בה סורקת התוכנה את הווידאו, היא זקוקה למספר דקות לניתוח הסרט. אל תחששו, הפעולות הבאות מתבצעות הרבה יותר מהר. 
   
3. סגנונות שונים ומוזיקת רקע שונה יכולים ליצור סרטים שונים בתכלית. נסו לפני שתבחרו את השילוב המוצלח ביותר של מוזיקה וסגנון.
   

גימור (rendering)

גימור הוא השלב האחרון בהפקה. בשלב הזה התוכנה לוקחת את כל החלקים - שבשלבי העריכה עדיין מהווים אלמנטים נפרדים (כדי לאפשר עריכה של כל אלמנט בנפרד) עם חיבורים לוגיים בלבד, שיוצרים למעשה "ספר הוראות הכנה"

של המוצר הסופי - ויוצרת מהם סרט.

משמעות הדבר היא, שעכשיו תוכלו להקליט את הסרט על קלטת וידאו (גימור אנלוגי), לדחוס אותו ולהעלות לאינטרנט (גימור בפורמט MPEG-4), או לצרוב על גבי DVD בפורמט MPEG-2.

רוב המפיקים הביתיים מקליטים את המוצר המוגמר על קלטת וידאו VHS. תוכלו להקליט גם על קלטת DV באמצעות חיבור המצלמה למחשב, באותו אופן בו הועבר הסרט. במקרה זה יש לבחור ב-write-to-tape (או דומה). אם תרצו להעלות את הסרט לרשת, דחסו אותו באחד הפורמטים המקובלים. רוב התוכנות מייצאות את הסרט במגוון פורמטים, למגוון מטרות.

עצות הפקה

1. היצמדו לקביעות המוקדמות של התוכנה, כדי להפיק את התוצאה הטובה ביותר (אלא אם אתם אשפי וידאו).
   
   
2. אם תרצו לשלוח וידאו בדואר אלקטרוני, זכרו שספקי אינטרנט מגבילים את גודל הקבצים הנשלחים. לכן הקפידו שהקבצים יהיו בגודל סביר.
   
   
3. אם אתם מתכננים לשלוח סרטים למשתמשי אפל, יצרו אותם בפורמט QuickTime.
   
   
4. אם הסרט יועלה לאתר, בדקו האם יש לשמור אותו בפורמט וקידוד מסוים. זכרו שלא לכולם יש אינטרנט בפס רחב, וכדי לפנות לקהל הרחב ביותר עדיף להעלות את הסרט לאתר בכמה פורמטים ואפשרויות קידוד.
   
   
5. אפשר לשתף וידאו ברשת, באמצעות אתר Mediashare של Neptune לדוגמה. חלק מהתוכנות גם מאפשרות להעלות את הסרטים לאינטרנט. גישה שונה היא לשתף אחרים בקבצים הנמצאים בכונן שלכם, באמצעות ShareGear למשל.
   

מטאפורות העבודה: כרטיסי סיפור (Storyboard) מול ציר זמן (Timeline)

יש שתי גישות לייצוג סידור הקליפים בפרויקט ורוב התוכנות כוללות את שתיהן: "כרטיסי סיפור", שמייצג קליפים בתמונות סטטיות שוות גודל, שיש למקמן בהתאם לסדר. זה השלב הראשון בעריכה, כאשר הפשטות בגיבוש הסיפור חשובה יותר מהפרטים ועליכם להפעיל את הדמיון כבמאים.

לאחר שהקליפים מסודרים, יש לעבור לתצוגת ציר זמן (timeline), בה נכנס גורם הזמן, ואתם עוברים לכסא העורך. הסיפור כבר קיים ורק צריך להכניסו לקצב הנכון. כאן ניתן לקצר את הסצנות ולהוסיף מעברים, אפקטים, כותרות ופסקול. ציר זמן מציג את הפרויקט באופן מדויק יותר, ומאפשר לעבוד על מספר ערוצי אודיו ווידאו.

1. בכל ציר זמן אפשר לעשות זום לקליפים, כדי לערוך תמונה אחר תמונה, וכן "Zoom Out", כדי לקבל מבט על של הפרויקט.
   
   
2. בכל ציר זמן יש "כפתור מחליק", גרף אופקי באמצעותו אפשר להזיז את הפרויקט לחלקיו השונים.
   
   
3. כדי להציג נקודה כלשהי בפרויקט אפשר לגרור את ה-scrubber למקום המתאים בחלון התצוגה המקדימה. כלי זה נקרא פעמים רבות edit line.
   

לכתבה הבאה: אפקטים וסאונד: מוסיפים בשר לסרט