חצי עבודה

בגילו ובמעמדו, חיים משה לא יכול להרשות לעצמו תקליט כזה. מוצר לא ברור, עם קונספט משונה: תערובת של לחנים שאולים, שירים מקוריים, מחרוזות, חידוש עצמי-למחצה וגם שני דואטים (עם בנו גדי). לא אלבום, לא אוסף. מעין סקיצה שלוקחים לאודישנים, כדי להוכיח יכולת בהתמודדות על תפקיד, או כרטיס-ביקור ששולחים לחו"ל כדי להרשים משקיעים זרים. וגם הם יחשבו שהוא זמר יווני.

מצד אחד, אין למשה מתחרים בבחירת לחנים, זרים כמקומיים: ארבעה יווניים יפהפיים, שיוצריהם נשארו עלומים (אולי כדי לחסוך בתמלוגים), ושניים מקוריים, של אחד מבטיח בשם איתן אלבז. מצד שני, הוא מסתפק במועט הזה, ולא ממש משקיע באיתור נוספים, אלא ממחזר שירים שכבר שר – ממרוקו ('ירייח'), מאלג'יר ('עיישה') ומטריטוריות ים תיכוניות נוספות ('על סף דלתך', 'היא לא יודעת' ו'לשכוח' ברצף). משה גם מחדש את 'עד סוף העולם', שבעבר שר עם יואב יצחק, כגירסת מועדונים.

הטקסטים של שוש מולא קשובים ללחנים ויושבים במקום. גם עם העיבודים של רובי בן-שמעון אפשר לחיות בשלום, אבל לא עם ההפקה המוזיקלית המאכזבת של ג'קי אסולין, שלא מתאימה לרמה הנדרשת מכוכב-על כמו משה. למזלו, הוא זמר ענק, עם קול נהדר ושירה נפלאה. הטון המאופק והשקול הולם אותו. ההגשה שלו אכן נוגעת בנשמה ומצילה את התקליט. חבל רק שעשה חצי עבודה. 

חיים משה, 'נוגע בנשמה', א.ג'יי הפקות ואן.אם.סי