עזוב אותך, כבר התנדבתי בעבודה
כמה אנשים נוהגים להתנדב בישראל? תלוי את מי שואלים. על-פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2002 התנדבו 14.6% מבני העשרים ומעלה בישראל. המכון לחקר המגזר השלישי מסנגר על 32% מהקהילה הבוגרת בארץ בשנת 1997. ערכת מספרים ונתונים על התנדבות
- הנתונים המעודכנים ביותר על התנדבות, המופיעים בסקר החברתי השנתי שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החל בשנת 2002, מגלים כי באותה שנה התנדבו 14.6% מבני העשרים ומעלה בישראל. ובמספרים: 578,4666 מתוך 3,962,100 נשים וגברים. כך לפחות הצהיר מדגם מייצג של האוכלוסייה, שהתבקש להשיב בכן או לא על השאלה "האם עסקת בפעילות התנדבותית בשלושת החודשים האחרונים?". מהמדגם עולה כי 16.1% מהגברים נוהגים להתנדב בקביעות מול 13.1% מהנשים, וכי 44% מהמתנדבים עושים זאת במסגרת פעילות עליה אחראי ארגון מול 41.5% שמעדיפים להושיט יד דווקא באופן פרטי.
- נתוני הסקר עובדו ונותחו במחלקת מאגר הנתונים במדעי החברה של האוניברסיטה העברית, שם מעידים על שיעור התנדבות דומה בשנים 2003 ו-2002. קבוצות הגיל המשתתפות יותר מאחרות בפעילות התנדבותית הן דווקא קבוצות הגיל העסוקות ביותר: נשים בגיל 30 עד 54 ונשים בגיל הפנסיה, וגברים בגילאי 30 עד 34 ובגילאי 40 עד 44. בפילוח הנתונים לפי רמת השכלה, נמצא כצפוי כי שיעורי ההתנדבות עולים ככל שעולה רמת ההשכלה. ממצא מעניין, אף אם שולי, הוא שחסרי ההשכלה המסודרת מתנדבים יותר מבעלי השכלה נמוכה ובינונית. בקרב אזרחי המדינה שאינם ילידי הארץ נמצא שיעור התנדבות גבוה בקרב אלה שעלו לפני קום המדינה, וכן שיעור גבוה באופן מפתיע בקרב עולי 1980-1989.
- רגע, יש עוד. בדיקת דפוסי ההתנדבות מדגימה, כצפוי, שמבוגרים שעתותיהם בידיהם מקדישים שעות רבות יותר להתנדבות מאשר אנשים בגיל העבודה וההורות (כ-45% מבני השישים ומעלה מקדישים למעלה מ-20 שעות חודשיות לפעילות התנדבותית, לעומת כ-17% מבין הצעירים יותר). נוסף לפנסיונרים, גם מובטלים מקדישים שעות רבות יחסית להתנדבות. פילוח המתנדבים לפי מסגרת ההתנדבות מראה נטייה של המבוגרים מביניהם לפעול במסגרת ארגונית, ושל הצעירים יותר לפעול באופן פרטי וביוזמה אישית. יוצאים מכלל זה הסטודנטים, שפועלים אף הם במסגרות מאורגנות דוגמת פרויקט "פר"ח".
- במחקר שערך "המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי" באוניברסיטת בן גוריון בשנת 1997, נמצא כי באותה שנה התנדבו כ-32% מסך הקהילה הבוגרת בישראל, אם כיוזמה אישית ואם במסגרת פורמלית. כמעט מחצית מהמתנדבים השקיעו עד 40 שעות שנתיות בפעילות, 38% מהם השקיעו 250-40 שעות בשנה, ואילו הנשמות הטהורות, כלומר 17% מהמתנדבים, השקיעו למעלה מ-250 שעות. 51% מהמתנדבים השתלבו בארגוני רווחה ובמחלקות העירייה השונות, 20% מהם הופנו לארגוני בריאות, 12% השקיעו בביטחון ו-17% בארגונים אחרים. הישראלי, שכהרגלו אוהב לצאת גבר-גבר, פרגן מספר שעות התנדבות גדול לאין ערוך לארגוני ביטחון דוגמת המשמר האזרחי והמשטרה. לפי המחקר 21% מכלל האוכלוסייה החילונית התנדבה באותה שנה, לעומת 61% מכלל המגזר הדתי-חרדי. המגזר הערבי מוסר דרישת שלום עם 28% התנדבות.
- במאמר מבוא הנושא את השם "השלטון, ההתנדבות והעמותות: מהות השותפות" מציין פרופסור אליעזר דוד יפה מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, כי סך ההתנדבות בישראל בשנת 1997 הסתכם בכ-162 מליון שעות, או 155 שעות לאדם בממוצע. לשם השוואה, סקר שנעשה בארצות הברית ב-2001 הראה ש-44% מכלל המבוגרים מעל גיל 21 (83.9 מיליון אישה ואיש) תרמו 15.5 מיליארד שעות התנדבות, מספר שווה ערך לעבודתם של יותר מתשעה מיליון עובדים במשרה מלאה. ערכן הכספי של פעילויות המתנדבים בישראל ב-1997 היה 200 מיליון דולר בשנה. בארצות הברית הגיע שוויין של שעות ההתנדבות בשנת 2001 ל-239 מיליארד דולר.
- מסמך רקע אודות ההתנדבות ומאפייניה שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוודעת הרווחה, העבודה והבריאות, מסגיר כי בסקר שערכה "המועצה הלאומית להתנדבות בישראל" בחודש נובמבר 2001, היה שיעור הנשאלים שהשיבו כי הם מקדישים מזמנם לפעולות התנדבות כ-30%. במונחי זמן, ההשקעה של כל מתנדב היתה כ-18 שעות בחודש בממוצע, וסך הערך הכספי של שעות ההתנדבות נאמד בכ-5.1 מיליארד שקל בשנה. עוד עלה בסקר כי 45% מכלל המתנדבים מוציאים מכספם למימון הפעולות ההתנדבותיות, לא כתרומה ישירה אלא כהוצאה הנלווית לפעילות, רכישת אמצעים וציוד למשל.
