על אינטרסים כלכליים וזכות תביעה

האם יש לחברות הביטוח זכות לכפות על המוסד לביטוח לאומי להכיר בנפגע תאונת דרכים כנפגע עבודה, כאשר הנפגע עצמו אינו מעוניין בכך?

לעיתים תאונת הדרכים מהווה גם תאונת עבודה. כמו במצב השכיח בו התאונה ארעה בדרך למקום העבודה, או בחזרה ממנו. במצב דברים שכזה, יש לנפגע זכות תביעה גם נגד חברת הביטוח של הרכב בו נפגע וגם נגד המוסד לביטוח לאומי.

מצב דברים שכזה אהוב על חברות הביטוח. מהפיצויים שהן משלמות לנפגע, הן מפחיתות את התגמולים שהעובד מקבל מהמוסד. אכן. חברות הביטוח לא אמורות ליהנות מההפחתה. הן אמורות להעביר את הסכומים שהופחתו למוסד. אולם המוסד לא תמיד מקפיד לגבות מחברות הביטוח סכומים אלה.

מעבר לכך, ישנם מקרים בהם המוסד גם לא זכאי להשבת סכומים אלה. זאת על פי פסיקת בית המשפט העליון: כאשר אדם נפגע ברכב המעביד, הסכומים שהופחתו על ידי חברות הביטוח נותרים כצ'ופר בידיהן.

נקל אפוא להבין, עד כמה חפצה כל חברת ביטוח, שהמוסד יכיר בנפגע בתאונת הדרכים כנפגע עבודה ויפטור אותה ממרבית ולעיתים אף מכל נטל הפיצויים.

כזה היה גם חפצה של חברת הביטוח הדר במקרה של יצחק סאיג. המוסד סירב להכיר בתאונת הדרכים אותה עבר סאיג ברכב של מעבידו.לסאיג עמדה הזכות לפנות לבית הדין לעבודה. אך סאיג בחר שלא לתבוע את המוסד. מדוע שישקיע משאבים בתביעה שמפירותיה תיהנה רק חברת הביטוח.

הדר הבינה מייד, כי העובדה שסאיג נטש את שדה המערכה מול המוסד, תעלה לה ביוקר. הדר פנתה לבית הדין לעבודה ודרשה כי זה יכפה על המוסד להכיר בסאיג כנפגע עבודה. הדר טענה כי יש לה אינטרס כלכלי שהמוסד יכיר באירוע כתאונת עבודה.

שופט בית הדין הארצי, שמואל צור, הבהיר להדר כי אינטרס כלכלי הוא לבדו, אינו מעניק לחברת הביטוח מעמד משפטי לריב את ריבו של העובד כלפי המוסד. לשם כך דרושה הוראה מפורשת בחוק.

הוראות חוק הביטוח הלאומי ברורות, קובע השופט. הן מעניקות את המעמד לתבוע את המוסד רק לעובד ולמעביד. הם אלה המשלמים את דמי הביטוח הלאומי. עליהם פורש החוק את רשת המגן של הביטוח הלאומי. מבחינה משפטית, חברת הביטוח היא זרה למערכת הביטוח הלאומי. לחברת הביטוח אין שיג ושיח עם המוסד.

לסיכום, פסק השופט צור, אין להרחיב את רשימת בעלי הדין הרשאים לתבוע את המוסד ולהכניס לרשימה בדלת האחורית גם את חברות הביטוח.

חברת הדר תיאלץ אפוא לשאת לבדה במלוא הפיצויים המגיעים ליצחק סאיג.