שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עין אפיק: מעיין ביישן בצל גן פרוע
    מעל עין אפיק בדרום רמת הגולן רחש חיים לפני כמה עשרות שנים מועדון קצינים סורי. בעבר הרחוק ניהל כאן המלך אחאב מלחמה מתוקשרת. לנו נשאר רק לטייל

    בבית הספר לימדו אותי שאחאב היה מלך רשע ורע מעללים. כבר בפסוקי ההיכרות הראשונים איתו מסביר לנו עורך הספר, בהוצאת הקב"ה, כי המלך הזה עשה יותר רע מכל מלך אחר לפניו והכעיס את אלוהי ישראל ביתר הצלחה מכל קודמיו, וכך הוא גם מכשיר את הרקע למותו העצוב וההרואי אחרי עשרים ושתיים שנות שלטון מדהים בפארו, בעוצמתו וכנראה גם באיכותו.

     

    היות שנציגו הזועף של בעל השמיים והארץ בשומרון - בירתו של אחאב - היה אליהו הנביא, שאותו, כך למדתי בבית הספר, דווקא אהבו עורך הספר ואלוהים אדוניו, היתה זו הברית שכרת אחאב עם כוהני הבעל, מתחרי אליהו, שהביאה למותו העצוב, ולאו דווקא יכולותיהם הצבאיות של חיילי ארם בשדה הקרב. הם היו רק כלי שרת בידי המקרה.

     

    בכל חפירה ארכיאולוגית שנוגעת לאחד מן האתרים הממלכתיים של תקופת אחאב, עולה כי הוא היה בנאי לא קטן משלמה המלך זצ"ל, ועשיר ונכבד על כל סביבותיו, כפי שמעידים טקסטים קדומים, אשוריים בעיקר. את כוחו הצבאי כיבדו בכל המזרח התיכון, חיל הרכב שלו היה הגדול ביותר מבין אלה שהתייצבו בשדות הקרב העתיקים של הסהר הפורה מול המעצמה העולמית דאז (אשור), והוא גם היה המלך דובר העברית היחיד שהעז להתייצב למלחמה נגד המעצמה הזו.

     

    אבל כל אלה אינם ממש הדברים שבגינם אני עשוי ללקות ברעד קל בגווי. ועל שום מה קפץ עלי אם כן זכרו של המלך הגדול הזה?

     

    בדרומו של הגולן היהודי מצטמצם רוחבה של רמת הבזלת השטוחה לכדי רוחבו של כביש, בין מורדותיו התלולים של נחל מיצר אל הירמוך לאלה של הנחלים

    אפיק ועין גב בדרכם אל הכנרת, לא רחוק מן היישובים החדשים יחסית אפיק ומיצר. יותר מסביר הוא שזהו מעבר אפק המפורסם (לא ההוא מן השרון, שהוא בכלל מאופרה אחרת) שעליו הקיזו את דמיהם רבים מן החיילים שנשלחו על ידי מנהיגיהם לכבוש את הארץ מהכיוון ההוא. כאן, במעבר הזה, התגרה בישראל בן הדד מלך ארם, אויבו המר של אחאב, וכאן הובס והושפל, טרם שאחאב חמל עליו והתיר לו ולמפקדי צבאו לחזור לארצם. שנה אחר כך גייס עורך התנ"ך והצנזור שלו מעין "רוח" שתיפקדה כ"דאוס אקס מאכינה" - בפרק כ"ב של מלכים א' - כדי לפתות את אחאב לצאת לעוד מלחמה בבן הדד, והפעם כעזרה למלך יהודה ברמות גלעד, שם גם מצא את מותו מחץ אקראי שחדר את שריונו.

     

    המלך הגוסס נלחם עד הערב ודמו מילא את מרכבתו טרם שמספר הסיפור צוהל את תיאור מותו, מעשי הזונות בשומרון אחרי מותו, והכלבים שלקקו את מי בריכת העיר שדמו השפוך נמהל בהם. הכל כדבר קללתו המרושעת של אליהו הנביא, שרק זמן קצר קודם טבח 450 איש והרעיב בבצורת עם שלם. 

     

    נח"ל סורי ומעיין ליודעי ח"ן

     

    על אותה אפק, כנראה, שהעירה בי את סיפורי אחאב, קם לימים הכפר הסורי פיק, שהשקיף ממרומי המצוק על מוצב צהל בהר סוסיתא עד מלחמת ששת הימים. בכפר הזה חיו גם - לפי הפולקלור הישראלי החדש - קציני צבא סוריים, במעין נח"ל מונחה דמשק. כך או כך, הכפר החצי צבאי, שהיה המשכו ההגיוני ל הכפר עתיק היומין, התרוקן כליל מיושביו הסוריים וניטש כגל חורבות עלוב בשולי הכביש הסמוך, שהוא הוא מעבר אפק הנודע.

     

    את מימיהם משכו יושבי הכפר מהמעיין שנבע מתחת למצוק עליו התגוררו. סביבו נטעו את בוסתניהם ותחתיו השקו את ערוגותיהם במימיו אשר הולכו בתעלות. גן העדן הזה שינה את פניו כשיושבי פיק הסוריים עברו דירה.

     

    המעיין הזה קטן מכדי להיכלל ברשימת מקורות המים המיועדים להיכלא במתקנים מודרניים, וזה היה מזלו הגדול. גן העדן המעובד הפך לגן עדן פסיכדלי: פרוע, סבוך, בזבזן במים, נטול תעלות וערוגות. מאחר שרגל החקלאים שבתה מבוא אצלו, ואנשי אפק הישראלית התייחסו אליו כאל מקום יפה ורומנטי, נותר המעיין חבוי בשולי המורד ונודע ליודעי ח"ן בלבד.

     

    באו אנשי הקק"ל, שהם כמדינה בתוך מדינה בתקציביהם וביכולותיהם, נטלו על עצמם את משימת החישוף, ובתוך סבך העזובה וההרס עשו שבילים שאפשר לרדת עמם אל המעיין הקטן והקסום שמפכה מתוך גומחות סלע עתירות אבן-נטף ופלומה ירוקה של טחבים. עצי התאנה שנתפראו והשתרגו על המים הפכו להיכל ענוג של צל ביום חמה, מדיף ניחוח תאנים שכולו תאווה. 

     

    בין הריסות הכפר הסורי נגלים גם שרידי בתיהם של מי שקדמו לערבים: בתי מידות מאבני בזלת שחורות ונאות סיתות, קשתות איתנות לשאת את התקרה, אבני מפתן גדולות, וגם ריצוף של מבנה ציבור כלשהו, שמקומו על שפת המצוק מעל החלון הנהדר בנוף מול הכנרת והגליל, מקנה לו את המעמד הנכבד של אחד המקומות היפים בארץ.

     

    אפשר לא להסתפק אך ורק בירידה מן החנייה שליד אפיק אל המעיין וסבכי הנחל. אפשר גם להמשיך הלאה, בשביל המוכשר, אל חלקו האחורי של אפיק. הרווח הוא נפלא בגלל הנוף ובגלל שממועדון הקצינים הסורי הנטוש, ליד סככת התצפית היפה וגן הפרחים שנטעו לידו אנשי אפיק, רואים את המראה היפה ביותר בעולם. נכון ששקיעות אין לראות מהכיוון הזה, אבל הזריחות... 

     

    איפה זה

     

    במפת הטיולים וסימון השבילים הגולן, החרמון ועמק החולה (מס' 1). הכניסה אל עין אפיק (משולטת) היא לצד הכביש העולה מהירמוך צפונה אל הגולן, לפני הפנייה לכביש הכניסה אל אפיק (אם מגיעים מדרום). 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "עין אפיק: מעיין ביישן בצל גן פרוע"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עין פיק. היכל ענוג בצל עצי תאנה
    באדיבות ארכיון הצילומים של קק"ל
    מומלצים