מדריך: איך לצלם וידאו כמו מקצוען?

העתיד כבר כאן

הפעם, לשם שינוי, זו לא קלישאה. בווידאו, תחום שמתשנה בקצב מהיר מאד, העתיד כמעט תמיד כבר כאן. בתוך מערבולת השינויים יש טכנולוגיות שצצות וידוע לכל כי הן כאן להשאר, כמו מצלמות ה-DV. וטכנולוגיות שקיימות, אך ברור לכל שהן כאן להבלחה קצרה וזהו. ההבחנה חשובה מאד. לא רצוי לקנות מצלמה עם הרבה הבטחות, אבל עם תאימות נמוכה לציוד קצה כמו מצלמות אחרות, טייפים ומערכות עריכה.

העתיד שייך לפורמט ה-HDV

היום, במחיר זול יחסית (כ-4,000 דולר), ניתן לרכוש מצלמת וידאו חצי מקצועית, שמצלמת באיכות העולה בהרבה על האיכויות המוכרות לנו. יש המשווים אותה למצלמת קולנוע בפילם. ההשואה כמובן מוגזמת, אבל השיפור בתמונה משמעותי. הן ברמת הצבע, בהבדלים בין קטעים בהירים וכהים בתמונה (ניגודיות) והבחנה בפרטים קטנים. בנוסף, היא מצלמת בפורמט רחב.

הבשורה היא שבקרוב מאד תצאנה מצלמות ביתיות המצלמות ב-High Definition. מערכות העריכה ברובן כבר תואמות, שכן המצלמות מצלמות על קלטות DV רגילות, ומתחברות למחשב באמצעות כבל FireWire רגיל. מצלמות HDV נמצאות כבר בשימוש די נרחב בארץ והתמונה שהן מפיקות סוחטת קריאות התפעלות.

לעומת זאת, העתיד מתרחק מהמצלמות הקיימות היום, שמקליטות ישירות על DVD. ל-DVD המצולם אין תאימות מלאה לנגנים ביתייים או לתכנות, ואיכות ההקלטה נמוכה יחסית. הוידאו המוקלט נדחס באופן מהותי.

עד כאן טכנווגיה, ומכאן קצת טכניקה.

• יש לזכור כי לצופה אין מושג היכן הסרט צולם. על הסרט להיות ברור מספיק, ולספק את כל המידע שביקשנו להעביר. לכן יש לצלם את האזור בו מתרחש הארוע המצולם, כדי למקם את הצופה, ולאחר מכן להתמקד בפרטים.
  
  
• מצלמות קטנות יש להחזיק כך שגודל הרצועה המקיפה את היד תואמת לה בגודל. אם לא, ניתן להתאים את גודל הרצועה באמצעות מתיחה.
  
  
• המצלמה מונחת על כריות כף היד, האגודל על כפתור הצילום והאצבע על כפתור הזום. האחיזה צריכה להיות נוחה וקלילה. 
  

עשרת הדיברות לצילום מקצועי

1. אני הצלם - צילום טוב נותן לצופה תחושה שלצלם יש אמירה, וכי הוא תכנן את הצילום ובחר להראות דווקא את התמונה הזו. צלם טוב מתבונן, בוחר זווית צילום ואחר כך מצלם. במידה ויש צורך לתקן תוך כדי צילום, רצוי להזיז את המצלמה בעדינות, כאילו התנועה תוכננה מראש.
   
   
2. להיעזר בחצובה - החצובה מונעת רעידות ובעצם הצבתה גורמת לצלם לבחור זווית צילום. השימוש בחצובה חשוב במיוחד במצלמות הקטנות. מי שסחיבת חצובה בטיול נראית לו מגושמת יכול להשתמש במונופוד - חצובה העשויה מוט אחד טלסקופי שבראשו מקום לחיבור המצלמה, שמאופיין במידות ומשקל נוחים יותר.
   
   
3. המתינו לפני הצילום - יש להתחיל לצלם, לספור עד חמש ורק אז לדמות את התחלת השוט. מרגע הלחיצה על כפתור הצילום, עוברות מספר שניות עד שהמצלמה מקליטה בפועל.
   
   
4. להימנע מזום בזמן צילום - יש לכוון את השוט לפני תחילת הצילום. במידה ונדרש שימוש בזום תוך כדי צילום, יש לעשות זאת לאט ובעדינות. כולנו חווינו את תוצאותיה הקטלניות של צפיה בסרט שצולם תוך כדי משחק אגרסיבי בכפתור הזום.
   
   
5. התחשבו בתאורה - אין לצלם אובייקט על רקע מואר יותר ממנו. רקע המואר בחוזקה, כגון קיר לבן, חלון, שמיים וכדומה, יגרום לאובייקט להראות כמו צל. כדי לצלם על רקע כזה הוסיפו תאורה (כמו קלקר לבן או קרטון עליו מונח נייר כסף). במידה ואין - עבדו עם המצלמה במצב ידני ופתחו את הצמצם.
   
    
6. לצלם בגובה העיניים - צילום טוב של אנשים נוצר כשעדשת המצלמה נמצאת בגובה העיניים של המצולם. כדי לצלם ילדים למשל, יש לרדת לגובהם. דמות המצולמת מלמעלה מוקטנת, בעוד דמות המצולמת מלמטה מקבלת מימדים מפחידים מתאימים לסירטי אימה.
   
   
7. גובה הפריים - כדי ליצור איזון נכון בתמונה, יש למקם את האובייקט באופן נכון. לעיתים קרובות נוצר בלבול בשל המספרים הכתובים בחלקו העליון של מסך המצלמה. אבל מספרים אלה יכולים לשמש ככלי. בצילום דיוקן, רצוי למקם את הדמות כך שהמספרים יופיעו על מצחה.
   
   
8. תרגול - חשוב לתרגל תנועות מצלמה. כמו כל דבר, גם צילום טוב הוא פרי של תירגול. שחקו עם המצלמה, תרגלו תנועות ימינה ושמאלה, למטה ולמעלה, עד שתרגישו בטוחים לשלב אותן בצילום.
   
   
9. שמרו על חומר הגלם - אין תחליף לאיכות הווידאו המוקלט על קלטות המקור. יש לשמור עליהן במקום מוגן ולרשום על כל קלטת תאריך ותוכן. הקפידו לשמור עליהן גם אם העברתם את החומר ל-DVD או לקלטת רגילה. קלטות המקור ישמשו לעריכה ושכפולים בעתיד.
   
   
10. היו מרוכזים בצילום - נישמו רגוע ובקצב אחיד. הנשימה יוצרת תנועה בגוף הנראית בצילום. קריינות מוסיפים בזמן העריכה, הצלם הוא לא קריין. רצוי לא לנהל שיחות סרק בזמן צילום. נסו להיעזר באדם נוסף שיכוון אתכם ויעזור לכם עם הציוד ובחירת נושא הצילום. 
    

תכנון צילום

בכל אחד מאיתנו מסתתר במאי קטן. הכל תלוי בתפיסה. קל מאד לשלוף מצלמה ולצלם. הרבה יותר קל להתבונן לחשוב מה אנחנו רוצים לצלם ורק אז לצלם. מדוע השיטה השניה קלה יותר? משום שכך אנחנו מצלמים רק מה שאנחנו באמת רוצים, קל לצפות בסרט המצולם, ובפועל, הדבר לא דורש משאבים מיוחדים - רק דקה של מחשבה מקדימה.

אחרי תירגול קל ניתן לצעוד צעד קדימה ולתכנן את הסצינה כולה, כולל זוויות צילום, לקראת עריכה. השיטה פשוטה: נניח שהסצינה היא טיול לגליל. אנחנו באזור מיוער, מתבוננים בפריחה המדהימה עם כל בני המשפחה.

איך היינו מצלמים את זה? בדיוק כמו שהיינו מתארים את הטיול במילים לחברים:

1. צילום ראשון - קביעת המיקום: כאן היינו מראים לצופה היכן אנחנו. התמונה רחבה, כך שניתן לראות כמה שיותר מהסביבה המצולמת. שוט כזה נקרא Longshot, שפירושו שוט רחב.
   
   
2. צילום שני - הדמויות: הבהירו מי הדמויות המופיעות בסצינה. כאן היינו מתקרבים אל המשפחה, רצוי לא תוך כדי צילום. המקצוענים משנים את זווית הצילום, ומתמקדים בחצי גוף מהמותן עד לראש. רצוי לעבור בין הדמויות בתנועה ימינה או שמאלה. תנועה זו נקראת Pan, והשוט נקרא Medium Shot (שוט ביניים).
   
   
3. צילום אחרון - האובייקט: לבסוף יש להראות את מושא ההתבוננות של המשפחה - הפרחים. כאן נביא צילום קרוב במיוחד של הפרח, אולי אפילו עם פנים מתבוננות ברקע. שוט כזה נקרא תקריב (Closeup).
   

עומק

כדי ליצור פריים עשיר, רצוי לארגן את התמונה כך שיהיו בה רבדים. כשאובייקט המצולם נמצא בין אובייקטים. למשל, הפנים המתבונננות בפרח: צלמו כך שהפרח נמצא בקדמת הפריים, הפנים באמצע ומאחור, ובמטושטש רואים מעט מהעצים ביער.

כתבה ראשונה:איך בוחרים מצלמת וידאו?

בכתבה הבאה: מבוא לעריכה.

________________________________________________