נחל פרת. אולי היפה בנחלי מדבר יהודה צילום: גילי סופר
מותר שיהיה אכפת אם בונים את המונסטרום הזה על המצוק של ה-נחל של אחד ה-איזורים החשובים אקולוגית. מי אתם רוצים שיאבק לשימור הנחל? העמותה לאיכות הסביבה בשועפת?אזרחים למען חיזמא? קואליציית הבדואים לאוויר נקי?"
נחל פרת: "הכל ילך לעזאזל"
מכשול ההפרדה (איך אפשר לקרוא לזה גדר?) עומד להרוס, פיזית להרוס, את נוף הקדומים של ואדי קלט ולחסום את מקור המים היחיד באזור. גילי סופר נזכר כמה הוא אוהב את מדבר יהודה ותוהה באיזה מים ממוחזרים ממלאים את פיהם כל הירוקים, כשמדובר באתרים שמעבר לקו הירוק
יש משהו בנסיעות מוקדם בבוקר שגורם להבחין יותר בזיהום האוויר. אולי זה האחוז הגבוה של המשאיות שפולטות ענני שחור לאוויר השחר, אולי זו השמש והזוית בה האור נשבר בנוף המתערפח. פנינו אל השמש העולה, דרכנו שוב פונה מזרחה וצפוי לנו יום סבבה בבריכות עין פרת. כן, בואדי קלט. גם אותו מתכוונים להרוס. גדר הפרדה, על המצוק הדרומי שלו.
ואדי קלט הוא שם מאוד מאוד מאיים, אז קודם כל קצת סדר: נחל פרת הוא נחל שזורם לכל רוחב מדבר יהודה. מתחתר כמעט 1200 מטרים לאורך של כשלושים קילומטר עד למקום הנמוך בעולם. יש הטוענים שזה היפה בנחלי מדבר יהודה. באפיקו שלוש קבוצות נביעה
עין פרת. סעו לכמה שעות (צילום: גילי סופר)
עיקריות הנותנות את שמותיהם לקטעי הוואדי (בערבית). העליון הוא עין פארה (הוא עין פרת), התיכון הוא עין פאוואר (עין מבוע), והתחתון הוא עין קלט. בקיצור, טיול לנחל פרת אבל לא לואדי קלט אלא דווקא לוואדי פארה.
אחותי (הביולוגית) נזעקה כששמעה לאן אני נוסע. "זה לא ביהודה ושומרון!?". "ביהודה". והיא כמובן תמהה אם בטוח. אפשר לחשוב שבקניון שלה בנתניה בטוח, אבל גם מלבד הפילוספיות הפאטאליזם והאידאולוגיה, יחסית בטוח. יחסית למשל למה שקורה במורד הפרת.
חרגתי הפעם ממנהגי, והלכתי לבקר בשמורה 'קולטת קהל בתשלום'. בשנתיים האחרונות גם הכניסה לעין פרת היא בתשלום. שים קופה, ואנשים עומדים בתור. השנה מקווים ברשות להגיע ל-60 אלף מבקרים כאן, לעומת 40 אלף אשתקד. בקיצור, מלא מבקרים, וגם דובב, הפקח עמו אני מתאם את הביקור, אומר שבטוח להגיע לכאן. מה שמסוכן כאן, אגב, זו השמש המדברית שצולה את המשתכשכים במים מבלי שירגישו.
זהירות, מפל אבנים
אני לא רוצה להעליב אף אחד, אבל זה מקום קלאסיקה, ואם אתם לא מכירים אותו אז תקליקו פה וסעו.
זה 10 דקות מירושלים, ולא נורא יקר אם אתם לא ממחנה הפליטים הסמוך. בגדול: מעיינות, בוסתנים, 4 בריכות (המעיין, התאנה, התמר והמפל). חורבה אחת עם עיר ישראלית (יעני מהתנ"ך. עדיין לא סגורים על איזו, הפרה או אפרת), מנזר
נוצרי חשוב, מצוקי טיפוס יוצאי דופן ומים חיים במדבר. ציפורים ודגים, ופרחים ופרפרים. לישון אסור שם (מישהו אגב, יודע למה?), אז סעו לכמה שעות כי זה תיכף לא יהיה ומה שישאר - יהיה מעבר לגדר.
השמורה נקייה ומטופחת. המים, שבעבר הלא רחוק שימשו כמי שתייה של ירושלים, במרחק יריקה מהחנייה. הציפר השחור שקצות כנפיו צהוב-כתום זה טריסטרמית. הכומר החוקר ה.ב טריסטרם, שטייל פה מתישהו באמצע המאה ה-19 וגם השאיר יומן מסע ידוע, הוא שהגדיר את בית גידולה היחיד בסביבות ים המלח. לה למשל, לא תהיה כמעט בעיה עם המפלצת. ככה הם הציפרים - עפים. לשאר חיים פה באיזור דווקא כן.
מעבר לפגיעה הקשה בנוף הקדומים, ולחסימת מקור המים היחיד באיזור בפני כל מה שגדול מגור שועלים ואין לו כנפיים - מה שאינו מייחד דווקא את הקטע הזה של הגדר - ומעבר להפרדת אוכלוסיות (צבאים למשל), מה שיקרה אם באמת יחליטו להעביר את הקו מתחת לישובים שבראש המצוק (ענתות, נופי פרת, כפר אדומים) הוא הרס פיזי של הנחל. "כל מה שבין הדרך (הגדר, ג.ס.) לערוץ, ילך לעזאזל. אין ספק בכך", מסביר אקולוג המחוז של רשות הטבע והגנים, עמוס סבח. הערוץ מתחתר במסלע גיר קשה ודולמיט, ויהיו חייבים לעשות פיצוצים. "בנחל שילה למשל, שהוא
הרבה פחות תלול, עשו פיצוצים ודרדרות עצומות של בולדרים נפלו לתוך הוואדי".
בדרך ניתן לראות את הבולדוזרים המתקרבים, וגם את הדבר שהולך ונבנה ברוחב של מאות מטרים לצד הכביש. גם אם קוראים לזה גדר, זה לא מה שזה. לא יכול שלא לחייך במרירות כשאני רואה בתוך מנזר חריתון שלט שאומר "זהירות, מפל אבנים".
איפה עובר הקו הירוק
והירוקים בארץ? ממלאים פיהם מים ממוחזרים. כלום. הם אפילו לא אומרים "זה מעבר לקו הירוק, אז זה לא שלנו", פשוט שותקים. שתתבייש 'התנועה הסביבתית' כולה. מי הירקון זה חשוב, זנים נכחדים בקצה העולם - גם. רק זה, כלום. הההרס נמשך, והם בעצם חושפים כי הקו
הבולדוזרים באים. זאת גדר? (צילום: גילי סופר)
הירוק שלהם הוא קו אחר לגמרי, נוהים אחר אשליית 'ההפרדה'. מה אכפת לנו שזה סותר כל הגיון סביבתי? זה רלוונטי שזה שקר גיאוגרפי בישראל של תחילת המילניום?
הלווווווווו, בני אדם, בוקר טוב, זו הארץ שלכם, זו הארץ שלנו, הכדור של כולם בלה בלה, מותר שיהיה אכפת אם בונים את המונסטרום הזה על המצוק של ה-נחל של אחד ה-איזורים החשובים הן מבחינה אקולוגית והן מבחינת מורשת עולמית (לפחות ככל שהדברים אמורים בתרבות המונותאיסטית). מי אתם רוצים שיאבק לשימור הנחל? העמותה לאיכות הסביבה בשועפת?אזרחים למען חיזמא? קואליציית הבדואים לאוויר נקי?
הנחל, קו ירוק בתוך כל הצהוב הזה, אינו רק מסדרון אקולוגי, אלא גם מקום שחי בו האדם מזה אלפי שנים. יש פה גם ברושים ואורנים, וחורשת איקליפטוסים שנטעו הבריטים עם שולחנות קק"ל בעיצוב מודרני. יותר משהמים קרים האוויר חם. הכי חשוב זה להיהר בשמש. מתחת לתאנים, זולה מארץ הזולות, עם כל מיני שאריות שמעידות כי העם עם גוש חשיש, כמו שאומר אחד מחברי הטובים. המשטרה, אומר דובב, פושטת מדי פעם לחפש סמים.
קו ישיר ומהיר
וגם יעל ישראל פה. פולשת-מתנחלת בטבע שגם מקבלת משכורת כפקחית מטעם רשות הטבע והגנים. בינתיים ממשיכים לשחק את המשחקים הרגילים. אחרי שנים
אזורי שכשוך. הזהרו מהשמש (צילום: גילי סופר)
שהיא ומשפחתה שם (כך היא מספרת לי) בג"צ החליט שהטיפול של הרשויות בהם ראוי, בזכות זה שהוציאו להם צו פינוי ממש לפני הדיון.
.
מבחינת בג"ץ זה עוד אולי מאחז לא חוקי. מבחינתי, זה כל מה שרע פה. החצי קריצה הזו, זה שאין פה שלטון חוק, אותי זה הורג. בעיקר כי עובר מפה קו ישיר ומהיר לילדים הנדקרים במועדון הלילה, לאדם ההורג את רעהו בעבור זכות קדימה, למשאיות שיורקות עכשיו פיח שחור משחור ישר לחלון של הבן פורת, שנחנק לידי. אם זו שמורת טבע אז להעיף משם את בני האדם, תהיה אשר תהיה דתם.
שלושה זוגות מטיילים נרצחו בנחל פרת בעשור האחרון, מתוכן זוג בנות: חגית זביצקי וליאת קסטיאל הי"ד. מספרים לי שהבדואי שרצח אותן, שתה איתן קפה או תה ואחר כך עשה את זה. אחת מהן הייתה חברה של יעל. נקמת דם יודו-שורשית. פשעת? נקים לך וילה על הראש. וכאן אפילו לא צריך להקים וילה, כי הבריטים השאירו בית אבן יפה ששימש את מפעיל תחנת השאיבה שהייתה פה.
הנה, דוגמה חיה (בלי משכנתא), לכך שעבור המדינה שמירת טבע אינה רק בעדיפות ז', אלא קרדום לחפור בו. לא את עניינו של הטבע מקדמת רט"ג בסיפור יעל ישראל, אלא את העניין היהודי. לא פלא שבראשה יושב גנרל. ועכשיו אנחנו מוצאים עצמנו שמחים על כך, כי אולי בזכות דרגותיו של מנכ"ל הרשות, יקשיבו לו אם הוא יאמר להם לא לגדר במדבר יהודה, שאפשר לפתור את זה באמצעים אלקטרוניים.
ולגבי הטיול שלי? במקום ללכת לעין מבוע, הסתובבתי בוקר שלם עם דובב, הפקח החביב. בחור טוב, אם כי חמוש. עליתי עד למערה למעלה. נתקלתי בקבוצה של ישיבת הסדר מנתיבות ובעוד כל מיני קבוצות ומשפחות, וגם בחבר'ה שיורדים בטוסטוסים מפסגת זאב, ובנערי הישובים באיזור שלא צריכים לשלם כמו נערי חיזמא שלא היה להם 9 שקל במסגרת הע'לבנות הכללית. השתכשכתי, וצילמתי פרחים וחרקים. ובעיקר נזכרתי עד כמה אני אוהב את מדבר יהודה.
לתשומת לבכם: מרשות הטבע והגנים נמסר כי עקב עכירות בנביעה אסורה הרחצה בשמורת הטבע עד לקבלת תוצאות בדיקות המים ביום א'.
