שתף קטע נבחר

אגדה מודרנית

ההחלמה ממחלת הסרטן, הפופולאריות חסרת התקדים של הטור דה פראנס והרומן המתוקשר עם שריל קרואו. לאנס ארמסטרונג, אולי גדול הספורטאים בכל הזמנים, יירד הערב מעל הבמה. סיכום טור 2005

מישהו מופתע? טוב, אפשר לומר שזה היה כמעט משעמם. שוב ארמסטרונג, ללא הרבה ספקות בדרך. ככל שהטור התקדם, ככל שההרים גבהו, ואצלנו בחוץ נהיה חם יותר, נמסו סימני השאלה – הוא עושה זאת שוב, שבע זכיות רצופות, ופורש - אלא אם יתערב היום (א') כח עליון.

 

הדיבורים על כך שארמסטרונג מתרכז רק בטור, ומתעלם ממרבית עונת האופניים, כבר לא מעניינים אף אחד. כולם, כולל הרוכבים, פשוט מסתכלים בהערצה על מי שהרים את הטור דה פראנס לרמת פופולריות שטרם נראתה, לא רק עקב היותו אמריקני, אלא גם בזכות סיפור החזרה ממחלת הסרטן, העמותה העולמית, הכריזמה וכמובן, החברה שריל קרואו.

 


ארמסטרונג ודיסקאברי (איי.אף.פי)

 

אפשר היה לראות זאת כבר ביום הפתיחה, אז בקטע נגד השעון עקף את יאן אולריך, שיצא דקה לפניו, והנחית על הגרמני הטוען לכתר מכה מוראלית קשה. אך הרצון לקצת מתח ותחרות אמיתית גבר, המשכנו לקוות שאולי מישהו יצליח לתקוף את לאנס בהרים, ראינו ניצוצות שבירה מקבוצתו, "דיסקאברי צ'אנל", אבל רק למראית עין. שוב התברר שהפנומן הזה צחק על כולם. השנה גם ראו ב"דיסקאברי" שהכל הולך חלק למוביל, ולראשונה שלחו שניים מחבריו – ג'ורג' הינקאפי ופאולו סאבולדלי – לניצחונות בקטעים בודדים, ולחגיגות פולחן למנהיג בסיומם.

 

הפער מהמקום השני, 4:40 דקות, מטעה. זהו אמנם הפער השני הקטן ביותר בכל שבע זכיותיו של ארמסטרונג, אבל אף אחד לא ראה איזושהי עדות לסדקים בשלדה של האלוף, כמו ב-2003. התקווה היתה לכך שלאנס יספק ריגושים בכך שינסה להיפרד מהטור עם משהו שידהים את כולם, כמו זכייה בקטע מישורי, או שוב בריחה מהממת לבד בפסגות, אבל גם זה לא קרה, לפחות עד הקטע האחרון. LA העדיף ללכת על בטוח, חזק כהרגלו בהרים, נצמד למי שהיה צריך, שוב פירק את כולם בקטע האחרון נגד השעון, ולא הרבה יותר מזה.

 


לפחות התחרות תחזור (צילום: איי.פי)

 

השנה, זה כל מה שארמסטרונג היה זקוק לו. אולריך – מה כבר לא נאמר עליו? הפעם היו לו נסיבות מקלות, שתי תאונות קטנות שהפריעו, אך גם בלעדיהן ספק אם היה נותן פייט של ממש, והודה: "לאנס פשוט חזק מידי". כאן אין הכרזות על 'אליפות' כמו שאול איזנברג והפועל תל אביב בכדורסל. איוון באסו עשה את המקסימום, אבל כנראה שהמשבר מהג'ירו לא השאיר לאיטלקי מספיק כוחות. מיקאל ראסמוסן? הדני היווה הפתעה גדולה, כשלא הסתפק בחולצת מלך ההרים והלך גם על הדירוג הכללי, אך ייזכר לשנים רבות בזכות הקטע האחרון והטראגי עבורו, נגד השעון. אלכסנדר וינוקורוב התמקד בעיקר במשיכת תשומת לב.

 

קבוצת טי-מובייל אמנם עשתה מאמצים, אך אסטרטגיית 'שלושה תותחים יתישו את ארמסטרונג' נכשלה, גם בשל מאבקי אגו די צפויים, אך בעיקר בשל חוסנו של הפנומן. פציעתו של קלודן לקראת הסיום הפריעה לקבוצה, אך התאוששות מהירה הספיקה לגרמנים לשמור לפחות על התואר הקבוצתי.

 


ארמסטרונג בפעם האחרונה (צילום: רוייטרס)

 

פרט לחולצה הצהובה, המאבקים על הירוקה והמנוקדת גם הם לא היו מרתקים במיוחד, כשראסמוסן זוכה בהרים מוקדם ואילו ת'ור הושובד הנורווגי משתלט על תחרות המאיצים לאחר פרישתו של טום בונן עקב פציעות, גם בלי זכיה בקטע. רובי מקיואן יישאר מתוסכל, בעיקר בעקבות הפסילה שלו בקטע השלישי (בו דחף את סטיוארט או'גריידי בסיום), שגזלה ממנו נקודות יקרות, אך האוסטרלי עשה את שלו עם זכייה בשלושה קטעים.

 

המארחים מחכים כבר לא מעט שנים לרוכב משלהם שיזכה בטור. ויראנק וז'אלאבר היו באזור בעשור האחרון, ופרשו. עכשיו נותר ואקום, וזו השנה השניה ברציפות שאין אף צרפתי בין עשרת הראשונים. הטור הופך בינלאומי וצובר תנופה, אבל בבית יש בינתיים לא מעט בעיות.

 

הפרישה בשיא נראית כפרק הנעילה לסיפור האגדה המודרנית הקרוי לאנס ארמסטרונג. האם יהיה לה המשך? ממנו לא נשמע רמז, אך יש המפנטזים אפילו על ריצה (או דיווש?) לבית הלבן. בינתיים, הטור דה פראנס יפסיד מצד אחד את מושך הקהל מספר אחת בהיסטוריה, אך ירוויח תחרות פתוחה הרבה יותר ועניין ספורטיבי בשנה הבאה.

 

אולריך ירצה לנצח שוב, תשע שנים אחרי הזכייה היחידה שלו, אולי לפני פרישה. באסו נראה כמועמד טבעי, וינסה להשלים טיפוס של שלב בכל שנה (שלישי ב-2004, שני השנה). וינוקורוב יעבור להיות מוביל קבוצה במטרה לנצח, גם אלחנדרו ולוורדה הצעיר והמבטיח (שנאלץ לפרוש השנה עקב פציעה), פלויד לאנדיס וקאדל אוואנס, לא יכולים לחכות ל'טור בלי לאנס' הראשון של 2006.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ארמסטרונג. כוחו של הרגל
צילום: איי פי
מומלצים