שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טהיטי: יהלומים צפים באוקיינוס
    בורה-בורה, איי קוק, מוריאה. השמות האקזוטיים האלה מייצגים ריפי אלמוגים, יערות מהגוני, פירות טרופיים ונערות עם פרחים בשיער. פולינזיה הצרפתית תקועה אמנם אי שם בדרום האוקיינוס השקט, אבל אם יש טיול של פעם בחיים - זה זה. פול גוגן ישמח לאשר

    לא מעט נערות יפות שמסתובבות בטהיטי בשמלות צבעוניות, כשפרחים נעוצים בשיערן, נראות כאילו יצאו מאחד מציוריו של פול גוגן, שעקר לאי הזה בדרום האוקיינוס השקט לפני יותר מ-110 שנים והנציח את סבות סבותיהן.

     

    ביקור בפולינזיה הצרפתית יכול להסביר מה גרם לאימפרסיוניסט הצרפתי להתאהב באי הקסום הזה: צמחייה

    טרופית ירוקת עד, חופי ים עם חולות לבנים, ריפי אלמוגים מרהיבים, החיוך הפולינזי מאיר הפנים של המקומיים. 

     

    פולינזיה הצרפתית כוללת חמש קבוצות של איים שיוצרות ארכיפלג בן 118 איים בסך הכל. שטח היבשה של כל האיים לא עולה על 4,000 קמ"ר, שכמחצית מהם מהווים את האי טהיטי עצמו. בירת האיים, פפטה (Papeete), על האי טהיטי, היא העיר הגדולה בכל מרחבי הים הענק הזה. המרחקים לאיים השכנים נמדדים לא בקילומטרים אלא בשעות טיסה.

      

    בכל פולינזיה הצרפתית חיים פחות מ-300 אלף בני-אדם, 175 אלף מתוכם בטהיטי. רובם הם ילידים מקוריים והשאר צרפתים ובני-תערובת שונים. ואיך לא, יש גם קהילה יהודית, ממוצא ספרדי, המונה כ-110 נפשות.

     

    להקיף אי

     

    בבירה פפטה אין כמעט מה לראות, כך שאחרי כמה שעות בשוק המקומי ובמוזיאון העירוני אפשר להמשיך הלאה. מנמל העיר יוצאות גם ספינות קרוזים למסע חלומי

    של עשרה ימים בין איי קוק ואיי פולינזיה הצרפתית. אפשר גם ליהנות, בלי תשלום, מקונצרטים של מוסיקה מקומית הנערכים כמעט כל ערב בפארק היפה הצמוד לים, ולהתענג על מיטב המטבח המקומי שמציעות מסעדות מאולתרות על הרציף.

     

    תוך כדי נהיגה נתקלתי בשלט המוביל לבית הכנסת המקומי. הקהילה היהודית בטהיטי, ממוצא ספרדי, מונה 110 נפשות, כשמרבית חבריה עוסקים במקצועות חופשיים וחלקם במסחר. 

     

    הכיף האמיתי זה לצאת למסע ברכב שכור בכביש המעגלי הצמוד לים ומקיף את האי טהיטי כולו. מדי פעם אפשר לסטות מהכביש ולחדור למרכז ההררי, כמו למשל לעבר שלושה מפלים יפים הנחבאים בין ההרים הירוקים. שוחרי ההרפתקות מוזמנים לצאת לסיור ג'יפים (כ-100 דולר ליום סיור) בדרכי ההרים העקלקלות של מרכז האי וליהנות ממראות מופלאים של קניונים והרי געש כבויים שלועו של אחד מהם הפך לאגם. ההר הגבוה ביותר באי הוא מונט אורוהינה - 2,241 מטר.

     

    הערומות של גוגן

     

    חובבי אמנות ישמחו לבקר במוזיאון המוקדש לצייר הצרפתי הידוע פול גוגן (1903-1848), שהעלה את טהיטי על המפה בציוריו הנפלאים, שבהם הנציח, בעיקר בעירום, את בנות המקום האקזוטיות.  

     

    גוגן, שהיה חברו של וינסנט ואן גוך, הגיע לטהיטי ב-1891, במהלך חיפושיו אחר תרבויות פרימיטיביות ואקזוטיות כמקור השראה לציוריו. הוא התאהב במקום וחזר אל האיים כמה פעמים. בביקורו האחרון הביע גוגן את אכזבתו מקלקול המידות שהביא הקולוניאליזם הצרפתי המושחת לאיים הטהורים. אכזבתו היתה כל כך גדולה עד שהביע רצון לעקור מהאי מארקיז שבו התגורר, לספרד. לבסוף הוא מת בעקבות התקף לב ונקבר מול הים ליד ביתו. ארבעה חודשים עברו עד שהידיעה על מותו הגיעה לפריז.

     

    המוזיאון לזכרו של גוגן, 55 ק"מ מפפטה, מאכזב במקצת. הוא אומנם גדוש במידע ובהעתקים של יצירות האמן, אבל אין בו ולו אוריגינל אחד לרפואה.  

     

    קורבנות אדם

     

    האי הקטן הוא-אהינה, המכונה "אי הגנים", שייך גם הוא, כמו טהיטי, לקבוצת "איי החברה". כל גודלו כ-110 קמ"ר, ומתגוררים בו קצת יותר מ-5,000 תושבים. האי הירוק נחלק לשני איים קטנים יותר. האגדה המקומית מספרת שהירו, אל הגנבים, הפריד ביניהם תוך כדי חתירה בסירת הקאנו שלו, כאשר נמלט מרודפיו.

     

    העיירה המרכזית בהוא-אהינה היא פארה, שברחוב הראשי שלה מטיילות בנחת תרנגולות בר צבעוניות שאינן חוששות מתנועת המכוניות הדלה. באי

    ניצבים מקדשים עתיקים מאבן הנקראים מאראה, שבהם ערכו טקסי העלאת קורבנות לאלילים המקומיים, לפני הגעת המיסיונרים. המדריך החייכני שלנו סיפר שאבותיו נהגו להקריב קורבנות אדם, שהיו לרוב שבויים משבטים יריבים.

      

    "אצלנו אין דבר כזה אנשים מדוכאים", בישר המדריך. "יש לנו מזג אוויר נהדר, המון פירות שצריך רק להושיט יד ולקטוף אותם מהעצים ואוצר של דגים שממש קופצים לרשת".

     

    האטרקציה הבאה של האי היפה הזה היא העיירה פאיאה. בנחל קטן החוצה את מרכז הכפר חיים עשרות צלופחים מקודשים, כחולי עיניים, שאורכם כמטר וחצי. הם כה רגילים לחברת אדם עד שהם מתקהלים סביב כל מבקר מזדמן בציפיה שיזרוק להם משהו לאכול. 

     

    מסע הקאנו הגדול

     

    תחנתנו הבאה בסיור היתה קבוצה איי קוק - 15 איים המכונים בשפה המקומית "רארו". האיים האלה, בהם מתגוררים פחות מ-20 אלף איש, מוקפים ריפי אלמוגים היוצרים בריכות ענקיות וטבעיות של מים צלולים לאורך חופים לבנים. איי קוק היו שייכים לניו-זילנד, שקיבלה את האיים במתנה מבריטניה. מאז 1965 הם נהנים מעצמאות מסוימת.

     

    רארוטונגה הוא הגדול מבין 15 האיים. אחת האטרקציות הלא רבות כאן היא דרך עתיקה שנסללה מסלעים וולקניים על-ידי אחד ממלכי האי הקדומים. שווה לבקר גם במקדש האבן העתיק מאראי אראיי טי טונגה, שנחשב עד היום, למרות הנצרות השלטת, כמקום מקודש למקומיים. באחד החופים באי נמצא מקום שהמסורת השבטית טוענת שהיה תחנה במסע הקאנו הגדול שבסופו הגיעו המאורים לניו זילנד, בשנת 1,350 לערך.

     

    אחרי הסיור מסביב לרארוטונגה (כשעה וחצי) מומלץ להשתרע על החוף הלבן של "מורי ביץ'" ולהתמסר לשחייה מרעננת בלגונה היפה.

     

    האי הבא בסיור הוא ראאיהטיאה, שמשמעות שמו - "אי שהשמים שלו רכים וענוגים". ואכן, זו האווירה השורה כאן, בעוד עננים נמוכים תלויים מעל ההרים. הפתעה לא קטנה ציפתה לנו כאשר הפולינזי החייכן שהשיט את סירת הקאנו הממונעת שלנו הודיע בחגיגיות שהוא יהודי נימול משבט מנשה - מעשרת השבטים

    האבודים. הוא אפילו תומך בגוש אמונים והתנגד לההתנתקות. את תפיסת העולם המדינית שלו הוא מפרט תוך כדי שיט 19 אלף ק"מ מחופי כנען.

     

    אל המקדשים באי המקודש הזה נהגו הפולינזים לשוט מרחקים גדולים בסירות הקאנו שלהם. ליד אחד המקדשים האלה נמצאו, בחפירות שנערכו במקום ב-1969, אלפי גולגולות אדם. המדריך ה"יהודי" שלנו הסביר בעדינות שתחילה שימש המקדש, שנבנה לדעתו כזכר למקדש בירושלים הרחוקה, להקרבת בעלי-חיים ופירות, עד שמלך בשם אורו התחיל להקריב במקום אלפי שבויים ממלחמותיו. 

     

    שיט עם כרישים

     

    "היהלום של הפסיפיק", או "האי היפה בעולם", הם רק שניים מהכתרים הרבים שהוענקו לבורה-בורה (Bora Bora). לפי האמונה המקומית, זהו האי הראשון שהתרומם וביצבץ מעל גלי הים אחרי ההתפרצויות הוולקניות שיצרו בין היתר את איי הארכיפלג. היה זה קפטן ג'יימס קוק, האירופי הראשון שהגיע למקום, שדימה אותו ליהלום.

     

    פחות מ-6,000 איש מתגוררים באי עתיר מלונות היוקרה. בתחומו מתנוסס הר המוקף בלגונה בצורת טבעת של מי טורקיז צלולים, עם המוני דגים צבעוניים וריפי אלמוגים מרהיבים. מלבד טיול לאורך הכביש המעגלי המקיף את האי, מומלץ מאוד להצטרף להפלגה בסירת קאנו ממונעת שמקיפה את אזור האלמוגים. מדי פעם עוצרים ויורדים לשחייה ולצלילה

    עם שנורקלים או בלונים, וזה כולל שחייה בחברת כרישים ידידותיים. באתר צלילה אחר מתחבקים עם מאנטות - חתולי ים שטוחים עם זנב ארוך. 

     

    בסיום יום כזה מגיעים לאחד החופים היפים באי, מאטירה פוינט למשל, שבו משתכשכים במי הלגונה ונהנים מפירות טרופיים שהספן הפולינזי טורח לקלף עבורכם. לפני קיפול עוצרים בפאב המפורסם "בלאדי מארי", ששום כוכב קולנוע או סלבריטאי שכף רגלו דרכה בבורה-בורה לא דילג עליו.  

     

    לגונות ואלמוגים

     

    לפני החזרה לפפטה, נשאר לבקר באי מוריאה, המרוחק כ-20 ק"מ מטהיטי. הרוגע והשלווה שולטים באי הזה, בעיני היפה והמטופח ביותר מבין כל איי פולינזיה הצרפתית. 

     

    במוריאה שולט הטבע במלוא עוצמתו. ביערות גדלה צמחייה מגוונת, כולל עצי טיק ועצי מהגוני נדירים. בנופים המקומיים, אגב, צילמו בעבר את הסרט המוסיקלי המצליח "דרום פאסיפיק". הרי האי מתרוממים בדרמטיות לגבהים של 1,300 מטר מעל שני המפרצים היפהפיים שלמרגלותיהם, ומזכירים קצת את הנופים של הפיורדים הנורבגיים.

     

    הכביש המעגלי שמקיף את מוריאה מאפשר התרשמות מנוספת מהנופים. כביש אחר חודר פנימה לתוך האי ומאפשר להגיע לנקודת תצפית נהדרת שממנה נשקפים שני המפרצים - מהמראות היפים יותר בכל פולינזיה. על האי מוריאה אמר הנהג שנלווה אלינו: "הוא גדול פי שניים מבורה-בורה אבל יפה ממנו פי חמישה". מסכים.

     

    ליד חוף שעליו הוקם כפר נופש מרשת "שרתון" ניתן להשתכשך במימי הלגונה הצלולים, המוקפת ריפי אלמוגים עשירים בדגים צבעוניים וידידותיים לצוללנים. גם באי הזה תמצאו כמה מבנים עתיקים ומסתוריים - מקדשים קדומים שבהם נהגו להקריב קורבנות לאלים.  

     

    למוריאה ניתן להגיע במעבורות המפליגות מדי יום מפפטה. 

     

    איך מגיעים לפולינזיה הצרפתית: ניתן לנצל טיסות סביב העולם של איגוד חברות התעופה סטאר-אליאנס (Starlliance), שבו שותפות חברות כמו לופטהנזה, אייר ניו-זילנד, סינגפור איירליינס ועוד. מחיר טיול סובב-עולם כזה מתחיל ב-3,400 דולר. האיים עצמם מרוחקים 4.5 שעות טיסה מאוקלנד (ניו-זילנד) ומלוס-אנג'לס. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "טהיטי: יהלומים צפים באוקיינוס"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מופע ריקודים
    צילום: יוסף ג'קסון
    יש יהודים
    צילום: יוסף ג'קסון
    שוק דגים
    צילום: יוסף ג'קסון
    מומלצים