ערד: בוקר בא ליצירה
האם אפשר לתלות באוויר היבש ובקרבה למדבר את שפע אנשי האמנות והרוח שהתקבצו בערד? מיכל כרמון ניסתה למצוא את השלום בתוכה, טעמה מיץ קרקה, ראתה אמנות, ביקרה את החמולות בכפרים השכנים ונשמה ירוק ביער יתיר
משפחת אהרוני משכימה לבוקר ערדניקי טיפוסי, רק שבמקרה שלהם אין צורך להזדרז ולצאת מהבית - את כל האהבות, התחביבים והעבודה הם קיבצו תחת קורת גג אחת - "מראה מדבר" - ביתם החדש באזור התעשייה, שהיה עד לא מזמן האנגר ענק ומוזנח.
"מראה מדבר", המהווה כהגדרתם "בית לאומנויות ולרוח", הוא מקום טוב לעצור בו אם הזדמנתם לאזור, להתעכב לכוס קפה או מיץ קרקה קר (משקה היבסקוס אדום-אדום), לחלוץ נעליים, לעיין בספרים הפזורים במתחם, ולא להתבייש להניח את הרגליים על הספות.
מדי שישי בבוקר מקיימת אביטל אהרוני סטודיו פתוח לקרמיקה (100 שקל למשתתף) ובשבתות הבעל, אלון, לוקח את המבקרים לסיור מודרך בנושא פיסול ועיצוב אורבני בסביבה מדברית (50 שקל למכונית). בנוסף מתארחות בבית סדנאות יצירה שונות ותערוכות מתחלפות.
- מראה מדבר, סדן 9, אזור התעשייה. שעות פתיחה: ה' 21:00-10:00, שישי עד 14:00, שבת 14:00-10:00 ו- 21:00-17:00. בשאר ימי השבוע בתיאום מראש. 9953388 – 08. אביטל: 4512289 – 054, אלון: 4396824 – 054.
אזור התעשייה קם ליצירה
אלון ואביטל הם לא האמנים היחידים שהעתיקו את הגלריות שלהם לאזור התעשייה בעיר, לרחוב שזכה לשם המחייב "רובע האמנים – אשת לוט". גם רות דורית יעקובי, אמנית ותיקה, ציירת ומשוררת שכבר הציגה כ-60 תערוכות יחיד בגלריות ומוזיאונים ברחבי העולם, כולל בוותיקן, מיקמה את הסטודיו שלה ברובע המדברי. בהאנגר שברחוב סדן 5 פזורים להם זה לצד זה בבלגן מופתי צבעים, מברשות, נרות וחומרי גלם אחרים שעוד יקומו לתחייה.
רובע האמנים "אשת לוט" הוקם במרכז אזור התעשייה בידי קבוצת אמנים מקומית בעלת חזון, שהחליטה להתאגד בתקנון מחייב ולבנות גלריות בסטנדרטים תיירותיים בתוך מבני תעשייה אותם קיבלו לתקופות משתנות של פטור משכר דירה, כתמורה לשיפוצים ולהפרחת השממה.
בהמשך הרחוב ממוקם מוזיאון הזכוכית והסטודיו של גדעון פרידמן, יוצר בזכוכית ממוחזרת ובשיטות ייחודיות. באמצעות להביור אש ותנורי ענק, אותם בנה במו ידיו, הוא מכניע כל זכוכית, בחום של 800 מעלות אם צריך, ומעניק לה חיים חדשים, טובים יותר, בדמותם של נשים, בעלי חיים ודמויות מופשטות.
במוזיאון הזכוכית שני אולמות תצוגה מרווחים המשמשים אכסניית קבע ליצירותיו של פרידמן ויצירותיהם של אמני זכוכית נוספים, חנות מזכרות זכוכית וחדר סדנאות בו מתקיימות סדנאות יצירה שונות. בתיאום מראש ניתן להיפגש עם פרידמן ולשמוע הסברים וסיפורים מתובלים בבדיחות על השיטות, הקשיים והיתרונות של פיסול בזכוכית. למסתפקים בפחות מוקרן במקום סרט על האמן ועבודתו.
- מוזיאון הזכוכית, רח' סדן 11, אזור התעשייה. שעות פתיחה: ה' 17:00-10:00, שישי עד 14:00, שבת עד 17:00, בשאר ימות השבוע סיורים לקבוצות בתיאום מראש. 9953388 – 08.
השכנים הרוחניים
שני ק"מ מזרחית לערד, בדרך למצדה, על אחת מגבעות מדבר יהודה, בנקודה ממנה אפשר ביום של ראות טובה להשקיף על ים המלח והרי מואב - אמצע שומקום אם תרצו - שוכן "זמן מדבר", מרכז אקולוגי רוחני בהתהוות, הקורא לכל הבאים בשעריו לעשות שלום ואהבה, כאן ועכשיו.
רוחנית גדולה אני לא, ובטח שלא בשעת הבוקר המוקדמת בה הזדמנתי למקום (06:00, זמן מדבר ושעון ישראל), כך שלא היה לי פשוט להתיישב על הארץ בתנוחת חצי לוטוס (או במקרה שלי לוטוס קמל), לנשום נשימות עמוקות ולהאמין שהשלום יתחיל דווקא בתוכי ("תחשבו בכל נשימה על השלום, תתפסו אותו בידיים, תרגישו אותו בריאות, תחזיקו אותו עמוק בבטן..").
אחרי חצי שעה של הנפות ידיים לשמיים, התפתלויות
ותפילות להבנה ופיוס, אני פותח עיניים קצת בהיסוס. שלום לא הצלחתי לתפוס, את המשימה הזאת אני משאירה לגדולים ממני, אבל קצת שלווה ואמונה לקחתי איתי.
ב"זמן מדבר" מתקיימות סדנאות גיבוש ומנהיגות, "קורס בניסים", סיורים מודרכים להכרות המדבר ויושביו, מדיטציות ויוגה, ובעיקר מפגשים רוחניים ותפילות במטרה להשכין הבנה וחמלה בין שונים ובשאיפה להרחיב את מעגל השלום השורה בכל אחד ואחד מאיתנו, לתפיסת אפרת שר-שלום וספי הנגבי הוגי ומקימי המקום.
כיאה לאתר אקולוגי, את המתחם הרוחני שלהם בנו שר-שלום והנגבי מבלי לחלל או לפגוע באדמת המדבר והסביבה הטבעית: המבנה משכבות-שכבות של אדמה נגוחה, החשמל מהרוח והשמש החמה, השירותים ממוחזרים, הפסולת משמשת לדישון האדמה, והמזון והנוף בחסות אמא אדמה.
- מדי שישי לפני השקיעה נערכת במקום מדיטציית שלום, פתוחה חינם לקהל הרחב. לגבי שאר הסדנאות ניתן להתעדכן באתר זמן מדבר ובטלפונים: 9953108 – 08, 4961888 – 054.
השכנים האותנטיים
בבקעת ערד, או בעגה המקומית - "בקעת כוחלה", פזורים לא מעט יישובים בדואיים ופלחיים (נוודים ועובדי אדמה), חלקם מתוכננים וחלקם פחות. באזור השופע בוסתנים מתפתחת תיירות במגזר הבדואי, עדיין בתולית ואותנטית במידת האפשר, בעידודם של הרשות לפתוח הנגב ומשרד התיירות.
בכפר חורה (דרומית ליישוב מיתר) מתקיים מדי סוף שבוע שוק בדואי ססגוני הכולל את כל האלמנטים התיירותיים הדרושים – תבלינים, צמחי מרפא, ירקות
ופירות, על רקע מסגדים מרשימים בהם אפשר לבקר, וקריאות המואזין למתפללים הבדואים, שחזרו בשנים האחרונות לדת האיסלאם.
הבתים בכפר משובצים בשכונות לפי החמולות. לצד כל בית נבנתה חצר גדולה שבתוכנית המקורית היתה אמורה לכלול דשא, פרחים וכסאות נדנדה, אך בשטח המסורת ניצחה וברוב הבתים יש דיר פעיל במקום חזית מרשימה. מאחורי כל בית מסתתר סיפור על אנשי מדבר שעברו לגור בעיר. במרכז הכפר למשל, ניצבים זה לצד זה שלושה בתים זהים ומפוארים השייכים לשלושת נשותיו של אחד התושבים. מדי ערב, כך מספרים, הוא מחנה את רכבו ובוחר היכן ועם מי יבלה את הלילה הקרוב.
בעונת הרעייה נוטשים חלק מהתושבים את היישוב לטובת רעיית העדרים בחלקה שהקצתה להם קק"ל ביער יתיר. בעוד התושבים חוזרים לשורשים והצאן נהנה ממזון זמין וטרי, מתדלדלת העשבייה ביער ומצטמצמת סכנת השרפות בקיץ.
דריג'את הוא כפר פלאחי למרגלות תל ערד. בכפר 800 תושבים, כולם בני משפחת אבו חמד, כולם נחמדים ומסבירי פנים. ג'אבר, רכז התיירות של המשפחה, עורך סיורים בכפר, בין הסמטאות והבתים וגם בתוכם. הסיורים כוללים ביקור במערות בהם חיו זקני הכפר, מפגש עם התושבים וארוחת ערב על טהרת המטבח הפלאחי. 55 שקל לאדם, בתיאום מראש. 7969576 – 054.
השכנים הירוקים
את השכנים מצפון מערב לערד קשה לפספס, וגם חבל. בשנת 1964 נטעו יערני קק"ל את ראשוני העצים על אדמת הטרשים של דרום הר חברון. יער יתיר, שנקרא על שמה של עיר הלוויים ששרידיה נתגלו בתחומו, צמח והתפתח כנגד כל הסיכויים, עד שהפך לגדול היערות הנטועים ישראל. כיום הוא משתרע על פני כ-30 אלף דונם של חורש ירוק, עצי אורן, ברוש ואיקליפטוסים ותיקים לצד נטיעה חדשה של אשל, חרוב, שיזף ועצים פחות שגרתיים. ביער אתרים ארכיאולוגיים עתיקים, לצד דרכי נוף, שבילים, וחניונים חדשים.
הדרך הראשית – דרך יער יתיר – סלולה באספלט לכל אורכה (סימון ירוק). בגיאיות שבין המדרונות הוכשרה הקרקע והיישובים בסביבה מעבדים בה מטעי פרי וכרמים. בלב היער מאגר מלאכותי גדול, שמימיו הנשאבים אליו בחורף משקים בקיץ את המטעים. בכל עונות השנה נחים על גדותיו מטיילים וזוגות אוהבים.
נסיעה לאורך דרך יער יתיר תביא אותנו אל בית היערנים, שניצב משנת 1967 בראש הר המתנשא לגובה 687 מטרים. החדר, שהוקם במקור לטובת יערני קק"ל, הוסב לשימוש כלל המטילים, הוא פתוח 24 שעות ביממה ומציע, חוץ מתצפית מרשימה על נופי דרום הר חברון, מפות, דפי מידע והסברים על מסלולים שונים באזור. למטיילים העושים את שביל ישראל ועוברים באזור מובטחת מיטה חמה ומקלחת בחסות יערני יער יתיר.
איך מגיעים? הבאים ממרכז הארץ ייסעו לצומת שוקת ומשם לכיוון ערד (כביש מס' 31). כשני קילומטרים אחרי הכניסה ליישוב חורה, עולה צפונה (שמאלה) כביש המוליך אל היער. בהמשך הדרך לערד, ליד תל ערד, עולה כביש נוסף המטפס לחלקו המזרחי של היער.
ניתן להגיע ליער יתיר גם בדרך הנוף המערבית. זוהי דרך עפר טובה לכל רכב, המסתעפת מזרחה (ימינה) מכביש מיתר – יישובי דרום הר חברון (כביש מס' 6002), כשישה קילומטרים ממיתר.



