תמר בן 2,000 שנה
הזרע הנדיר, שנמצא במצדה וזכה לכינוי "מתושלח", כבר הוציא 7 עלים • החוקרים ינסו לבדוק אם יש לו סגולות מרפא, ואולי בעתיד נזכה גם לפירות טריים עתיקים
השתיל, שזכה לכינוי החיבה "מתושלח", כבר מגיע לגובה של 30 ס"מ ומתגאה בשבעה עלים. מאז נבט הוא מהווה מקור לגאווה גדולה בקרב מגדליו ומעורר סקרנות גדולה בעולם. העיתון "ניו-יורק טיימס" הגדיל לעשות והקדיש לו שלשום את כל העמוד השלישי שלו.
מידע היסטורי
מקורותיו של שתיל התמר נעוצים עמוק-עמוק באדמת הנגב, וליתר דיוק על המצדה, שם גדלו כנראה אבותיו. בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו על ההר כבר לפני 30 שנה נמצאו כמה גלעינים של תמר, כמו גם זרעים של עצים אחרים. החופרים מצאו אותם ליד מה שהיה מחסן או חנות, ומאז הם נשמרו באוניברסיטת בר-אילן בלא שנעשה בהם שימוש כלשהו.
עד שד"ר שרה סלון, מנהלת המרכז לחקר הרפואה הטבעית ב"הדסה", שמעה על הממצאים המעניינים. "בין שאר הפרויקטים שבהם עוסק המרכז שלנו אנחנו עוסקים גם בחקר צמחים מאזור המזרח התיכון", סיפרה אתמול ד"ר סלון.
"אנחנו מנסים לאסוף מידע היסטורי על הצמחים האלה, כגון איך השתמשו בהם העמים שישבו באזור. מהסיפורים שליקטנו בנינו מאגר מידע גדול, ובין השאר גילינו שהיו צמחים ששימשו לטיפול במלריה ובסרטן, לחיסון ולחיטוא. אנחנו מנסים לבדוק בתנאי מעבדה את קיומן של התכונות הללו בצמחים, אלא שחלק מהצמחים שעליהם אספנו מידע כבר לא קיימים היום".
"כך, למשל, מספרים על תמרי יהודה שהשתמשו בהם לטיפול בכל נגע, החל מטחורים וסרטן וכלה בדיכאון ואימפוטנציה. התמרים הללו נכחדו, והתמרים שיש לנו היום יובאו מעיראק ומקליפורניה. במסגרת המחקר ניסינו למצוא זרעים עתיקים של תמרי יהודה, ולפני חודש גילינו שבאוניברסיטת בר-אילן שמורים זרעים עתיקים שהתגלו בחפירות במצדה".
ד"ר סלון פנתה לפרופ' מרדכי קילס, מנהל היחידה לארכיאולוגיה בוטנית בבר-אילן, וביקשה ממנו כמה זרעים במטרה לנסות ולהנביט אותם. "הוא אמר לנו שאנחנו מטורפים, ושמעולם זרעים כל-כך עתיקים לא הצמיחו עצים. אנחנו התקעשנו לנסות, והוא נתן לנו שלושה זרעי תמר".
דגימה לשווייץ
דגימה מהזרעים נשלחה לבדיקת DNA בשווייץ, שם התברר שמדובר בזרעים משנת 65 לספירה בערך. את הזרעים עצמם הביאה ד"ר סלון לד"ר איליין סולוויי מקיבוץ קטורה, אחד המומחיות הגדולות לגידול צמחי מדבר. בינואר האחרון, בדיוק בט"ו בשבט, שתלה ד"ר סלון את הזרעים, ושבעה שבועות לאחר מכן נבט אחד מהם.
"כשראיתי את השתיל שנבט כמעט נפלתי", סיפרה אתמול ד"ר סולוויי. בהתחלה היא הייתה סקפטית: "חשבתי שהסיכוי הוא מתחת לאפס", סיפרה, "כבר היה מקרה בעולם שהצליחו להנביט זרע לוטוס בן 1,500 שנה, והצמח אפילו חי שמונה חודשים, אבל זה נדיר ביותר. בדרך כלל הזרעים האלה נשארים כשהיו, או שהצמח מת בתוך כמה שעות בגלל שתוקפות אותו כל מיני מחלות שלא היו קיימות בעבר".
למרות הספקנות היא החליטה לנסות. "שמתי את הזרעים במים חמים, אחר-כך טבלתי אותם בשני חומרים מיוחדים שגורמים לגידול של שורשים ובדשן אורגני עשוי מאצות ים", שיחזרה. "זרעתי אותם בעציצים חדשים, חיברתי להם טפטוף, שמתי אותם בחדר מבודד – ושכחתי מהם. יום אחד ראיתי שיח יוצא מאחד העציצים. זו הייתה התרגשות גדולה. לא האמנתי שעץ יצמח מזרע כל-כך עתיק, אבל מסתבר שאנשי המדע לא יודעים הכול".
"אנחנו לא יודעים כמה זמן הוא יחזיק מעמד", אומרת ד"ר סולוויי, "בינתיים אנחנו בודקים אם בכלל נותר זן כזה של תמרים, או שהעץ הזה הוא יחיד במינו בעולם. ב'הדסה' יבדקו גם את תכונות הריפוי שלו, ואנחנו גם סקרנים לדעת אם מדובר בשתיל ממין זכר או נקבה. אם מדובר בנקבה – ייתכן שבעתיד יהיו לנו פירות תמר בני 2,000 שנה".
לפנייה לכתב/ת 
