על מורדות הרי יהודה, גולשים לעבר עמק אילון כמו עדר כבשים שקפא לרגע, נטועים הכרמים של יקב קלו דה גת, אחת התופעות היותר מדהימות שהתחוללו באזור הזה מאז עמדה השמש בגבעון דום. על גבול הכנף הדרומית של הכרם, בצל תאנה המפיצה ריח מתוק, פוערת פה עמוק גת קדומה שהקימו כאן לפני כ-3,000
שנה, ימי מלכות דוד הגדולה, עושי יין קדמונים. מי העניק להם את החוכמה לבחור במקום הזה לנטוע את כרמם, לא נדע. אך עובדה היא, כי ב-1998, כאשר התגלגל לכאן איל רותם, ירושלמי במוצאו, שעשה עסקים שונים מנדל"ן ועד גידול דגים, ובשיתוף עם קיבוץ הראל הסמוך חידש את הכרמים, התברר כי מדובר בטרואר יוצא דופן. הוא יושב על קליפת אדמה דקה המכסה סלע גיר, ומוקף מיקרו-אקלים מיוחד, הנותנים ענבי יין משובחים במינם.
כאשר לפני מספר חודשים נערכה בבורדו, צרפת, טעימת יין מקומי מיקבים מהוללים, הוגנב אל הבקבוקים באופן עיוור, גם אחד מפרי קלו דה גת. המומחים, שהתפעלו, לא היו מוכנים לשמוע כי מדובר ביין מישראל – ולא מיקב בן בורדו.
אך אין להקדים את המאוחר. לאחר נטיעת הכרמים, שיפץ רותם מבנה ערבי ישן, אשר לתקופה קצרה במהלכה של מלחמת העצמאות שימש כמפקדתו של יצחק רבין. בסמוך התפתלה לה דרך בורמה המפורסמת שנועדה לפרוץ את המצור על ירושלים. לצד בית האבן הוסיף אולם ייצור, הרחיב מרתף לאולם חביות רחב ממדים, והציב את מכלי התסיסה וכלי העבודה האחרים הדרושים ליקב. את כל יינו עושה רותם – יינן אוטודידקט שעבד ביקבים באוסטרליה – מפרי 135 הדונמים של זנים שונים הנטועים סביבו, ובהם קברנה סוביניון, מרלו, סירה, שרדונה ופטי ורדו. התסיסה, במכלים פתוחים או סגורים, באה על פי רוב בעזרת שמרי הבר המצויים על קליפות הענבים.
כ-60 אלף בקבוקי יין עושה היקב בשנה, חלק נכבד לייצוא באמצעות חברת שיווק בינלאומית מכובדת, "סישל אנד קומפני", המחזיקה בבעלותה גם כמה מיקבי שאטו יוקרתיים בצרפת, ובהם שאטו פלמר שיינותיו היו חביבים על המלך לואי ה-15 בסעודותיו בוורסאי (בארץ, ההפצה נתונה בידי חברת שקד).
וכעת לשמו של היקב. זהו צירוף של מזרח ומערב: קלו (CLOS) בצרפתית הוא שם עתיק לכרם הסגור סביב בחגורת אבן המגדרת אותו. מקור המנהג הוא בעיקר מחבל בורגונייה, אם כי מעטים היו ועודם בחבלי ארץ אחרים, באלזס, בשמפניה ובבורדו. גדר מאבני המקום שבנה רותם, והגת העתיקה שנחשפה שם, יצרו יחד את שמו של היקב.
בעוד אוגוסט בוער, על מרפסת האבן המוצלת המשקיפה לנוף, בין גבינות ותאנים, טעם המדור כמה מיינותיו של איל רותם. חלום יום קיץ.
"קלו דה גת, שרדונה, 2003" – עשוי על טהרת הזן, צוחק בכוס בצבעי קש עם ניצוצות ירקרקים, זהו יין המשלב ניחוחות פרי טרופי עם ריחות הדר ותבליני עץ חביות האלון, בהן התיישן משך 12 חודשים. על הלשון הוא מאוזן ונעים, בעל נוכחות ועדינות בעת ובעונה אחת, עשיר וטעים. השרדונה מבציר 2002 של היקב, הזכור למדור, היה מעט יותר בעל גוף, אך הקלות משהו של 2003 מושכת ומפתה עוד יותר. כך או כך, זהו יין שכולו הנאה. 120 שקלים לבקבוק.
"קלו דה גת, הראל-סירה, 2003" – עשוי 85% ענבי סירה והשאר קברנה סוביניון. האדום שלו כהה ועמוק, שולח ממצולותיו ניחוחות נהדרים של פרי בשל, ריבת שזיף נעימה, רמזי גרגרי יער ותבליני העץ בחביותיו עשה היין 12 חודשים. על הלשון הוא חם וכובש, מחבק ורוקד במלאותו ובעושר טעמיו. תענוג. 85 שקלים לבקבוק.
"קלו דה גת, הראל-קברנה סוביניון, 2003" – עשוי בתוספות קטנות של מרלו (4%) ופטי ורדו (3%), הוא מפגין אדום סמיך עם צלליות סגולות נעימות לעין. ניחוחות גרגרי יער בשלים, דובדבן חם וטעמי עץ החבית. יש לו מגע רך, נעים וכובש על הלשון, טעמיו טובים והסיומת שלו ארוכה ומהדהדת במורד החך. יין שמשדר אלגנטיות. 85 שקלים לבקבוק.
