משנה קמע – משנה מזל
גם בתקופה המודרנית ממשיך הקמע לתפוס מקום מרכזי בחיינו, החל ממגן כנגד עין הרע, מרפא חולים וכלה בתכשיטים אופנתיים. על מקומם של הסימנים העתיקים בתרבותנו, והסיבות שאנו ממשיכים לנסות ולהחזיק במזל
את הפגישה של סבתא עם יחיא מהשכונה אני זוכרת היטב. הייתי אז ילדה וישבתי בפינה מרוחקת, ליד הארון שנדף ממנו ריח נפתלין. ראיתי אותה שם בוכה וצועקת, ושמו של סבי נישא באוויר. כשסבתא ואני חזרנו לביתה לאחר מכן, היא לא ניסתה להסתיר ממני את הקלף המגולגל בחתיכת הבד החומה שנתן לה יחיא תמורת לירות ספורות. היא החביאה אותו מתחת לכרית, ולאחר מספר שבועות סבא קם מהמיטה.
הקמע (קמע = קשר) הוא עצם שאדם מייחס לו כוחות מסוימים, ומשתדל לשאת אותו בקרבו. ודאי קרה לכם שהתעקשתם להשתמש דווקא בעט מסוים במבחן או לענוד טבעת מסוימת לקראת ראיון עבודה. כמספר הקמעות האישיים קיימים גם קמעות תרבותיים, שהם עצמים שאמונת העם מייחסת להם סגולות רפואיות או כוח הגנה מפני מזיקים – ולפיכך, קושרים אותם אל הגוף. כמו: חמסה, חוט אדום וחותם שלמה.
מהו סודו של הקמע? עוד בכתבים הקדומים קיימות עדויות לשימוש בקמעות כתופעה שחוצה יבשות ותרבויות. האמונה בהשפעת הקמעות על גורלנו החלה בתקופה הקדומה וממשיכה במרץ גם בימינו אנו.
עוד משחר ימי ההיסטוריה
"ציורי העין של הורוס, שהם סמל שמייחסים לו יכולות השפעה מסוימות, נמצאו על גבי מומיות וקברים עוד מהתקופה העתיקה במצרים", מגלה ד"ר גידי בוהק, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותוכנית הלימודים למדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב. "זוהי דוגמה לקמע לא כתוב, כמו גם חפצים מהטבע ששימשו את התרבויות העתיקות כסגולות למזל. הקמעות הכתובים, כלומר - שעל החפץ חרותה הברכה או מצורף לו קלף כתוב, הופיעו מאוחר יותר. קמעות מפורסמים מסוג זה התגלו בשנות ה-80 בחפירות באזור כתף הינום, ליד הסינמטק בירושלים. החפירות נערכו בראשותו של ד"ר גבריאל ברקאי, ובמהלכן נמצאו שתי מגילות כסף זעירות שעליהן נכתבה בעברית קדומה "ברכת הכוהנים" מתוך חומש "במדבר". קמעות אלו הם שרידי פריטים אישיים של קהילה שחיה באזור בתקופת מלכות יהודה. גם בחפירות במערת האגרות במדבר יהודה נמצאה, בין הפריטים שהותירו אחריהם פליטי מרד בר כוכבא, גם חולצה במידה של ילד ובה שלושה קשרים, כשכל אחד מהם הכיל אבנים, מלח וצדפות, שנועדו להגן על הילד שלבש את החולצה.
קמעות מאוסף משפחת גרוס, תל אביב
רבים מן הקמעות העתיקים הוקדשו לקליינטים ספציפיים ששמותיהם נרשמו בראש הברכה, עובדה הגורמת לנו לתהות על קנקנם של הנמצאים מצדו השני של מצע הכתיבה, אנשי הסתר הפועלים מאחורי הקלעים, להלן: יוצרי הקמעות.
"מקור הידע של יוצרי הקמעות אינו חד משמעי", מבהיר ד"ר בוהק. "קיים ידע עממי-מסורתי העובר מאם לילדיה, דוגמת האמונה שחפצים ממתכת מרחיקים סיוטים וחלומות רעים, או שלבישת בגד אדום מגינה מפני עין הרע. מקור הידע הזה הוא תלוי תרבות, ומלווה אותנו החל מתחילת היווצרותן של הקהילות. כמו כן, אין להתעלם מההשפעות של האזור ממנו המסורת הגיעה: יהודים שהתגוררו בשכנות לארצות האיסלאם הביאו עימם לארץ ידע מסורתי השאוב מהן, כדוגמת השימוש בחמסה. בנוסף, היו גברים המומחים לכתיבת קמעות (להלן: מאגיה מלומדת), שלאו דווקא היו בעלי ייחוס מעמדי רם. בכתבי חז"ל קיים סיפור על תלמיד שכתב קמע, כמו גם חלק מהרופאים באותה התקופה. אלה הם גברים שבידם הידע בדבר סדרי ההוראות, כללים וסכמות מילוליות, ושלהם היה את הפוטנציאל להשפיע על חיי היקום. ידע זה טמון בספרי 'מתכונים' - ספרים עם כללים ברורים להכנת קמעות המועברים מדור לדור, כמו ספר 'שורשי השמות' של רבי משה זכות מהמאה ה-17. כמו כן, טכניקות רבות ממאגיה זו לקוחות ממאגיות לא יהודיות עתיקות, כמו המשפט: נ נח נחמן נחמן מאומן, השאול מהמאגיה הפגאנית.
"לדעתי, תופעת השימוש בקמעות עונה על צורך אנושי בסיסי שהוא תקווה. מגבלות הרציונליזם המערבי וההכרה המרה בהן מביאות אותנו לפנות לקמעות, כי רבים רוצים להאמין שיש סיכוי, אף אם הוא קלוש, שהיוצא מן הכלל יקרה", מסביר ד"ר בוהק.
על כל צרה שלא תבוא
מגבלות הרציונליזם המערבי לא פוסחות גם על עולם הרפואה המודרני, ולכן ניתן להבחין בתופעה - שלפיה אנשים פונים לעזרתה של הרפואה העממית בד בבד עם פנייה לישועה מצד הרפואה הקונבנציונלית. השימוש בקמעות למרפא הוא פופולרי ביותר, ועדות לכך ניתן למצוא אצל חולים במחלקות השונות בבתי החולים.
מחקר מסוג זה נעשה על ידי ד"ר חגית מטרס, לשעבר מרצה בחוג לפולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית, והיא מסבירה שכשרמת המצוקה עולה, כמו בעת מחלה או טיפול נמרץ, בנוסף למכשירים הטכנולוגיים והתרופות שבהם משתמשים החולים, נצפו גם חפצים שונים המשמשים להגנה, לשמירה ולמרפא. במצבים קשים הפנייה לאמונה היא בסיסית ואנושית, ורווחת במגוון עדות, גילאים וסטטוסים. אמונה בהשפעתו של קמע היא אמונה במאגיה, שד"ר מטרס מגדירה אותה כטכניקה המבוססת על סדרת פעולות שמטרתן להשפיע על תופעות טבע, לכוון, לעזור או להרע לבני אדם וליצורים חיים.
הצורך, מסבירה ד"ר מטרס, לפחות, לנסות להחזיר לעצמנו את השליטה על גורלנו, הוא המוטיבציה לנשיאת הקמעות, וכן פנייה ליוצרי הקמעות. לדוגמה: חיילים רבים נושאים עימם קמעות, ואף פורסמו סיפורים על חיילים שניצלו מפגיעת רובה בזכות ספר תהילים או תפילה שנשאו בכיס חולצתם.
הקמע ייחשב לבעל השפעה רבה יותר בזכות דרגת הרמה הרוחנית של כותב הקמע, וככל שאדם מאמין בהשפעת קמעות על גורלו כך גם יחפש את בעלי הידע המיוחדים - להם הכוחות להשפיע על המציאות.
קיימת מסורת של ספרי הדרכה והוראה לכותבי קמעות, מספרת ד"ר מטרס. לדוגמה הספר 'תולדות האדם' כולל הוראות וכללים לכתיבת קמעות, וניתן להסיק שממנו כי קיימים קמעות רב-שימושיים מוכנים מראש. קמעות אלו נבדלים ברמת הפעולות והכללים החלים עליהם ביחס לקמעות אישיים - הניתנים כמענה לבעיה ספציפית, ולכן נכתבים על שם אדם מסוים. בספר ניתן פירוט לגבי החומר ממנו ניתן להכין את הקמע, כמו "קלף צבי שנשחט כדין", בחירת הזמן והמקום לצורך הכנת קמע ספציפי הקושר בין המקרה הפרטי ליקום בכללותו, וכן פירוט רב לגבי הכנת הקמע. בנוסף, חלות הוראות גם על נושא הקמע (שהן קלות יותר), כמו "לבלי הסירו לעולם".
כיום ניתן למצוא בשווקים מגוון חפצי קמעות המשמשים כמספקי מזל והגנה. קיימים גם קמעות שהסיפור על אופן השימוש המקורי בהם שונה כמה וכמה פעמים. ד"ר מטרס מספרת על מקור החוט האדום, הקמע המסורתי, שבתרבויות רבות עונדים אותו על פרק היד למזל. מנהג נפוץ בקרב נשים הרות הוא לתלות על עצמן חפצים. הן נהגו לכרוך סביב בטנן חוט לאחר שנכרך סביב קבר רחל אמנו בבית לחם. וזאת למה? ידוע שרחל היתה עקרה והרתה, לכן האמינו שתכונה זו יכולה לעבור הלאה, וההריון יעבור בהצלחה.
כיד היוצר
כיום ניתן להבחין כי קיימים "צווי אופנה" בתחום הקמעות, בנוסף למשמעות המסורתית והמיסטית שלהם. עיצוב הקמע, החומר שממנו הוא עשוי וסוגי האבנים המקשטות אותו, הם שיקולים מכריעים ברכישתו הסופית. כמובן שהמקור לעיצוב הם הקמעות העתיקים שהוזכרו קודם, אך יש מקום רב ליצירתיות ולביטוי אישי. מעצב התכשיטים, דודי וייצמן, נותן לנו הצצה לעולמו של יוצר הקמעות: "הצורות שעליהן מבוססים התכשיטים שאני עושה הן סימבוליות ובעלות משמעות אוניברסלית, שמקורה הן ביהדות והן במצרים וביוון העתיקות. כך לדוגמה: צורת פרח החיים המורכבת מ-13 מעגלים, כשהחוקים הגיאומטריים והמתמטיים הקיימים במבנה זה יוצרים את כל המציאות כולה. צורה זו מופיעה גם בסידורי תפילה עתיקים ובמקומות שונים בעולם. הצורות הן סמלים של השפה הקוסמית, בנוסף לעובדה שהסימטריה שלהן מתורגמת בעינינו כיופי.
תליונים בעיצוב דוד וייצמן
"קיימת משיכה אסתטית ומיסטית לצורות העתיקות האלו מצד בני האדם ואני מאמין שכשהם מסתכלים בצורות הם רואים בהם דבר מוכר וידוע, כלומר: הידע על המציאות שהצורות מסמלות ידוע לנו, אך אנחנו מתעלמים מידע זה או שאנחנו לא מודעים לו. אני מאמין שהתכשיט מזכיר להם שהידע הוא בתוכם ולא בדברים החיצוניים. השפעת הקמע מתקיימת ברבדים העדינים של העולמות העליונים, כשלאותיות ולכוונות הכוח לשנות את המציאות הפיזית. אני מקבל תגובות מרגשות מאנשים שחולים במחלה קשה, ומספרים לי שעצם ענידת הקמע ממלאת אותם בתקווה וגורמת להם להסתכל על המצב מנקודת מבט אחרת.
"לולא האמונה, הן של היוצר והן של עונד הקמע, לא 'יפול האסימון' אצל אדם המחפש בענידת הקמע פתרון. במקרה זה הקמע הוא יציקה ותו לא. מרבית האנשים מחפשים את הקמעות כחיזוק חיצוני, ולא מתחברים למשמעות שמאחוריהם - משמעות שיכולה להוביל לשינוי בתפיסתם", מספר וייצמן.
היית עד לשינויים בעקבות רכישת הקמע?
וייצמן: "הגיעה אלי מכרה שנפרדה מבן זוגה. רציתי לתת לה תליון במתנה שמטרת האבנים התלויות עליו היא לחזק את הכוח. בדיעבד, הסתבר שהיו לה בעיות בווסת, וחודשים ספורים לאחר מכן היא ובן זוגה (שהתאחדו בינתיים – מ.ז) הצליחו להיכנס להריון".
מורה נבוכים
כפי שד"ר בוהק וד"ר מטרס ציינו, ידע בכתיבת קמעות נאגר לאורך השנים, ונאגד לספרי ידע המתפרסמים מפעם לפעם
במהדורות מחודשות. "שלא נדע מצרות" - מפרי ידיו של יצחק מזרחי, מיסטיקן ומומחה לכתיבת קמעות חותמי שלמה, מאגד את הידע הרחב של הכתבים העתיקים והמסורת שבעל פה העוברים מדור לדור. מזרחי הוא דור רביעי למשפחה יוצאי מרוקו: "אני בן זכר שביעי במשפחה ולפי הרמב"ם בן שביעי ניחן בסגולות מיוחדות. באים אלי אנשים במצוקה ללא הבדל דתי או עדתי, על מנת שאכתוב עבורם קמע שיעזור להם לשנות את ההווה שלהם - למרות ש'הכל צפוי'.
"אני מתמחה בכתיבת מגילת חותמי שלמה, המשמשת כקמע להצלחה בכל תחומי החיים: החל מפרנסה ועד לפריון ולזוגיות טובה. המגילה כוללת צורות גיאומטריות, פסוקים וסמלים המיוחסים לשלמה המלך החכם באדם.
"האגדה הערבית מספרת כי לשלמה המלך היתה טבעת חותם חרותה בשמו האמיתי של אלוהים. חצי מהטבעת היה עשוי מנחושת שסימלה שליטה על השדים הטובים, והחצי השני עשוי מנחושת שסימלה שליטה על השדים הרעים".
וכיצד אתה מכין את הקמעות?
"הקמעות תמיד נכתבים באופן אישי, כך שכלול בהם שם הפונה והשם של אמו", מספר מזרחי, "בנוסף, כללי ההכנה משתנים לאור המטרה עבורה נכתב הקמע. כך למשל, ההכנה לכתיבת קמע לבריאות כוללת רחצה וניקוי ציפורניים, וישנם מועדי כתיבה שונים לכל מטרה. ישנם מקרים שהקמע עשה את תפקידו, כמו במקרה של אישה שנשאה עימה קמע לפריון ונכנסה להריון, ובמקרה כזה הקמע יוחזר אלי. הבעיות הנפוצות ביותר שלשמן מגיעים אלי אנשים הן: זוגיות ומציאת בן זוג, שמירה על מסגרת המשפחה, בריאות ופרנסה. קודם כל אני מבין את מקור המצוקה שסיבותיה יכולות להיות עין הרע, חסימה או סתם תקופה לא טובה, ולאחר מכן אני מכין קמע לפתרון ייחודי. הקמע הכתוב הוא נצחי, והפנייה בתחינה או בדרישה לנשמות ולישויות הסובבות אותנו, היא הכוח של הקמע".
לפנייה לכתב/ת 
