רווחי הבנקים במחצית השנה: 3.4 מיליארד שקל

עוד רבעון מוצלח לחמשת הבנקים הגדולים: אלה דיווחו על רווח מצטבר של 1.6 מיליארד שקל - עלייה של 7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

מדובר אמנם על ירידה לעומת הרבעון הקודם בו הרוויחו הבנקים 1.8 מיליארד שקל, אבל זו לא נבעה מירידה בביצועים השוטפים - אלא מהעובדה שברבעון הקודם רשם בנק הפועלים רווח עתק כתוצאה ממכירת בנק סיגניצ'ר בניו-יורק.

את המחצית הראשונה של השנה סיימו הבנקים ברווח של 3.4 מיליארד שקל - עלייה של 26% לעומת הרווח שהציגו הבנקים בתקופה המקבילה אשתקד.

בנק הפועלים בלט לטובה עם רווח מצוין של 601 מיליון שקל ברבעון, ולאומי "הסתפק" ברווח של 578 מיליון שקל ברבעון.

כל הבנקים נהנו ברבעון החולף מהמשך הגידול בהכנסות התפעוליות, על רקע הגידול בהיקפי הפעילות בשוק ההון, והגידול בעמלות מפעילות בכרטיסי האשראי.

למעט בנק לאומי, דיווחו כל הבנקים על ירידה בהפרשות לחובות מסופקים, על רקע השיפור במצב החברות במשק.

בבנק לאומי חל גידול ניכר בהפרשות לחובות מסופקים ואלה הסכתמו ב-494 מיליון שקל, מה שהעיב מעט על רווחי הבנק מפעולות בנקאיות. ככל הנראה העלייה הושפעה מקריסת רשת קלאבמרקט, לה העניק הבנק אשראי בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

לאומי המשיך להנות מרווחים גדולים כתוצאה מאחזקותיו בחברות כלולות, בפרט בחברה לישראל (18.2%), ובמגדל (20%). עם זאת, הבנק ייאלץ להיפרד מאחזקותיו באחת מהשתיים מאחר ועל פי חוק הבנקאות מותר לו להחזיק בקונגלומרט אחד בלבד (גוף הפועל ביותר משלושה ענפי משק). בלי קשר, על הבנק יהיה לרדת בתוך 3 שנים באחזקותיו במגדל, מתוקף הרפורמה בשוק ההון הקובעת כי הבנקים יוכלו להחזיק שיעור החזקה מקסימלי של 10% בחברות ביטוח.

לצד דואופול לאומי והפועלים, המשיכו גם הבנקים הבינוניים בגודלם - דיסקונט, המזרחי-טפחות, והבינלאומי, להציג דו"חות טובים, עם עלייה ברווח מפעולות מימון, על רקע הגידול בפעילות השוטפת ועלייה בפער הריבית (הפער בין ריבית הזכות שנותנים הבנקים לריבית החובה שהם גובים).