1800 - הטקילה שרצתה להיות וויסקי
"כל טקילה היא מזקל אך לא כל מזקל הוא טקילה. לפי החוק המקסיקני, בכדי שמשקה אלכוהולי ייקרא "טקילה" הוא חייב להיות מיוצר במקסיקו, וליתר דיוק בחמישה חבלים מסוימים שלה". גיא קידר מספר על טקילה ונותן כבוד לטקילה אחת, איכותית במיוחד
לפני המון שנים (אפילו אני) לא אהבתי וויסקי. היה זה אלכס - חבר שעבד כברמן בבר תל אביבי ותיק בשם בלקוני, אשר הגיש לי את כוס הג'וני בלאק לייבל הראשונה שלי ופתח בפני עולם חדש. מבלי שהתכוון (ואולי דווקא כן היתה בליבו כוונה שכזו), שיגר אותי אלכס למסע בדרך הוויסקי אשר ברמות סקוטלנד, במהלכו התוודעתי לסוגי וויסקי רמים (לטעמי) מהבלאק ונשביתי בקסמם.
את מה שעשה לי אלכס עם הג'וני בתחום הוויסקי, עשה לי אלחנדרו עם המסקל בתחום המשקאות תוצרי צמח האגבה, מספר שנים מאוחר יותר, במועדון לילה בפראג. עד אז הייתי מקפיץ טקילות כשהן מעורבבות עם ספרייט, או שותה את ה"גולד" ואץ לנעוץ שיני בפלח לימון. בראדוסט, בצ'כיה, למדתי לאהוב את המשקה המקסיקני. וכמו שהיה זה עם הלאגאבולין (Lagavulin), אשר הפך את הוויסקי למשקה האלכוהולי האהוב עלי, היה ה-1800 Anejo זה אשר העלה עבורי את הטקילה לרמה של מלכות. ואולי אין זה צירוף מקרים כלל, שכן ה-1800 במידה רבה מדמה להיות לא פחות מאשר וויסקי משובח, באופן הכנתו, בצבעו, ובטעמו.
הקשר בין טקילה למזקל
למי שתוהה מה הקשר בין המזקל ששתיתי בצ'כיה לטקילה, אציין כי טקילה היא מזקל, או בעצם סוג של מזקל. כלומר, כל טקילה היא מזקל אך לא כל מזקל הוא טקילה. לפי החוק המקסיקני, בכדי שמשקה אלכוהולי ייקרא "טקילה" הוא חייב להיות מיוצר במקסיקו, וליתר דיוק בחמישה חבלים מסוימים שלה, אשר הידוע שבהם הוא חליסקו (Jalisco), אשר בירתו היא העיר גואדלחרה. הוא גם חייב להכיל לפחות 51% של מיץ מותסס אשר מקורו בצמח האגבה הכחולה (שאר האחוזים יכולים להיות מופקים מצמחים אחרים, כגון תירס או קני סוכר). אם אינו עומד בתנאים אלה (יוצר מחוץ לאחד מחמשת החבלים, מכיל פחות מ-51% של אגבה כחולה, או עשוי מזנים אחרים של אגבה וכו'), הוא ייקרא "מזקל" – השם הגנרי למשקאות האגבה. אם כן, הוא יקבל חותם רשמי מאת ממשלת מקסיקו - (NOM - Norma Official Mexicana) ולמספר אשר יציין את המזקקה הספציפית בה הופק. כל זה לא אומר בהכרח שהטקילה טובה יותר משאר סוגי המזקל, אלא פשוט שהיא "צפונית" יותר.
כל הטקילות, כאמור, מבוססות על צמח האגבה הכחולה, ולמובחרות שבהן נחשבות אלו אשר מופקות מאגבה כחולה בלבד, דהיינו 100% אגבה. אלו, חייבות לא רק להיות מיוצרות במקסיקו אלא גם מבוקבקות בה. מעבר להבדל באחוז האגבה נהוג לחלק את הטקילות ל-4 קטגוריות:
- בלאנקו (blanco) או סילבר (silver) – טקילה טהורה ושקופה אשר מבוקבקת מיד (או כמעט מיד) עם סיום הליך הפקתה. זוהי למעשה הטקילה הנאמנה ביתר למקור ואשר משקפת ביותר את טעמו וריחו של המשקה אשר מופק מצמח האגבה, מבלי שיתווספו אליו טעמים שונים, כגון זה של העץ ממנו עשויות חביות היישון (ואשר מגיע לרוב מארצות אחרות).
- חובן (Joven) (צעירה), אורו או גולד – טקילה אשר אמנם אינה מיושנת אך מוסיפים לה טרם ביקבוקה מעט טעם וצבע, בד"כ באמצעות הוספת קרמל, אשר מקנה לה צבע זהוב ומיושן.
- רפוסאדו (Reposado) (מנוחה) – טקילה אשר יושנה בחביות עשוית עץ אלון במשך של מינימום חודשיים ועד לשנה (משנה ומעלה הקטגוריה משתנה). השהיה בחבית תורמת למשקה מטעמי, ריחות וצבע העץ ועל כן היא מקבלת גוון זהוב, טעם מתקתק וניחוח נעים.
- אנייחו (Anejo) (זקן) – טקילה אשר יושנה בחביות עץ אלון במשך למעלה משנה ובד"כ עד ארבע שנים (שהייה של מעל לזמן זה יכולה להתבטא בהשתלטות של טעמי העץ על הטקילה ואף בהתדרדרות איכותו של המשקה, אם כי ישנן מספר חברות אשר "מושכות" את תהליך היישון 6 ואף 8 שנים), ובזמן זה הן רוכשות צבע ענברי וטעם ייחודי הנובע מספיחת טעמי וניחוחות העץ ואף מחמצון קל. למרות השהייה הממושכת בחביות העץ, המובחרות שבטקילות מסוג האנייחו הן אלו אשר טעם העץ לא השתלט לגמרי על טעמן המקורי אלא העשיר אותן, בעודו משמר גם את אופיו המקורי של טעם האגבה.
אמרתי 4 קטגוריות אבל למעשה אפשר להבחין גם ב-
- רזרבה – בד"כ טקילת אנייחו סופר משובחת, אשר מהווה את ספינת הדגל של המותגים אשר מייצרים אותה, דבר המתבטא בטעם, וגם במחיר.
בחזרה ל-1800
המספר מסמל למעשה שנה - השנה בה הושקה מסחרית הטקילה המיושנת הראשונה. ליישון ה-1800 משתמשים בחביות עץ אלון אמריקני או צרפתי וצמחי האגבה הכחולה, אשר רק מהם מכינים אותה, גדלים ברמות חליסקו המתאפיינות באדמות וולקניות עשירות. גם במקרה של ה-1800, כמו בוויסקי, המאסטרו טאקיליירו (Maestro Tequilero) מפקח על כל תהליכי הייצור – הבישול, הטחינה, ההתססה, הזיקוק, היישון והביקבוק.
למותג 1800 שלושה סוגי טקילות:
- 1800 סילבר - הבן הצעיר למשפחת ה-1800 והראשון המשויך לקטגוריה זו אשר עשוי מ-100% אגבה. מיושנת במשך 15 יום בחביות עץ אלון אשר מקנה לה טעם חלק ונעים. ככלל, טעמה עדין עם ניחוח קליל ומתקתק של אגבה ופירות.
- 1800 רפוסאדו - טקילה המיושנת במשך של עד 6 חודשים בחביות עץ האלון ורוכשת על ידי כך את צבעה החום. ארומה של קליפות תפוזים, ווניל וטעם מתקתק ואף ריבתי משהו.
- 1800 רזרבה אנטיגוואה (Reserva Antigua) - המלכה של ה-1800, הינה טקילת Anejo המורכבת מתערובת של טקילות אשר יושנו בין שנה לארבע שנים בחביות האלון. צבעה ענבר כהה ועשיר והיא מלווה בארומה של אלון קלוי, וניל, וציפורן, וניתן אף לזהות ריבת חלב ושוקולד. לטקילה טעם מאוזן, מתקתק-חריף ואלגנטי. לרבים תזכיר כאמור טקילה זו וויסקי משובח ובסה"כ – דבש!
לשתות בטמפרטורת החדר, לאט ובהנאה. לא חובה לחשוב על וויסקי. לא חובה לחשוב בכלל.
לפנייה לכתב/ת 
