מעל דפי ההיסטוריה: מייקל פרדיי

אנחנו משמשים בְּחַשְׁמַל מדי יום. מדליקים את האור, מפעילים את הטלוויזיה, מחממים מים בקומקום החַשְׁמַלִּי, מפעילים את מֵדִיחַ הַכֵּלִים. היום זה נראה לנו מוּבָן מֵאֵלָיו, נכון? אך בעבר זה לא היה כל כך ברור. למעשה, מדענים וחוקרים רבים ישבו במשך שנים רבות, חשבו, תכננו והמציאו כדי שאנו נוכל לָשֶׁבֶת בְּנַחַת, להדליק מנורה ולקרוא לְאוֹרָהּ ספר - גם כשבחוץ חשוך. מַייקֶל פָרַדַיי, פִיסִיקַאי וְכִימַאי אַנְגְּלִי, היה האדם הראשון שהניח את הַתַּשְׁתִּית (הבסיס) לְרֶשֶׁת הַחַשְׁמַל הַמּוֹדֶרְנִית, ובזכות המצאותיו אנו יכולים היום לעשות את כל אותם הדברים.

התחלה קשה

מַייקֶל פָרַדַיי נולד בשנת 1791 בְּפַרְבָר מוזְנָח בְּלוֹנְדּוֹן למשפחה ענייה מאוד. כבר בגיל צעיר ניאלץ פָרַדַיי לצאת לעבוד. בהתחלה עבד בתור נַעַר שָׁלִיחַ בחנות ספרים, ובגיל 14 החל לעבוד בתור כּוֹרֵךְ ספרים. בגלל שעות העבודה הרבות לא הצליח פָרַדַיי לבקר באופן סדיר בבית הספר, ולכן הַשְׂכָּלָתוֹ הייתה בסיסית לגמרי - הוא ידע קְרוא וּכְתוב ומעט חשבון. לא מספיק כדי להיות מַדְּעָן מפורסם, נכון? אבל פָרַדַיי הצעיר, שהיה בחור סקרן, פיקח ונלהב, לא נתן לנקודת הפתיחה הלא ממש מרשימה שלו, להפריע לו בדרך לַתְּהִילָּה.

בשעות הפנאי המעטות שלו נהג פָרַדַיי לשבת בַּסִּפְרִיָּה הָעִירוֹנִית ולקרוא כל ספר אפשרי. ואם הייתם פוגשים אותו בטח הייתם חושבים שהוא ממש תּוֹלַעַת סְפָרִים. פָרַדַיי, שלא יכול היה להיעזר במורים, מכיוון שלא הלך לבית הספר, הצליח ללמוד באופן עצמאי – בלי לקבל עזרה מאיש. וזה בהחלט היה אתגר לא קל. יום אחד, בעודו מְעַיֵּן בְּאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה עָבַת כֶּרֶס נתקל לפתע פָרַדַיי בערך "חשמל". פָרַדַיי, שגילה כבר מזמן כי תחום הַמַּדָּעִים מעניין אותו, היה מרותק. הוא הרגיש שעולם חדש נפתח בפניו - עולם מִסְתּוֹרִי של ידע וגילויים מרתקים.

דלת נוספת נפתחה בפניו כשאחד מלקוחות חנות הספרים בה עבד נתן לו במתנה כרטיסים להרצאה של מדען ידוע בשם סָר הַמְפְרִי דֵייבִי בַּמָּכוֹן הַמַּלְכוּתִי הָאַנְגְּלִי. דֵייבִי, שהדגים להטוטי חשמל בעזרת סוללה שבנה וסיפר על חומרים שגילה, עשה רושם אדיר על פָרַדַיי הצעיר, שבאותו רגע החליט כי גם הוא רוצה להיות מדען.

לפעמים חלומות מתגשמים...

פָרַדַיי, ששאף להגשים את חלומו, הציע לדֵייבִי שישמש כְּעוֹזֵר בְּמַעְבַּדְתּוֹ. דֵייבִי, שאיבד את ראייתו באופן זמני בעקבות פיצוץ במעבדתו, הסכים מיד - וכך החל פָרַדַיי לעבוד תחת חָסוּתוֹ של המדען המפורסם, ואף לערוך מספר ניסויים באופן עצמאי. הידידות שֶׁנִּרְקְמָה בין השניים הייתה עמוקה, ובזכותה זכה פָרַדַיי להיפגש עם מדענים ידועים נוספים ולרכוש ידיעות נוספות בתחום הַמַּדָּעִים. כך החל המדען הצעיר והמבטיח את ראשית דרכו, כשהוא חֲדוּר מוֹטִיבַצְיָה והתלהבות.

הבסיס לתעשיית החשמל המודרנית

פָרַדַיי, שהשקיע שעות רבות במעבדתו, וערך עשרות ניסויים, גילה בסופו של דבר את הַקֶּשֶׁר שבין חַשְׁמַל לְמַגְנֵטִיּוּת. הוא הבין כי חשמל יכול ליצור כוח מַגְנֵטִי ולהיפך. בעקבות המחקרים שערך, המציא פָרַדַיי את הַמָּנוֹעַ הַחַשְׁמַלִּי הראשון ואת הַדִּינָמוֹ הראשון בשנת 1831. הדִּינָמוֹ הוא למעשה מתקן המשתמש בעקרונות של הָאֶלֶקְטְרוֹמַגְנֵטִיּוֹת כדי להפוך סיבוב מֶכָנִי לזרם חַשְׁמַלִּי.

הדִּינָמוֹ של פָרַדַיי היה בעצם גֶּנֶרָטוֹר חַשְׁמַלִּי, עשוי מלוח מַתַּכְתִּי עגול וּמַגְנֵט בצורת פָּרְסָה. על ידי סיבובו הצליח פָרַדַיי להפיק זרמים חַשְׁמַלִּיים. עם השנים שוכלל הדִּינָמוֹ של פָרַדַיי, אך גם כיום מבוססים רוב מנועי החשמל וּמְחוֹלְלֵי החשמל בתחנות הכוח על המצאתו. המצאת הדִּינָמוֹ הראשון היא בעצם הבסיס לְרֶשֶׁת הַחַשְׁמַל הַמּוֹדֶרְנִית.

עוד ועוד המצאות

מלבד החשמל התעניין פָרַדַיי גם בתחום הַכִימְיָה, וניסח את עקרונות הָאֶלֶקְטְרוֹלִיזָה (הפרדת חומרים כימיים שונים על ידי העברת זרם חַשְׁמַלִּי בִּתְמִיסָה). בעזרת החוקים שניסח פָרַדַיי לפני זמן כה רב יכולים כיום מפעלים תַּעֲשִׂיָּתִיִּים לחשב את כמות התוצר שתתקבל כתוצאה מתהליכים כִימִיִּים שונים.

אבל זה עוד לא הכל... פָרַדַיי לא נח לרגע וכל הזמן חשב על עוד ועוד המצאות שיעזרו לשפר את איכות החיים. בשנת 1836, למשל, ערך ניסוי מיוחד, במהלכו צִיפָּה את קירות מעבדתו בִּרְדִידֵי מַתֶּכֶת מיוחדים. באמצעות ניסוי זה הצליח פָרַדַיי להוכיח כי השדה החַשְׁמַלִּי שמחוץ למעבדה אינו יכול לחדור למעבדה, שקירותיה מצופות במתכת, ולכן גם אינו משפיע על הַשָּׂדוֹת הַמַּגְנֵטִיִּים שבתוכה.

בעקבות הניסוי המציא פָרַדַיי הֶתְקֵן מיוחד שנקרא על שמו, שמטרתו היא מיגון מפני שדות חַשְׁמַלִּיים. גם כיום, אנשים שעובדים בקרבת קווי מתח גבוה לובשים חליפה המבוססת על אותו עיקרון.

פָרַדַיי היה איש צנוע, ולכן כְּשֶׁהוּצָא לו תואר אבירות על ידי הַמַּלְכָּה הוא פשוט סירב. אבל, בתחום אחד לא הסכים לוותר - תחום החינוך. לפָרַדַיי, שהקדיש עצמו למדע, לא היה זמן להתחתן ולהוליד ילדים, אך מכיוון שאהב מאוד ילדים - החליט כי גם להם מגיעה הזדמנות, ונהג להרצות בפני ילדים מדי שנה, על נושאים הקשורים במדע.

בשנת 1867 פָרַדַיי הלך לעולמו כשהוא בן 76, ועל שמו קרויות עד היום שתי יחידות מדידה בתחום החשמל. אז, כשמדי פעם אתם מקטרים שקשה לכם ושאתם לא מסוגלים - זכרו את כל אותם מדענים שעברו חיים מאוד קשים, אך בכל זאת הצליחו להיכנס לדפי ההיסטוריה.