נאמני קלאבמרקט בחרו ברוכש לרשת הקורסת. מבין שש ההצעות, שהונחו בפניהם, הם ממליצים על הצעת הרכישה של רשת שופרסל. המידע שהתפרסם עד כה מתייחס בעיקר לסכום שישולם (קרוב למיליארד שקל) ולהבטחת שופרסל להמשיך ולהעסיק את עובדי קלאבמרקט.
כשבאים לבחון את העיסקה המוצעת בסטנדרטים של אחריות חברתית נהוג לבחון קודם את מחזיקי העניין: מי הם, מי מהם חשוב יותר או פחות, איך נכון לעבוד איתם, איך נכון לתקשר איתם כדי לשמוע ולהשמיע.
אין זה פשוט לזהות את מחזיקי העניין ולתעדף אותם (לדרג את עדיפותם היחסית מול הארגון). חלק מהקושי נובע מכך, שחשיבות מחזיקי העניין משתנה נוכח תנאי המציאות. פרשת קלאבמרקט, שללא ספק יכולה לזכות בתואר קו פרשת המים של האחריות החברתית בישראל, מהווה דוגמה לכך.
בשבועות האחרונים נשמעו בתקשורת דרישותיהם של שני מחזיקי עניין עיקריים של קלאבמרקט: מחד - העובדים, שדורשים שהרוכש יבוא איתם בדברים; מאידך - הספקים הקטנים והבינוניים, שתובעים לא לאפשר את מכירת הרשת ללא התחייבות הרוכשים לשלם להם את המגיע להם.
חובות קלאבמרקט לכל אחד מהספקים נעים בין כמה אלפי שקלים ל-2 מיליון שקל. סכומים, שעבור אותם ספקים מהווים את ההבדל בין קיום לבין חידלון.
ערכו היחסי של ההון (האנושי)
נדון בכל אחד ממחזיקי העניין הללו בנפרד. ראשית, העובדים. אלו נחשבים למחזיקי עניין מרכזיים של כל ארגון, וככאלה - זוכים לבחינה מפורטת בתפיסת האחריות החברתית, אשר דוגלת לא רק בשמירה על חוקי העבודה, אלא בפיתוח פורה יותר של היחסים בין העובדים והארגון; הבטחת קידום ותגמול; קיום מדיניות של גיוון בתעסוקה ואפילו סיכום מראש על אופן סיום מערכת היחסים ההדדית בין העובד והמעביד מכל סיבה שתהיה.
גישה כזו מניחה, שעובדים הם משאב מרכזי בארגון, ואם ההנהלה תשקיע בו ותטפח אותו - זה ישתלם לה. אבל מידת ההגינות מחייבת להודות, שהנחה זו נכונה רק עד גבול מסוים. אין דין תפקידים מקצועיים כדין תפקידים פחות מקצועיים, דוגמת רוב התפקידים ברשתות השיווק כמו הקלאבמרקט.
יש מידה רבה של צדק אנושי בדרישת עובדי קלאבמרקט מהרוכשים הפוטנציאלים לקחת אותם בחשבון, כשדנים על רכישת הרשת הקורסת. לעומת זאת, יש לא מעט הגזמה בקביעתם, כי "כוחה של הרשת והונה העיקרי אינו נכסי נדל"ן או סחורות, אלא צוות עובדים מקצועי, מיומן ואחראי".
העובדים אף תובעים, שהנאמן ימנע את מכירת הרשת לקונים שיאיימו על פעילותה (דוגמת רשתות מתחרות). בעולם מושלם היה היגיון בדרישת העובדים להבטיח את המשך קיומה העצמאי של הרשת ואת המשך העסקתם בתנאים הקיימים. אבל בעולם האמיתי קשה להתחייב לעמוד בתביעה שכזו, וייתכן שהתחייבותה הנוכחית של שופרסל להמשיך לקיים את כל סניפי הרשת לא תוכל להתגשם בעתיד.
ניהולה הכושל של הרשת גרם לשינוי בחשיבותם של העובדים כקבוצת מחזיקי עניין, ולמרות שמדובר בנושא שהציבור נוטה להגיב אליו בעוצמה רגשית רבה, האמת היא שכרגע הרוכשים הפוטנציאלים אינם צריכים לדרג את העובדים בראש רשימת העדיפויות של מחזיקי העניין. ברור מאליו, שיש לשלם לעובדים כל אגורה מהחובות המגיעים להם - משכורות, פיצויים וכו'. אבל לא יכולה להיות להם אפשרות למנוע את הפיתרון המיטבי מול מרבית מחזיקי העניין - גם אם פיתרון כזה לא יאפשר המשך קיומה של הרשת או המשך העסקתם.
מי זוכר את הספקים הקטנים והבינוניים?
הספקים הקטנים והבינוניים, לעומת זאת, נמצאים ממש בראש רשימת מחזיקי העניין. בניגוד לעובדים, שבסופו של דבר רובם ימצאו עבודה חלופית (בעיקר במרכז הארץ), ובניגוד לספקים הגדולים, שגם אם ימחקו חלק מהחובות או יסתפקו במניות - אין סכנת חידלון עומדת בפניהם, הספקים הקטנים והבינוניים עלולים להתחסל, אם לא יובטח להם החזר החובות בהקדם.
מדינת ישראל טרם השכילה להפנים את העובדה שעסקים קטנים ובינוניים מהווים עמוד שדרה של הכלכלה. ככאלה - יש להם מקום של כבוד בכל מיפוי של מחזיקי עניין מול ארגונים. עוצמתם האינדיבידואלית פחותה מזו של העסקים הגדולים, הזוכים לאוזן קשבת של התקשורת ומסוגלים לממן תמיכה משפטית יקרה. למרבה הצער, עוצמתם פחותה גם מזו של העובדים, שזוכים לאהדה ציבורית, וכן לתמיכה של ועדים, איגודים מקצועיים וכו'. העסקים הבינוניים והקטנים בישראל נותרים בודדים במערכה, למרות שהפגיעה בהם עלולה למוטט שרשרת אספקה שלמה של בעלים, עובדים וספקים נוספים - ממש כמו בדומינו.
הימנעות של נאמני הרשת ובית המשפט משמירה קפדנית על האינטרסים של קבוצה זו, תשפיע לרעה לא רק על הצדדים הספציפיים הקשורים לפרשת קלאבמרקט, אלא על נתחים נוספים של הפעילות הכלכלית בישראל. עסקים קטנים ובינוניים כבר רגילים להיפגע מתנאי התשלום של משרדי הממשלה, שמביאים רבים מהם על עברי פי פחת, ורבים מהם מעדיפים להימנע מעבודה מול הרשויות.
אם השוק הפרטי יתנהג על פי חוקי המשחק הבעייתיים הללו, עלול הדבר לשמש כבומרנג, שיגרום להימנעות מפיתוח עסקים והקפאת עסקים קיימים, נוכח החשש מפני ההשלכות של דורסנות החזקים מול הקטנים.
הדברים נכונים על אחת כמה וכמה לגבי רשת שופרסל. אם הצעת הרכישה שלה אכן תאושר, ואם היא תבחר להתנער מדיאלוג אמיתי עם הספקים הקטנים והבינוניים ומגיבוש פיתרון הגון, עליה לקחת בחשבון שהדבר עלול להתגלגל גם לפתחה ולגרום לכך שקבוצת מחזיקי העניין הזו תירתע מלקיים איתה יחסי מסחר עתידיים.
הכותבת היא חברה בצוות ISO לגיבוש התקן הבינ"ל לאחריות חברתית
