טיול מאחורי הקלעים
את התחפושות והמסיכות הכי שוות אפשר לראות מקרוב דווקא כשהן תלויות על קולבים ומונחות על מדפים, ובכלל בלי שום קשר לפורים. סיור במחסנים ובמסדרונות הארוכים של "הבימה", האופרה ומחסן לב יגרום לכם לחשוב שוב על העולם והאולם. ולקינוח: אוזן המן אחרונה אצל גוטליב
איך שהוא, בכלל בלי לשים לב, התרגלנו לגמד את גינוני השמחה שלנו. במקום להפוך את פורים לקרנבל שנתי שיבואו אליו המוני תיירים מכל העולם, אנחנו מסכמים את אירועי החג בתחפושת קנויה לילדים. במקומות אחרים בעולם ממציאים סיבות קטנוניות פי אלף מזו שלנו כדי להפוך פעם בשנה את המקום שבו הם גרים לחלל קרנבלי מקושט ומתוחפש. חודשים ארוכים עמלים שם אנשים על תחפושות מקוריות, ותופרים אותן תפר אל תפר, עד שהם קורמות עור וגידים והופכות מגלילי בד לפנטסיות מחוייטות. ספק אם שמעו שם, מעבר לים, על תחפושת עוזי כהן.
פעם, לפני שמונים שנה, היה פה שמח בפורים. תל אביב כולה היתה מתכסה בשובל של טקסטיל. העיריה היתה מקשטת את הרחובות, הנהלת הרכבת הוזילה את מחיר הכרטיסים וזרם שוצף של אנשים מהארץ כולה נהר לעיר ללא הפסקה. את הילדים הלבישו בתחפושת קופסת קק"ל או הספר הלבן, והמבוגרים השתוללו בתפירת תלבושות בהשראת החיים הפוליטיים והחברתיים של התקופה: "חתימת המנדט", מפת א"י ומלכת אסתר. אם רק
היינו רוצים, הכל עוד נמצא פה: טוענות לכתר, הסכמים שנויים במחלוקת, ושערוריות פוליטיות שיכולות לפרנס תחפושות לשמונים השנים שיבואו. בינתיים, אפשר להתחיל בקטן.
ברחוב בן יהודה, קצת אחרי שד' נורדאו, מתחבא בין שני בתים השער אל האושר. "מחסן לב", קוראים לו. עשרת אלפים תחפושות ואביזרים מחולקים לכל נושא או תקופה שתרצו. מדפים של חיילי בדיל, חיילים צרפתים, לוחמי הפלמ"ח, ושריונות של אבירים לצד שמלות רנסאנס, בארוק, שמלת מרי אנטואנט, מדי חלוצה, ותלבושת של שודדת דרכים נטולת פחד. הכו את המומחים. תנו לפנטסיות שלכם ללכת במקומכם. נכון להיום האתגר הוא פשוט - התחפושת הכי מבוקשת במחסן היא שילגיה לנשים. הגברים מתאימים את עצמם לתחפושת של בנות הזוג או מתחפשים לאינדיאנים.
שופכים אור
אפשרות אחרת, מתונה יותר, להזדהות עם נשפי החג היא סיור אל מאחורי הקלעים של תיאטרון הבימה. שם התלבושות והכובעים נשארים חוויה ויזואלית בלבד.
את הסיור מוביל אחד משחקני הבית של התיאטרון. נקודת התצפית הטבעית שלו על העולם (והאולם) היא מאחורי הקלעים. יש משהו מבלבל בסיור עם שחקן כשהוא לא בתפקיד. מין הרגשה של מסע בתוך מראה. למרות שהוא נראה ומתנהג כמו כל מי שמשתתף
בסיור, ולמרות שהוא מדבר על דברים שכולנו מכירים וראינו פעם בהצגה - המילים שלו כאילו הפוכות, מסתכלות עלינו.
הסיור מתחיל באולם הגדול. על הבמה יש תמיד תפאורה של ההצגה שתעלה בערב. ממשיכים דרך הבמה אל חלל ההמתנה של השחקנים, ומשם לחדר ייצור האביזרים ולמתפרה של הבגדים והכובעים. בכל חדר פוגשים בעל מקצוע: תופרת מתקנת את גלימת המלך, מעצבת פאות מעבה תסרוקת מוזהבת של תלתלים נופלים. אחד הרגעים הכי דרמטיים הוא כשעולים לגשר התאורנים. מעבר עץ צר וארוך שבנוי מעל כל רוחב הבמה. משני הצדדים שלו תולים התאורנים עשרות פנסים, ושופכים אור על סיפור המעשה שמתרחש על הבמה.
המעבר ממקום למקום הוא דרך מסדרונות צרים ומסתוריים של קירות מלבנים חשופות. ספק אם אנשי המקום מכירים את כל המעברים האלה. אפשר בקלות לנצל את הביקור בתיאטרון לכתיבת תסריט לסרט מתח אפלולי שמצולם בעיר מחתרתית מתחת לפני האדמה.
סיור דומה, אבל מאוד שונה, מתקיים גם בבית האופרה. שם מובילה את הסיור אדריכלית פנים, והדגש הוא על הסגנון המודרני של הבניין וההופעות. כמו כל הבניין, גם האולמות, מחסני האביזרים והבגדים, חדשים ונטולי קסם וריח של פעם. לעומת זאת חללי העבודה גדולים ותנאי האיחסון בהם מאפשרים הצצה אל מגוון גדול וצבעוני יותר של דברים.
מתוק לו, מתוק לו
כמו בכל מסיבה או אירוע מסורתי אחר, גם הקרנבל הפורימי מחייב התייחסות קולינארית משלו. לצורך העניין כדאי להזדרז לרחוב המלך ג'ורג' מספר 5 - קונדיטוריה גוטליב. אם תמהרו, תזכו להיפרד מעולם של מושגים וטעמים של פעם, שיעלמו מייד אחרי החג.
לפני שבועיים התיישב הקונדיטור ישעיהו גוטליב וכתב: "לקוחות וחברים יקרים, לאחר 45 שנות פעילות בקונדיטוריה החלטתי לצאת לגמלאות ולעסוק במספר תחומי עניין שבזמן העבודה לא התאפשרו לי". הוא הודה לציבור הלקוחות הנאמן שלו, והוסיף "הייתם מקור גאווה שלנו לאורך כל התקופה, עבורכם עשיתי כל מה שביכולתי". את המכתב חתם "בברכה ובידידות" בשמו ובשם בני ביתו. כשגמר לכתוב, תלה את המכתב על דלת הקונדיטוריה, והתחיל להתכונן.
בשנת 1960 פתח ישעיהו גוטליב את הקונדיטוריה שלו ברחוב קינג ג'ורג'. הימים היו ימי הטארט, הקרם-שנידט ועוגות החג שהיו מקושטות בזיגוגי סוכר צבעוניים. בסוכות הכינו עוגת שוקולד עם זיגוג של שבעת המינים, ביום העצמאות עוגה של כחול ולבן, ובפורים היתה החגיגה כפולה - עוגות מזוגגות למשלוחי המנות, ואזני המן ממולאים בפרג טרי ומתוק.
שמו של הקונדיטור גוטליב הלך לפניו. הוא הכין את הכיבוד לכל המצעדים הצבאיים ולכל האירועים והחגיגות שהתקיימו במשרד הביטחון. המוסדות הגדולים שפעלו בעיר (הבימה, היכל התרבות, ההסתדרות ואחרים) אהבו את העוגות שלו, והפכו ללקוחות קבועים. עוגת דבש שאפה גוטליב באמצע הלילה לכבוד יום הולדתו של הזקן הפכה את בן גוריון ללקוח מתמיד, ועד היום שומרים בחנות מזכרת ממשה דיין - חוב אבוד עבור סופגניות שהספיק לקנות ימים ספורים לפני שחלה.
מכל הימים שבשנה, פורים הוא הזמן הכי מתאים להיפרד מהמקום. רגע מתוק של שיא. עוגת הפרג בציפוי שוקולד ואזני ההמן של הקונדיטוריה הם שני הדברים שהייתם לוקחים איתכם לאי בודד. פורים אצל גוטליב הוא זיכרון שנימוח בפה. עד יום שני הקרוב אפשר לבוא לחנות ולהצדיע לו.
איך עושים את זה
- מחסן לב:
רח' בן יהודה 236 טלפון - 6047414 03.
- תיאטרון הבימה: הסיור מתקיימים בתיאום מראש, ועולים 400 ש"ח לקבוצה, בלי מגבלת משתתפים. שד' תרס"ט 2, טלפון - 6207777 03 (לבקש את עפרה)
-
האופרה הישראלית:
הסיור מתקיים כל יום ששי ב-11 בבוקר, בתנאי שיש לפחות 3 משתתפים. 20 ש"ח למשתתף. שד' שאול המלך 19, טלפון - 6927777 03
- קונדיטוריה גוטליב: רח' המלך ג'ורג' 5, טלפון - 6204250 03.
לפנייה לכתב/ת 
