מעל דפי היסטוריה: דימיטרי איבנוביץ' מנדלייב

העולם שלנו מורכב מִיְסוֹדוֹת. מהם, בעצם, יְסוֹדוֹת? ובכן, מדובר בחומרים שלא ניתן לפרק אותם למרכיבים נוספים בשיטות כִימִיּוֹת. כשמחברים יחד מספר יְסוֹדוֹת מקבלים תִּרְכּובֶת של חומר חדש, כמו מַיִם, למשל, המורכבים מִמֵּימָן וּמֵחַמְצָן. כיום ידוע, שבטבע יש 92 יְסוֹדוֹת ועוד כמה יְסוֹדוֹת שהופקו בִּדְרָכִים מְלָאכוּתִיּוֹת.

אבל, לא תמיד הדבר היה כל כך ברור. בעולם העתיק האמינו, כי ישנם רק ארבעה יְסוֹדוֹת חשובים: מים, אדמה, אוויר ואש. כמעט אלפיים שנה עברו מאז ורק בתחילת המאה ה-19 החלו המדענים לגלות כי עולמנו מורכב למעשה מהרבה מאוד יְסוֹדוֹת. הם ערכו ניסויים רבים וגילו את הַחַמְצָן, הַפַּחְמָן ועוד, ועד שנת 1830 כבר אפשר היה לספור כ-55 יְסוֹדוֹת חדשים.

אולם, ככל שהתגלו יותר יְסוֹדוֹת כך גם גברה המבוכה בקרב הַמַּדְּעָנִים. הם חיפשו קשר בין היְסוֹדוֹת - דְּפוּס וְתַבְנִית מְשׁותֶּפֶת. חלקם אף ניסו לסדר את היְסוֹדוֹת בכל מני דרכים ולמצוא קשר בין כולם, אך ללא הועיל. בדיוק בנקודה זו נכנס לתמונה הַמַּדְּעָן הָרוּסִי דִימִיטְרִי איבנוביץ' מֶנְדֶלֵיב, והצליח לעשות את מה שכולם נכשלו בו - לסדר את היְסוֹדוֹת בטבלה אחת מסודרת. אבל, בואו נעשה גם אנחנו קצת סדר בַּבָּלָגָאן... ונתחיל מההתחלה.

ילד קטן ומוכשר

הסיפור שלנו מתחיל בשנת 1837 בְּטוֹבּוֹלְסַק, עיר נִידַּחַת בְּסִיבִּיר. דִימִיטְרִי איבנוביץ' מֶנְדֶלֵיב היה בֶּן הַזְּקוּנִים במשפחה מְרובַּת ילדים. בתור ילד פיקח וסקרן, הוא אהב מאוד לחקור ולערוך ניסויים בְּכִימְיָה. אולם, אביו, שהיה מוֹרֶה לְסִפְרוּת, קבע שעליו לְהִתְעַמֵּק דווקא בְּלִימּוּדֵי הַיְּוָנִית וְהַלָּטִינִית, נושאים שהיו שנואים עליו. מכיוון שדִימִיטְרִי ובני משפחתו התגוררו במקום נִידָּח, הוא לא ידע דבר, למעשה, על תחום המדע, כי לא היה מי שיספר לו - עד שבחור צעיר התחתן עם אחת מאחיותיו, וְחָשַׂף בפני הילד הסקרן את העולם המרתק של המדע.

חייו של דִימִיטְרִי לא היו קלים כלל וכלל. אביו הלך לעולמו כשהיה צעיר ובאותו הזמן נִשְׂרַף בֵּית הַחֲרושֶׁת לזכוכית שֶׁפִּרְנֵס את כל בני המשפחה. אמו של דִימִיטְרִי, שהבינה כבר כי בנה הצעיר הוא ילד מיוחד במינו, החליטה לארוז את חפציהם ולעבור לְמוֹסְקְוָה, שם קיוותה כי בנה יזכה בְּהַשְׂכָּלָה נְאוֹתָה. אולם, גם שם ציפתה להם אכזבה... אף אוּנִיבֶרְסִיטָה לא הסכימה לקבל את מֶנְדֶלֵיב הצעיר. האם, שהייתה אישה נְחוּשָׁה ועקשנית, החליטה לא להרים ידיים וביקשה עזרה מאחד מידידיו הישנים של אב המשפחה. ואכן, בעקבות בקשתה, דִימִיטְרִי התקבל לבסוף לַמָּכוֹן הַפֶּדָגוֹגִי בְּסֶנַט פֶּטֶרְסְבּוּרְג.

מורה נערץ

דִימִיטְרִי השקיע את כל מִרְצוֹ בלימודיו והמורים, שהבינו כי מדובר בצעיר מוכשר וחכם, אִפְשְׁרוּ לו לעסוק במחקר במקביל ללימודיו. לאחר שסיים את הלימודים בהצטיינות נסע דִימִיטְרִי לְצָרְפַת וּלְגֶרְמַנְיָה ושם עבד יחד עם טוֹבֵי הַמַּדְּעָנִים בעולם. כשחזר לְרוּסְיָה, לאחר מספר שנים, הוא קיבל מִשְׂרָה כִּפְּרוֹפֶסוֹר לְכִימְיָה בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת פֶּטֶרְסְבּוּרְג, אותה אוּנִיבֶרְסִיטָה שסירבה לקבלו לְשׁוּרוֹתֶיהָ בתחילת דרכו.

דִימִיטְרִי, שאהב מאוד את מקצוע הַהוֹרָאָה, ביקש לשתף את תלמידיו בחידושים שחלו בתחום הַכִימְיָה בשנים האחרונות, אולם אז נתקל בבעיה... בְּרוּסְיָה כולה לא היה אף ספר כִימְיָה מעודכן. דִימִיטְרִי הבין כי אי אפשר ללמד כִימְיָה במצב כזה ולכן החליט לכתוב ספר כִימְיָה עַדְכָּנִי. אבל, גם כאן לא תמו בעיותיו. כשהחל לבסוף בכתיבת הספר, הבין דִימִיטְרִי שזה לא יהיה פשוט, כל עוד יימשך הבָּלָגָאן בכל הנוגע ליְסוֹדוֹת הקיימים בעולם.

עושה סדר בבָּלָגָאן

דִימִיטְרִי מֶנְדֶלֵיב, שמעולם לא נִרְתַּע מֵאֶתְגָּרִים, החליט כי עליו לפתור קודם כל את הבעיה הקשה הזו. כמו מדענים רבים בתקופתו, האמין דִימִיטְרִי כי העולם אינו מורכב אוסף מקרי של חֶלְקִיקִים וכי חייבת להיות ביניהם חוקיות כלשהי, ולכן ישנה אפשרות לסדר את היְסוֹדוֹת בצורה מסודרת ומאורגנת. דִימִיטְרִי, שאהב לשחק קלפים, החליט לגשת לפתרון הבעיה בדרך מקורית. הוא הכין כרטיס מיוחד לכל יסוד ועליו כתב את שמו ותכונותיו של אותו יסוד.

ואז החל לשחק... הוא סידר את היְסוֹדוֹת, מיין אותם וניסה למצוא ביניהם קווי דמיון משותפים. ואז, ב-17 בפברואר 1869 בדיוק, במהלך אחת מנסיעותיו לבית הכפר שלו, גילה דִימִיטְרִי לפתע כי ניתן לסדר את היְסוֹדוֹת בשורות ועמודות לפי סדר עולה של מִשְׁקָלָם הָאָטוֹמִי. בשורות הָאופְקִיּוֹת של הטבלה השתנו תכונות היְסוֹדוֹת בהדרגה וּבַטּוּרִים הָאֲנָכִיִּים ניצבו משפחות של יְסוֹדוֹת דומים. וכך, בעצם, נולדה לה הַטַּבְלָה הַמַּחְזוֹרִית של היְסוֹדוֹת, בה אנו משתמשים עד היום.

עובדה נוספת שֶׁנִּזְקֶפֶת לִזְכוּתוֹ של דִימִיטְרִי היא שהשאיר בְּטַבְלָתוֹ מספר משבצות ריקות וטען כי אלה יתמלאו בְּבוֹא הָעֵת כשיימצאו יְסוֹדוֹת נוספים – מה שאכן קרה.

הישגו של דִימִיטְרִי היה באמת חשוב, במיוחד לאור העובדה שבימיו עוד לא הצליחו בכלל לְפַעְנֵחַ אֶת מִבְנֵה הָאָטוֹם. הוא זכה להערכה ולהוקרה בכל אֵירוֹפָּה בעקבות הישגיו המדעיים, אך דווקא בְּרוּסְיָה, מולדתו, הִסְתַּכְסֵךְ דִימִיטְרִי עם הממשל ועזב את משרתו המכובדת.

דִימִיטְרִי מֶנְדֶלֵייב נפטר בְּסֶנַט פֶּטֶרְבּוּרְג ב-20 בינואר 1907, ובשנת 1955 נקרא על שמו יְסוֹד כִימִי סִינְתֶּטִי חדש, שמספרו 101 - מֶנְדֶּלֶבְיוּם.