שתף קטע נבחר

גיא שמיר

הבן של מאיר שמיר, גיא, התחיל אמנם להסתובב במשרדי חברת האחזקות מבטח-שמיר, אבל בשלב זה הוא בוחר להישאר בתחום שבו הוא מוכר יותר – הכדורגל

"להיות הבן של מאיר שמיר - אין דבר יותר טוב מזה", מספר גיא שמיר (27) בגאווה, "נכון, אף אבא לא מושלם, אבל אבא שלי הוא הכי טוב שיש".

 

בשבועות האחרונים מתחילים לראות את גיא שמיר מסתובב במשרדי חברת האחזקות מבטח-שמיר בבית שרבט בתל-אביב. ביקורים קצרים, ביום קבוע בשבוע. פה הוא מצטרף לפגישה שמקיים אבא, בעל השליטה בחברה, שם הוא נוכח בישיבת דירקטוריון - רק כמשקיף.

 

אבל כניסה אמיתית לעולם העסקים נראית היום רחוקה, מבחינתו. בשלב זה הוא בוחר להישאר בתחום שבו הוא מוכר יותר - הכדורגל. עם עולם העסקים הוא בינתיים רק עושה היכרות ראשונית. "קריירה עסקית אפשר לעשות גם בגיל 35 וגם 40. כדורגל זה סיפור יותר מורכב ומוגבל, שאני נהנה ממנו מאוד בינתיים. בגיל 40 יהיה לי מספיק זמן לעסקים", אמר לאחרונה.

 

ילדות: גיא נולד לפני 27 שנה בעין-גנים בפתח-תקוה, שם גדל עד כיתה ו', אז עברה המשפחה לצהלה. בגיל שמונה החל לשחק טניס, ואחרי שנה, כשהמדריך עזב את הארץ, עבר לשחק כדורגל בהפועל פתח-תקוה. את התיכון הוא סיים בעירוני ה' כתלמיד מצטיין, עם ציונים של 10-9 במתטמטיקה, אנגלית ומחשבים (5 יחידות כל אחד).

 

בצבא שירת בחיל הרפואה, ואחרי סיום הלימודים החל לעבוד במשרד לייעוץ כלכלי של רואה החשבון פרופ' יצחק סוארי. שמיר עבד שם מספר שבועות בלבד והחליט לפרוש, מאחר שחשש כי העבודה תפגע בעיסוקו ככדורגלן בהפועל פתח-תקוה, למרות שכיום איננו שחקן קבוע בהרכב של הקבוצה. לפני שנה סיים לימודי תואר ראשון בכלכלה ובמינהל עסקים במכללה הבינתחומית, כמצטיין דיקאן.

 

מספרים עליו: חבריו של שמיר זוכרים חרשן שבילה את ילדותו בכדורגל ובלימודים. מאוחר יותר הוא החל להתעניין גם במחשבים. הוא שומר על אורח חיים צנוע, יחסית לכדורגלנים ולאנשי עסקים גם יחד. הוא נוהג באותו ג'יפ כבר שש שנים, ומסתובב בלי שעון על היד. לפני חצי שנה התחתן עם ענבר, מנהלת מחלקת הרווחה (אחראית על רווחת העובדים) בחברת כרטיסי הסליקה ליפמן, של מבטח-שמיר, והם גרים בפרויקט המשתלה בתל-אביב.

 

במשפחה אומרים על גיא שהוא זהיר ומופנם יותר מאביו, שקול יותר, סולידי יותר - תכונות שירש מאמא. "אפשר להגיד שאני מופנם", אומר גיא. "אני לוקח בדרך-כלל את הדברים ברצינות וביסודיות. אני שונא להפסיד, אבל זה דבר שלמדתי דווקא בכדורגל, כי מתישהו גם תפסיד בכדורגל. גם בעסקים יש עיסקאות מוצלחות ופחות מוצלחות".

 

כשמבקשים ממנו להשוות בינו לבין אביו הוא אומר: למצוינות ובריאליזם. שנינו מסתכלים על דברים בצורה הכי ריאליסטית. השוני בינינו הוא שהוא יודע למצוא בכל דבר את הדבר החיובי, לראות איך מכל דבר אפשר להוציא גם דבר טוב. אני מקווה ללמוד את זה, כי זה נותן יתרון אדיר".

 

החברים הקרובים שלו הם מהצבא, מהלימודים, אבל לא מהכדורגל. לטענת כמה חברים, העובדה שהוא הבן של מאיר שמיר, שהוא גם בעלי הפועל פתח-תקוה, רק הזיקה לו בקבוצת הכדורגל. יש חברים שסבורים ההפך. גיא: "הן בעסקים והן בכדורגל אפשר להסתכל על זה באופן שלילי וחיובי. תמיד יגידו שאתה כאן בחסד ולא בזכות. מצד שני, ללמוד על עסקים מאחד האנשים היותר טובים במשק, כמו אבא, זה יתרון אדיר. בכדורגל זה פחות יתרון, אבל דווקא שם אני מזמן כבר לא שם לב. בכדורגל יש לך כל שבוע את המבחן שלך, וכל שבוע אם לא תהיה טוב, לא משנה מי אתה - לא תשחק".

 

עסקים: בבית לא ניסו לדחוף את גיא לכיוון העסקים. "בבית שגדלתי בו כל אחד מהילדים שמשך לכיוון אחר קיבל את החופש ואת כל התמיכה לעשות את זה. מגיל שש אני רוצה להיות כדורגלן, ועשיתי את זה, למרות שבזמנו כדורגלן נתפס בעין פחות יפה. גם אבא וגם אמא נתנו לך לבחור מה שאתה רוצה והולכים איתך עד הסוף. לכן אני עושה את הכדורגל בצורה טובה. בשום שלב לא עיקמו את הפרצוף בגלל הכדורגל".

 

על האפשרות לשלב בין שתי קריירות - כדורגל ועסקים - גיא אומר חד-משמעית לא: "לקחתי בחשבון אפשרות לעשות את שניהם יחד, אבל אז אתה עושה את שניהם לא בצורה טוטלית, לא בצורה טובה. זה יפריע קצת לכדורגל וקצת לעסקים. עדיף להתמקד בתחום אחד. רוב שחקני הכדורגל שהחלו ללמוד לא עמדו בעומס. חוץ מכמה בודדים, הרוב לא הצליחו לסיים. אני עשיתי את זה, ואני מבין את הקושי של השחקנים לעשות את זה. הכדורגל זה תחביב שהפך למקצוע. כשאפרוש אין ספק שאמשיך לשחק כדורגל בשכונה.

 

"התחום של עסקים כן מעניין אותי, אבל כרגע אני מעורב ולא מעורב. הרבה פעמים אני שואל את אבא על עסקאות, והוא מספק את האינפורמציה ואומר דברים שמותר לו. זה קורה בשיחות של ארוחת ערב. אבל בפועל אני לא מתעסק בזה. יש לי מורה מצוין, ולאחרונה אני משתתף בישיבות, כדי לספוג את האווירה. זה מאוד מעניין. לאחרונה הוא גם ביצע בדיקה עצמאית על בתי-חולים סיעודיים, תחום ששקל להשקיע בו, אבל ויתר בשלב זה".

 

אם וכאשר ייכנס לעסקים, הוא עדיין לא יודע איזה תחום מעניין אותו. "זו הסיבה שאני יושב היום ולומד גישות", הוא אומר. יש הרבה דברים שמעניינים אותי - בין היתר שוק ההון. לאו דווקא להיות ברוקר, אבל כל מה שקשור בבורסה ובשוק הון".

 

אחים: לגיא אח ואחות - טל (23) היא סטודנטית לעיצוב אופנה, ואלון (17) הוא תיכוניסט בצהלה. משפחת שמיר היא משפחה מלוכדת מאוד. גיא וענבר מגיעים כל ערב לבית המשפחה בצהלה לארוחת ערב משותפת עם מאיר ועדינה, שהיא ראש המגמה לחינוך מיוחד באוניברסיטת בר-אילן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלי אלגרט
האב: מאיר שמיר
צילום: אלי אלגרט
מומלצים