הציונים הם אולי הנתון הכי פחות מדויק ואובייקטיבי לצורך הערכת יכולתו של התלמיד, יודע כל בוגר או בוגרת של מערכת החינוך הישראלית. מורה עשוי להעניק ציונים שונים לאותו מבחן, בהתאם למבחנים שבדק לפניו ואחריו, ומורים שונים עשויים לתת ציונים שונים בתכלית למבחן זהה. פרופ' אד ברנט מאוניברסיטת מיזורי-קולומביה סבור כי בדיקת מבחנים היא מטלה כה מאתגרת, עד כי מוטב להעבירה לידי המחשב.
סטודנטים בכיתתו של ברנט, המלמד קורס במבוא לסוציולוגיה, מגישים את עבודותיהם לתוכנת SAGrader אותה תכנת ברנט, על מנת שתבדוק את המבחנים במקומו. התוכנה, אשר פותחה בסיוע של NSF (קיצור של National Science Foundation - איגוד המדע הלאומי), בודקת אם התלמידים התייחסו לכל הנושאים במבחן ואפילו מנתחת אם הצליחו הסטודנטים להסביר את התשובה נכון. לאחר תהליך בדיקה שנמשך כמה שניות, התוכנה מעניקה ציון לכל מבחן.
עד לא מזמן, בעיקר סטודנטים ותלמידים השתמשו באינטרנט; הם נעזרו במאגרי מידע ובאתרים המוכרים עבודות מוכנות. כעת, מרצים ומורים מגלים כי גם הם יכולים לפנות אל הרשת על מנת לעגל בעזרתה כמה פינות.
"המטרה: לא להחליף את המורים"
התוכנה מסוגלת לתת ציון לכל מבחן או עבודה בין אם מדובר בשיעורי לשון והבנת הנקרא או אפילו GMAT (מבחן הקבלה לאוניברסיטה - הפסיכומטרי האמריקני). למרות שהמבחנים עדיין נבדקים על ידי ברנט ושני עוזריו, כדי להשיג ציון מדויק יותר, הם ממליצים להשתמש בתוכנת ה-SAGrader.
בניגוד לתוכנות אחרות, שרק משוות את התשובות של התלמידים לתשובות קבועות מראש, SAGrader נותנת ציונים על פי ניתוח המשפטים, הפסקאות ומילות החיפוש במבחן וגם בודקת את ההקשר ביניהם.
"אני לא חושב שאנו צריכים להחליף מורים במחשבים, אך אנו מעדיפים לבצע את המשימות הכיפיות ואת המאתגרות. ואת המשימות המשעממות והמעייפות (אך החשובות) יעשה המחשב", מסביר ברנט.
האתגר העיקרי צפוי להיות בניסיון "למכור" את התוכנה למורים שחושבים שאת מלאכת בדיקת המבחנים יכול לעשות רק אדם.
"זה בעצם החסם העיקרי העומד בפני החדרת הטכנולוגיה ולא מידת הדייקנות של התוכנה או רמת האינטליגנציה המלאכותית שלה", אמר פראנק קטאלנו, סמנכ"ל Pearson Assessments and Testing, אשר מפיצה לבתי הספר תוכנה אחרת לבדיקת בחינות, בשם Intelligent Essay Assessor.
הצלחות ראשוניות
ה-ETS (קיצור של Educational Testing Service - שירות המבחנים במערכת החינוך האמריקנית) מוסר כי כ-2,000 מורים נוספים יתחילו להשתמש ב-SAGrader בקרוב. כמה ערים ומדינות כבר אימצו את התוכנה.
לסלי הנסון, עוזרת מפקח בווטרטאון אמרה כי הסטודנטים אוהבים לעבור את המבחן על ידי התוכנה וכך הלחץ על המורים קטן בצורה משמעותית. בעבר, 12 מורים נדרשו לבדוק כ-1,500 מבחנים.
| כבר לא חייבים להעתיק במבחנים, אפשר "לעבוד" על המחשב (צילום: חיים הורנשטיין) |
גם באינדיאנה אהבו את הרעיון וכ-80 אחוז מתוך 60 אלף התלמידים באינדיאנה בכיתות יא', השתמשו בתוכנה עבור המבחנים וכ-10 אלף מכיתות ט' משתתפים כרגע בניסוי בתוכנה.
סטן ג'ונס, חבר וועדה בחינוך הגבוה באינדיאנה אמר כי הטכנולוגיה אומנם לא טובה כמו המורים עצמם אך היא חוסכת זמן יקר, מורידה מעמסה מעליהם וגם מורידה את מידת הסובייקטיביות.
תגובות שליליות בדרום דקוטה
לצד ההצלחות נרשמות גם אכזבות בדרום דקוטה, אחת מהמדינות אשר בחנו את התוכנה, מסרו כי הוחלט לא להשתמש בתוכנה באופן גורף משום שהתגובות כלפיה היו שליליות.
כאשר אוניברסיטת קליפורניה יישמה טכנולוגיה דומה לפני כמה שנים, ניסה אותה המרצה אנדי ג'ונס. כאשר התבקש לכתוב עבודה על פציעות במקום העבודה, הוא פיזר את המילה "שימפנזה" במספר רב של מופעים בטקסט, מתוך מחשבה כי השימוש במילה לא רלוונטית יפגע בציון שלו. הוא קיבל 6 מתוך 6 נקודות אפשריות.
נוסף על כך, גם הסטודנטים של הפרופ' ברנט מודים כי התוכנה אינה מושלמת. בראדי דידיון, סטודנט שנה שנייה בסוציולוגיה, אמר כי הוא נוהג להגיש לתוכנה כמה טיוטות על מנת שהאחרונה תהיה בדיוק מה שהמחשב רוצה. "כלומר, המפתח להצלחה הוא לרמות את המחשב", הוא אמר.
פרופ' הנרי ליברמן מאוניברסיטת MIT במסצ'וסטס מציין כי מאמצי פיתוח תוכנה שתנתח עבודות כתובות החלו עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אז שימשה הטכנולוגיה להעריך ספרי לימוד.
