פעילות גופנית עשויה להפחית הסיכון לפרקינסון
מחקר חדש שכלל עשרות אלפי נבדקים גילה כי שכיחות מחלת הפרקינסון נמוכה במיוחד אצל אלה העוסקים בפעילות גופנית. היום הוא יום המודעות העולמית למחלה ממנה סובלים כ-20 אלף ישראלים
גברים המעורבים בפעילות גופנית נמרצת מפחיתים בצורה דרמטית את הסיכון ללקות במחלת פרקינסון בהמשך חייהם, כך עולה ממחקר חדש אותו ערכו חוקרי בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הארוורד. על המחקר מדווח כתב העת Neurology בגליונו האחרון, לקראת יום המודעות העולמי למחלת הפרקינסון, החל היום (ב') ברחבי העולם.
בישראל 20,000 חולי פרקינסון ובארצות הברית כמיליון חולים, ובכלל זה השחקן מייקל ג'יי פוקס. נוסף על המסקנה כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות במחלה, עולה עוד מהמחקר כי ייתכן שפעילות גופנית עוצרת את הרס תאי המוח בקרב אנשים החולים במחלה.
מנהל המחקר, אלברטו אשריו, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הארוורד, חקר יחד עם צוותו 48,000 גברים ו-77,000 נשים במצב בריאותי תקין מגיל הביניים ומעלה. במהלך המחקר נתגלו 387 נבדקים כחולים בפרקינסון. הצוות ערך בחינה סטטיסטית לאיתור קשר בין פעילות גופנית לסיכון לפרקינסון.
גברים שדיווחו כי רצו, שיחקו כדורסל או השתתפו בפעילות גופנית לפחות פעמיים בשבוע בתיכון, באוניברסיטה או עד גיל 40, הקטינו ב-60 אחוז את הסיכון לחלות בפרקינסון.
"פעילות גופנית מוכרת ומומלצת מאוד לאורך כל החיים ובחולי פרקינסון במיוחד, כחלק משמירה על עצמאות תפקודית ומצב גופני תקין מסביר ד"ר ניר גלעדי, מנהל היחידה להפרעות תנועה במחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי תל אביב, "אולם הרמז לכך כי פעילות בגיל צעיר מהווה מעין התנהגות מונעת המקטינה של הסיכון לפרקינסון, חייבת לעבור בדיקה מדעית במחקרים נוספים, לפני שנוכל לאמר זאת בצורה אחראית".
הצוות מצא כי לנשים אין הגנה דומה כנגד המחלה. לדברי עורכי המחקר, הנשים שנבדקו, חיו בשנות החמישים והששים, תקופה בה לנשים לא היו הזדמנויות רבות לעסוק בספורט. זו הסיבה שרק נשים מעטות מבין הנבדקות עסקו בפעילות ספורטיבית בצעירותן.
ממצאי המחקר נתמכים גם על מחקר בבעלי חיים: חוקר מאוניברסיטת פיטסבורג מצא כי פעילות גופנית מנעה מעכברים את מחלת הפרקינסון. בקרב בני אדם תוצאות המחקר אינן חד משמעיות, כיוון שלא הוכח בוודאות כי הפעילות הגופנית עשויה למנוע או לעצור את הופעת המחלה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
