שתף קטע נבחר

אורח בשמי הארץ: כוכב הלכת צדק

כוכב הלכת צדק נמצא בימים האחרונים ב"ניגוד" - הזמן הטוב ביותר לצפייה בו. כיצד תוכלו למצוא אותו בשמיים, באילו תופעות אסטרונומיות תוכלו לצפות ועוד

מי שמביט בשעות הערב בכיוון מזרח, אינו יכול שלא להבחין בכוכב בוהק במיוחד. אם בהישג יד מצויה גם משקפת שדה טובה, אפשר יהיה להבחין גם בארבע נקודות אור, שמצויות משני צדיו של הכוכב. למעשה, הכוכב הזוהר הזה אינו כוכב ממש, הוא כוכב לכת ושמו בישראל - צדק.

 

כוכב הלכת צדק, הגדול שבין כוכב הלכת, מצוי בימים אלה של תחילת חודש אפריל בניגוד. ובשפה פשוטה – כוכב הלכת צדק מצוי מול השמש; השמש, כדור הארץ וצדק מצויים על קו אחד, כאשר כדור הארץ מצוי בין שני הגופים. כאשר כוכב לכת בניגוד חוברים כמה גורמים שבזכותם הניגוד הוא הזמן הטוב ביותר לצפייה בכוכבי הלכת:

 

א. בעת הניגוד, המרחק בין כוכב הלכת לכדור הארץ הוא הקטן ביותר. אז ייראה כוכב הלכת בשיא זוהרו וגם גודלו הזוויתי יהיה בשיאו.

ב. בעת הניגוד, כוכב הלכת זורח בעת שהשמש שוקעת. אז, הצפייה בכוכב הלכת מתאפשרת בשעות הערב המוקדמות ולאורך כל הלילה.

 

צדק, כאמור, הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. הוא כה גדול, עד שהוא יכול להכיל בתוכו יותר מאלף כדורי ארץ. צדק הוא הקרוב ביותר לשמש ולכדור הארץ מבין כוכבי הלכת הענקיים שמונים גם את שבתאי, אורנוס ונפטון. כוכבי לכת אלה גם קרויים כוכבי הלכת הגזיים, כיוון שהם בנויים בעיקר מגזים, בניגוד לכדור הארץ שבנוי בעיקר מסלעים ומתכות.

 

היווצרותם של כוכבי הלכת הגזיים התאפשרה במקום שבו הן נוצרו, שהיה רחוק מאוד מהשמש המתהווית, שחיממה את סביבתה ונדפה את כל הקרח שהיה בערפילית הפלנטרית ממנה נוצרו גם כוכבי הלכת. מסיבה זו, כוכבי הלכת הקרובים לשמש כמעט ואינם מכילים גזים ואילו כוכב הלכת הרחוקים נהנו מסביבה עשירה מאוד בקרח שהיה, למעשה, חומר הגלם העיקרי ממנו נוצרו.

 

במה אפשר לצפות בצדק?

 

כוכב הלכת צדק מתהדר באטמוספירה ססגונית. מי שמצויד בטלסקופ איכותי, אפילו בקוטר 60 מ"מ, יכול להבחין בקלות יחסית בשני פסים כהים על פניו. אלה הם חגורות העננים של צדק. כיוון שכוכב הלכת הענק משלים סיבוב סביב צירו אחת ל- 10 שעות, נמתחים העננים על פניו ויוצרים חגורות. מאזן האנרגיה של אטמוספירת צדק ניזון מאנרגיה שמגיעה מתוככי כוכב הלכת הענק.

 

אנרגיה זו יוצרת באטמוספירה שלו אינספור מערבולות, שהגדולה בהן, הכתם האדום הגדול, נצפית ברציפות מימי גלילאו גליליי, שהיה הראשון לתעד את התופעה המרשימה הזו, ועד ימינו. אין להוציא מכלל אפשרות שהכתם היה קיים זמן רב לפני שמר גלילאו כיוון את הטלסקופ שבידיו אל כוכב הלכת הענק. הכתם הגדול יכול להכיל בתוכו כמה כדורי ארץ והוא נראה בטלסקופ בהגדלות גדולות ובתנאים אטמוספריים טובים. הואיל וצדק סובב סביב צירו במהירות גדולה, הכתם נראה רק כאשר הוא פונה אלינו.

 

אולם צדק מספק לנו אטרקציה גדולה יותר בדמות ארבעת הירחים הגדולים שלו. ירחים אלה קרויים: הירחים הגליליאניים, על שמו של גלילאו גליליי, שגילה אותם בשנת 1610.

 

ארבעת ירחי צדק הגדולים ניתנים לתצפית גם במשקפת שדה הפשוטה ביותר. גילוי ירחים, המקיפים כוכב לכת אחר, על ידי גלילאו, הביא אותו ואת קפלר להאמין במשנתו המהפכנית של קופרניקוס, שהדיחה את כדור הארץ ממעמדו המיוחד במרכז היקום. מי שמבקש לצפות בירחים הגליליאניים עשוי למצוא עניין רב בתופעות שבין צדק והירחים הגליליאניים: אלה נובעות כולן מהעובדה, שהן צדק והן ירחיו מקבלים את אורם מהשמש. להלן ארבעת התופעות הניתנות לתצפית על ידי חובב המצויד בטלסקופ:

 

צל (shadow) - התופעה הקלה ביותר לתצפית, גם בעזרת טלסקופים קטנים בקוטר 60 מ"מ. הצל נראה כאשר אחד הירחים עובר בין השמש לבין צדק ומטיל, עקב כך, צל על פני צדק. לצופה מכדור הארץ נראה הצל ככתם עגול, קטנטן, הנע על פני צדק. כיוון שגודלם של הירחים הגליליאניים כה קטן יחסית לצדק, הם מטילים צל על פני צדק מדי הקפה והקפה שלהם סביבו. למעט בעת הניגוד של צדק, כדור הארץ, צדק והשמש אינם מצויים בקו אחד. לכן, הירח ייראה סמוך לצדק בעת הצל - לפני הניגוד, הירח ייראה ממזרח לצדק לפני תחילת הטלת הצל, ולאחר הניגוד, הירח ייראה ממערב לצדק, לאחר תחילת הטלת הצל.

 

מעבר (transit) - מעבר של ירח על פני צדק. תופעה זו היא הקשה ביותר לתצפית, משום שאורו של צדק אינו מאפשר להבחין בירח הנע על פניו, אלא רק בשימוש עם טלסקופים גדולים. תופעת המעבר מלווה תמיד בצל שמטיל הירח על פני צדק, אך בשל מיקום כדור הארץ יחסית לצדק, הצל מקדים או מאחר אחר המעבר של הירח. בעת הניגוד של צדק, המעבר והצל מתרחשים בו זמנית (כיוון שכדור הארץ מצוי בין צדק והשמש). לפני הניגוד, הצל מקדים את המעבר ולאחר הניגוד נראה את הירח נעלם על רקע פניו של צדק, ורק לאחר מכן את הצל נשרך אחריו.

 

ליקוי (eclipse) - תופעה המתרחשת כאשר ירח נכנס לאזור הצל שמטיל צדק. התופעה נראית מכדור הארץ רק לאחר, או לפני, הניגוד של צדק, כיוון שבעת ניגוד (או מאוד סמוך אליו), עבור צופה המצוי בכדור הארץ, הירח מצוי בדיוק מאחורי צדק בעת ליקוי. לפני או אחרי הניגוד, הירח ייעלם בהדרגתיות סמוך לפניו של צדק. ככל שהירח מרוחק יותר מצדק ופרק הזמן מרגע הניגוד גדול יותר, המרחק מפני צדק בו הירח ייעלם יהיה גדול יותר.

 

בליקויים של שני הירחים המרוחקים וכן במקרים קיצוניים של ליקויי הירחים הקרובים יותר, נראה את הירח יוצא או נכנס מהליקוי באותו הצד של צדק. לפני הניגוד נראה רק את כניסת הירחים הקרובים לאזור הצל ואחרי הניגוד נראה רק את יציאתם.

 

התכסות (occulation) - מעבר של ירח מאחורי הדיסקה של צדק. אופי התופעה תלוי במרחקו של הירח מצדק: לפני הניגוד, נראים שני הירחים הרחוקים יותר, כשהם יוצאים מליקוי ולאחר מכן נעלמים מאחורי דיסקת צדק. לאחר הניגוד, בתחילה, הירח יוצא מההתכסות ורק לאחר מכן הוא נכנס לאזור הצל ולוקה. לפני הניגוד, ייראו שני הירחים הקרובים יותר, כשהם נכנסים לצל ולוקים, ולפיכך לא נראה את תחילת ההתכסות אלא רק את סופה. לאחר הניגוד, נראה רק את תחילת ההתכסות, כיוון שבמהלכה הירח לוקה על ידי צדק.

 

למידע על מועדי התופעות של ירחי צדק אפשר למצוא בקישור הבא.

 

מי שמבקש לצפות בירחי צדק ואינו מצויד בטלסקופ, יכול לעשות כן במצפה הכוכבים בגבעתיים, שפתוח לקהל הרחב. מידע על מועדי הפעילות והתצפיות לקהל במצפה הכוכבים בגבעתיים אפשר למצוא באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה www.astronomy.org.il.

 

הכותב הוא מחבר הספר "אסטרונומיה - מדריך להכרת השמים", בהוצאת קוסמוס, מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet ומנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים