שתף קטע נבחר

עסקת קרקעות המלח: המינהל נחל הפסד בבית משפט

ביהמ"ש חייב את מינהל מקרקעי ישראל וקק"ל לחשוף את חוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי בקק"ל שקבעה כי אין להעניק פיצויים מוגדלים לחברת תעשיות מלח של משפחת דנקנר

מינהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת לישראל ייאלצו לחשוף את חוות הדעת של מאיר אלפיה, היועץ המשפטי של הקק"ל, אשר נימקה מדוע אין להעניק פיצויים מוגדלים לחברת תעשיות מלח תמורת הקרקע ששבעלותה בעתלית ובאילת. כך

קבע בית משפט השלום בכפר-סבא.

 

חשיפת חוות הדעת התאפשרה בעקבות החלטת ביהמ"ש, הנוגעת למקרה פרטי. במינהל התנגדו עד כה לחשוף את המסמך שבו מנמק אלפיה מדוע דין קרקעות תעשיות מלח הוא כדין קרקע חקלאית, זאת לאור ההשפעה שעשויה להיות לחוות דעת זו על סוגית השימושים הלא חקלאיים בקרקעות מושבים.

 

לטענת בא כוחו של התובע, עו"ד גלעד הס ממשרד הרטבי-בורנשטיין-בסון, חשיפת המסמך חיונית לצורך הגנה על מרשו – אדם פרטי שנתבע על ידי מינהל מקרקעי ישראל בשל ניהול כפריה בקרקע חקלאית. עו"ד הס טען כי בעקבות עמדת קק"ל, הטוענת כי תעשיית מלח הינה חקלאות, ברור כי גם מכירת תוצרתה היא חקלאית.

 

המינהל התנגד בתוקף לגילוי המסמך וזאת לאור חששו כי המסמך יאפשר שימושים רחבים בקרקעות חקלאיות, שימושים אשר עד היום לא הותרו. השופט אמיר רמי קיבל את בקשת הס וקבע כי המסמך יועבר אליו על ידי המדינה, עד 10 באוגוסט 2005.

 

בינואר השנה אישר היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, את העסקה בין מינהל מקרקעי ישראל וחברת תעשיות מלח, לפיהן ישונה יעוד הקרקעות שחכרה מהמדינה בעתלית ובאילת לשטח לבניית נדל"ן.

 

עסקת הקרקעות: 70% למדינה, 30% לדנקנר

 

על פי ההסכם בין המדינה לחברה, שבשליטת משפחת דנקנר, יקבל המינהל 70% מערך הקרקע באילת, ואילו הדנקנרים יקבלו 30%, בעוד שבעתלית יקבל כל אחד מהצדדים 50% מערך הקרקע. על פי ההסכם, ישווק המינהל את הקרקע לקבלנים, והדנקנרים ישתתפו במימון פיתוח השטח וברווחים שהמינהל יגרוף מעסקאות המכירה, במידה שהקרקע תימכר.

 

ההחלטה שלא לחשוף את חוות הדעת קוממה גופים רבים: לפני כשנה וחצי פנתה התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין, בדרישה לבטל את ההסכם, בטענה שהפיצוי שהמדינה מעניקה לדנקנרים הוא גבוה מדי. במקביל, עתרה התנועה לבג"ץ בבקשה דומה.

 

חברות המלח מחזיקות בקרקעות בהיקף של כ-2,000 דונם בעתלית ובאילת. החברה קיבלה ב-1996, בהתאם להסכם, זכויות בנייה של 50% בקרקעות בעתלית ו-30% מזכויות הבנייה בקרקעות באילת. החברות יקבלו את הזכויות לאחר שישונה ייעודן מקרקע המשמשת לייצור מלח לקרקע למגורים. הקרקעות עליהן מדובר הן בהיקף של 1,300 דונם - 10% משטח השיפוט הכולל של עתלית ו-905 דונם באיזור החוף הצפוני של אילת.

 

לטענת התנועה לאיכות השלטון העניקה מועצת מינהל מקרקעי ישראל הטבות בשווי של עשרות מיליוני דולרים לחברות המלח בבעלות משפחת דנקנר.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מפעל תעשיות מלח בעתלית
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים