שלום כיתה א'

הכניסה לכיתה א' מהווה אירוע מרגש ביותר עבור הילד והמשפחה ומהווה "סמל לגדילה" וצעד לקראת עצמאות ובגרות של הילד. לצד השמחה וההתרגשות, קיימות גם שאלות והתלבטויות - האם הילד מוכן לקראת הכניסה לא'? איך הוא ישתלב? האם הוא יצליח? וכדומה. לנו, כהורים, תפקיד משמעותי ביותר בליווי הילד בדרכו החדשה וחשוב שנסייע לו להשתלב בצורה הטובה ביותר, תוך התייחסות הן להתרגשות, הן לחששות ולשאלות שמעלה הכניסה לבית הספר.

סיל: בני בן ה-6 עולה ביום חמישי (במזל טוב ובהצלחה) לכיתה א'. מיותר לציין שההתרגשות היא רבה והלחץ (שלי......) הוא רב. בנוסף, אני נמצאת בהריון בחודש תשיעי כאשר תאריך הלידה המשוער הוא תחילת- אמצע ספטמבר בדיוק לקראת הכניסה וההסתגלות של הילד לכיתה א'. אניחשה כי המשבר הנלווה לכניסה לכיתה א' עלול להיות מוחרף עקב הלידה הקרובה. התחושה פנימית שלי היא כי יש צורך להקל עליו במידת המקסימלית את המשבר . אם יש לך עצות בשבילי איך להקל עליו את ההתמודדות עם שני שינויים (משברים) שבני עומד לעבור מכיוון שאני חשה שההתמודדות יעילה שלו תהיה מפתח להתמודדות יעילה בעתיד. ואילו משבר עלול ללוות אותו בעתיד זמן רב. בתודה מראש.

אכן שתי החוויות שבנך עומד לעבור הינן משמעותיות ביותר בחייו ויהיה עליו ועלייך לאגור כוחות ולהתמודד בו זמנית עם שני משברים התפתחותיים, שבהחלט יכולים להוות עבורו חוויה חיובית לעתיד.

שני האירועים מסמנים גדילה של הילד וחשוב מאוד לאפשר לו מצד אחד "לגדול", הן כתלמיד בבית הספר והן כאח בוגר לתינוק העומד להצטרף למשפחה.  יחד עם זאת, חשוב מאוד לזכור שהוא אכן עובר שינוי ולאפשר לו לבטא קשיים, חששות ותסכולים סביב שני האירועים. 

יתכן מאוד שתהיה רגרסיה בהתנהגותו, אך עם הרבה תמיכה שלכם, כהורים, לגיטימציה לקשיים והסתמכות על הכוחות הקודמים שלו, תעברו יחד את התקופה "הקשה" אך המרגשת.

ג': כיצד להכין את הילד לקראת אפשרות שיותקף בצורה מינית? כדאי שידע שקיימת אפשרות כזו וידע כיצד להיזהר ממנה / לברוח במקרה הצורך...

הכנה של ילד לתופעות שונות, ביניהן אלימות מינית, הינה נושא חשוב ומשמעותי בפני עצמו, לאו דווקא בהקשר הבית ספרי. חשוב מצד אחד לתת לילד כלים להתמודד עם כל אלימות, לדעת להגן על עצמו ולדעת אל מי לפנות בעת הצורך. 

יחד עם זאת, חשוב שלא להעביר לו מסר לקראת הכניסה לבית הספר, של חשש וחוסר בטחון, אלא לשדר לו שהמערכת החינוכית מגינה ומסייעת על מנת שיוכל לחוש בטחון עם כניסתו לכיתה א'. בבית הספר יש מערך חינוכי וטיפולי, קיימות תוכניות של שפ"י (שירות פסיכולוגי יעוצי) להתמודדות עם אלימות, פגיעה מינית וכד', ובעת הצורך ניתן לפנות לייעוץ עם הגורמים הטיפוליים בבית הספר.

נינה: איך לדעתך צריך להסביר את מושג בית הספר והכיתה לילד? האם להאריך בדיבור, לקרוא ספרים וכו'?

אני מאמינה שבמהלך השנה האחרונה של בנך/בתך שלמדו בגן החובה היתה הכנה של הגננת לקראת בית הספר. במקומות רבים נהוג לבקר בבית הספר, ליצור קשר ראשוני בבית הספר והגן וכד'. במידה ולא היה תהליך היכרות, חשוב לבקר עם הילד בבית הספר בו ילמד, ליצור קשר עם חברים שילמדו איתו ולהסביר לו על תהליך הלמידה בכיתה א'. ידוע שחוסר ודאות יוצרים חשש ולעומת זאת, מידע והיכרות יוצרים תחושה של מוכרות ובטחון.

רביב סיגל: אני די הרבה עבדתי עם הילד שלי לקראת כיתה א' והוא "נמצא כמחונן". העניין שהוא עושה תרגילים חיבור וחיסור עד 20, יודע לכתוב ויודע לקרוא,  אמנם עדין בקשיים אבל בהחלט יפה. לאחרונה נמאס לו מכל דבר שנקרא שיעורים, באם זה קריאה או כל דבר אחר ואני חוששת שיגיע לכיתה א' ויצא לו החשק.

היש דרך להביא לו שוב את החשק של השיעורים? אני כבר פרשתי מהכנת השעורים ועזבתי אותו לנפשו. האם זה תקין?

חשוב מאוד להכין את הילד לקראת הכניסה לבית הספר. יחד עם זאת, ישנה משמעות רבה לחופש ולמנוחה לקראת המעבר המשמעותי והכניסה לכיתה א'. לכן טוב עשית בשלב זה שהפסקת להכין לו מטלות לימודיות. הכנת שיעורי הבית היא נושא שמטריד הורים רבים וחשוב ככל שניתן שהתהליך יהיה בין הילד והמורה, כשההורים כמובן מסייעים בשעת הצורך. כיתה א' משמעותית ביותר עבור הילד ברכישת הרגלי למידה ואני מאמינה שבאסיפת ההורים הראשונה, המורה תנחה אתכם כיצד לנהוג.

אנה: הבת שלי כמעט בת 6 עולה לכיתה א', נודע לי שאין לה אף חברה שעולה איתה לכיתה וגם המורה של הבן שלי שהיא מכירה אותה והיא מורה טובה לא תלמד אותה, האם יש להתעקש ועל מה?

אני מאמינה שבכיתתה של בתך יש ילדים שלמדו איתה בגן, גם אם לא מחברותיה הקרובות. אני מציעה לנסות ליצור קשר עם ילדים מהכיתה עוד לפני הכניסה לא', ולסייע לבתך בהמשך ליצור קשרים חדשים. הכניסה לא' מהווה הזדמנות עבור בתך להכיר ילדים וליצור קשרים חדשים וזהו אלמנט התפתחותי משמעותי ביותר. לגבי המורה - זו הזדמנות עבורך ועבורה להכיר מורות נוספות בבית הספר ולא נראה לי שיש מקום להתעקש על בחירה מסויימת. סמכי על כוחותיה של בתך להתמודד הן עם המורה והן עם החברות, ואני מאחלת לכן בהצלחה!

האמא הכי מודאגת בעולם: שלום לך, בני הראשון עולה לכיתה א' ובאותו היום (1.9) אנו גם עוברים דירה למקום אחר לגמרי ומרוחק מביתנו הנוכחי. נוצר מצב שבני לא מכיר אף אחד מהילדים ילמדו איתו. איננו מכירים ילדים שעולים לכיתה א מהמקום החדש אולם ילדים בכיתה ג' באותו בית הספר הם קרובי משפחתו.

איך אוכל להקל עליו את המעבר, מה לומר לו על החששות הגדולים שלו, והאם זה יכול לפגוע בהישגיו. האם גם כדאי לעדכן את המורה בכל השינויים שהוא עובר עכשיו והאם בכלל היא תתייחס לכך שהרי הוא אחד מ- 35 תלמידים.

אני מבינה את חששותייך, אכן בנך עובר שני שינויים משמעותיים בו זמנית, אך האמיני בכוחותיו וסייעי לו בהתמודדות זו: חשוב מאוד לשוחח עם המורה וליידע אותה על שינויים שבנך עובר, על מנת שתעזור לו בהשתלבות בכיתה - אני מאמינה שגם בכיתה עם 35 ילדים, המורה קשובה וערה לצרכים של כל ילד וילד. 

כדאי ליצור איתה קשר מראש ולבדוק את האפשרות להכיר לבנך ילדים מהכיתה עוד לפני הכניסה לבית הספר. מומלץ שקרובי המשפחה שלכם ילוו את הילד ביום הראשון ואף יבואו לבקר אותו בימים הראשונים בהפסקות וכך הוא ירגיש בטוח יותר, בפרט שהם מכיתה גבוהה יותר. תני לבנך לבטא את חששותיו, קבלי אותם ובמקביל הרגיעי אותו ושדרי לו אמון ביכולתו להתמודד עם המצב החדש שמהווה גם הזדמנות לתחילה של תקופה חדשה.

לאה: כתה א' לא זרמה טוב לבתי רוני. היו לה בעיות רפואיות (חלקן לא נפתרו לחלוטין) והיא לא התקדמה בקריאה ובכתיבה כשאר הילדים. הועלה חשש שהיא סובלת שהיא סובלת מהפרעת קשב וריכוז, מה שהתברר כלא נכון - והוחלט לבסוף שהקושי נבע על רקע רגשי כתוצאה מהבעיות הרפואיות. בתי לומדת עם מורה מתקנת והיא רואת יפה וכותבת בסדר. לכן הופתעתי מאד לשמוע ממנה שהיא מאד חוששת וממש לא רוצה ללכת לכתה ב'. היא ציינה שזה בגלל שהיה לה קשה, במיוחד בגלל בעיות חברתיות (שנבעו מהקשיים הנ"ל). האם יש לך רעיון כיצד להכניס בה תקווה ומוטיבציה?

אני מקווה שהבעיות הרפואיות תפתרנה ומאחלת לבתך החלמה. פעמים רבות כתוצאה מבעיה רפואית, מתהווים קשיים רגשיים לילד, כפי שציינת בהודעתך, בין אם על רקע חששות מהמחלה ובין אם על רקע הפסד ימי לימודים ואירועים חברתיים. חשוב להמשיך לעקוב אחר התפקוד הלימודי של בתך ולסייע לה, כפי שאת עושה, על פי הצורך.

לאור העובדה שנמצא מקור רגשי לקשייה, מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג לגבי המשך הטיפול. (ניתן לפנות לשירות הפסיכולוגי-חינוכי במקום מגורייך). חשוב שתקבלי את חששותיה של בתך, תאפשרי לה לבטא אותם ובמקביל תחשבו יחד על דרכי התמודדות. מומלץ לשוחח עם המורה על מנת לסייע לבתך בהשתלבותה החברתית.

דיתי5: "אמא, תישארי איתי בכיתה נכון?" ואני מרגיעה, אבל מצד שני כמעט בטוחה שלא אוכל לשבת איתו כמו בגן עד שיתרגל...ילד שקשה לו מאד במעברים, תקופת ההסתגלות שלו קשה וארוכה, והפחד שלי הוא עם כל הרצון שלו והמוכנות שלו לקראת ביה"ס - שאולי יצפה שאהיה איתו כמו תמיד עד שיתרגל ואני יודעת שזה הולך להיות שונה - מה עושים?

ההסתגלות של כל ילד לשינויים היא שונה ואינדיבידואלית, וטוב שאת ערה לכך שבנך זקוק לתקופה ארוכה יותר של הסתגלות למעברים. חשוב שתיידעי על כך את המורה על מנת שתסייע לו. בדרך כלל נהוג שההורים נשארים לפחות ביום הראשון עם הילדים למשך זמן מה, את יכולה לומר לבנך שתשארי איתו ככל שניתן יהיה. הבטיחי לבנך שתחכי לו בסוף היום בפתח הכיתה, ובמידת הצורך אף תגיעי ביום, יומיים הראשונים ללימודים לבקרו באמצע היום. במידה ויקשה עליו מאוד להפרד, כדאי להתייעץ עם המורה כיצד להתמודד עם כך.

סימה: בני סיים השנה את כיתה א' ובשבוע הבא יתחיל ללמוד בכיתה ב'. את כיתה א' התחיל ברגל ימין ועם מוטיבציה מאוד גבוהה. במהלך השנה התחילו בעיות בכתב היד. הוא כותב בכתב גדול מאוד, ללא רווחים ומאוד לאט. כמו כן, בזמן הכנת שיעורי הבית אינו מרוכז, מחפש תירוצים וסיבות שונות ומשונות לקום מהכסא ולהפסיק את שיעורי הבית.

לקראת סוף השנה עשינו אבחון והתברר כי יש לו בעיה בכתב היד - דבר המצריך ריפוי בעיסוק לתקופה קצרה (לדברי המאבחנת בעיה קלה שניתנת לפתרון במהרה). בשנת הלימודים הבאה יאחדו את שתי הכיתות באותה השכבה וכמות התלמידים בכיתה תגיע ל- 39 ילדים. החשש שלי הוא שהוא ילך "לאיבוד" בין כל התלמידים הרבים, שהמורה לא תספיק להגיע אליו, שיווצר פער גדול בינו לבין התלמידים האחרים - בשל האיטיות הרבה שבה הוא כותב ובשל מספר התלמידים הרב בכיתה.

חשוב שאיתרתם את בעייתו של בנך בשלב ראשוני - איתור מוקדם מונע קשיים בהמשך. יחד עם זאת, חשוב להמשיך ולעקוב אחר קשיי הכתיבה ולבדוק אם אין להם השלכות על תחומי למידה שונים - במידה ויווצרו פערים לימודיים, מומלץ להתייעץ עם יועצת או פסיכולוג בית הספר. לקראת איחוד שתי הכיתות, אני ממליצה לשוחח עם מחנכת הכיתה וליידע אותה על קשייו של בנך ובמידת הצורך לבנות תוכנית מתאימה לקשייו. אני מאמינה שלמרות גודל הכיתה, המורה תהיה ערה לצרכיו המיוחדים של בנך ושל שאר הילדים.

דבי: בני עולה לכיתה א', יודע לקרוא אך מעולם לא ניסה לכתוב את האותיות משום שמרבית היום הוא במחשב, יודע לכתוב במחשב ללא שגיאות עפ"י שמיעת הצליל. האם תהיה בעיה לאור העובדה שלא כתב מעולם? ראוי לציין שגם לא מעניין אותו לצייר האם יש לי מה לדאוג וכבר להערך מראש?

תופעה טבעית לתקופתנו שילדים רבים כותבים באמצעות המחשב מגיל צעיר (תוכנות מסרים, משחקים וכו') ופחות מציירים וכותבים על דף ונייר. יחד עם זאת, אלו מיומנויות חשובות ומשמעותיות בהתפתחות הילד וחשוב לעקוב האם בנך רכש אותן. במסגרת הגן, הילדים מציירים ואף כותבים ואני מאמינה שהגננת היתה מסיבה את תשומת לבך במידה והיה לו קושי בתחום זה.

יחד עם זאת, חשוב מאוד שתעקבי אחר תהליכי הלמידה והכתיבה בכיתה א', ובמידה ויתעורר קושי, חשוב לאבחן אותו בשלב ראשוני. חשוב שתשימי לב כיצד הוא מתפקד בתחום אחרים במוטוריקה עדינה - אכילה, לבוש, גזירה, שריכת שרוכים וכד'. באם קיים קושי בתחומים הנ"ל, יש כאמור לפנות לאבחון - ניתן להתייעץ עם יועצת או פסיכולוג/ית בית הספר.

אילנית: בתי היא בת 6 וחדשיים והיא עולה לכיתה א'. היא חכמה ומפולפלת בצורה יוצאת דופן, אבל כשהיא כותבת את שמה היא כותבת בכתב ראי ולא ממש מובן. האם דבר זה יפגע ביכולות שלה בכיתה או שהיא תתגבר על בעיה זו?

ההתפתחות של כל ילד וילד היא אינדיבידואלית ופעמים רבות קיימים פערים בין היכולת הקוגנטיבית לבין היכולת המוטורית. כתב ראי הוא תופעה נורמטיבית בתחילת כיתה א' ובדרך כלל הדברים מסתדרים בחודשים הראשונים של בית הספר. יחד עם זאת, אם תתרשמי שהתופעה ממשיכה לאורך זמן וקיימים קשיים נוספים בכתיבה, מומלץ לבדוק את הנושא.

ראול אלפונסין: ידוע לנו (מזכרוננו אנו לפני שלושים שנה) שהילדים מצויידים במערכת הדחקה והסתרה מצויינת. האם את יכולה לתאר מספר כללי אצבע, שיסייעו לנו ההורים לזהות מצוקות אמיתיות אצל הילד, אפילו שהוא מנסה להסתיר אותן? השאלה הזו נכונה תמיד, אך נראה לי שהמעבר לבית הספר טומן בחובו הגדלה משמעותית של פוטנציאל הפגיעות בילד.

אני שמחה על שאלתך ואכן איתור סימני מצוקה הינו נושא משמעותי בכל מעגל חיי הילד ולאו דווקא בכניסה לכיתה א'. 

כשילד נמצא במצוקה הוא מאותת על ידי מגוון של סימנים, כגון: בכי ממושך, תנודות במצבי הרוח, הסתגרות, חוסר תיאבון, נדודי שינה, המנעות מפעילות חברתית ועוד.

תופעות אלו יכולות להיות טבעיות למצב מסויים וקנה המידה למצוקה הוא עוצמתן ומשך הזמן שלהן. במקביל, חשוב להיות קשוב לילד שלנו בכל תחומי החיים, ליצור עימו תקשורת ולאפשר מצבים של הידברות ומתן אפשרות עבורו לבטא את רגשותיו, הן בעת מצוקה, אבל לא פחות, בחיי היומיום.

הכניסה לבית הספר היא שלב התפתחותי משמעותי בחיי הילד והמשפחה, ומשלב בתוכו מיומנויות וכישורים קוגנטיביים, מוטוריים, התנהגותיים וחברתיים. רוב הילדים עוברים אותו בהצלחה וחשוב שההורים ילוו ויסייעו לילדיהם בהשתלבות בבית הספר. חשוב לזכור שכל מה שנתתם לילדכם עד היום, ילווה אותו, יהיה "בתרמיל הדרכים" שלו ויסייע לו בשלב ההתפתחותי החדש אליו הוא נכנס. אני מאחלת לכם ולילדיכם בהצלחה. תודה על השאלות המעניינות.

"בחזרה לבית הספר" - נציגי משרד החינוך ומומחים נוספים עונים לכם בסדרת אירוחים מיוחדת במהלך השבוע הקרוב (לחצו כאן לפרטים נוספים)