המים המינרלים הנוצצים בבקבוק, אינם בהכרח יותר בריאים: בכנס רפואת שיניים שנערך השבוע במונטריאול, הזהירו מומחים על עליה בשיעור מקרי עששת השיניים בקרב ילדים, בשל שתיית מים מינרלים, שבניגוד למי ברז – אינם מכילים די פלואוריד המגן על השן.
הפלרת מי השתיה נחשבת לאחד ההישגים הגדולים של המאה העשרים, שהביאה לירידת מקרי עששת השיניים לשמירה ולחיזוק השן. ד"ר שלדון רוז שנאם בכנס בטורונטו, סיפר כי כשסיים את לימודי רפואת השיניים בשנת 1965, קשה היה למצוא ילדים ללא עששת שיניים.
הפלרת מים היא תהליך שבו למי השתייה מוחדר פלואור בריכוז נמוך, בערך 1 מיליגרם לליטר מים. הפלואור (או פלואוריד), הוא החומר הפעיל במשחת השיניים המסייע במניעת עששת השיניים, במיוחד בקרב ילדים. הרעיון להחדירו למי השתייה, כחלק ממדיניות בריאות הציבור לצמצום העששת, קיים כבר שנים רבות ברחבי העולם וגם מיושם ברוב המדינות כבר קרוב ל-30 שנה.
עלייה מדאיגה במספר מקרי העששת
גם בישראל החלה הפלרת המים באמצע שנות ה-80, כאשר בשנת 1998 אף התקינה הכנסת תקנה מיוחדת, אשר חייבה הפלרת מי שתייה בכל ישוב שבו מתגוררים 5,000 תושבים ויותר.
לאחר תחילת הפלרת מי השתיה, התהפכה המגמה ורוב הילדים אינם סובלים מהבעיה. אלא שטרנד צריכת המים המינרלים, שינה את התמונה מקצה לקצה. המומחים הסבירו כי רמת הפלואוריד בבקבוקי מים מינרלים, נמוכה מכדי להגן על שיני הילדים. בעיית העששת התגברה עוד יותר, לאחר שהורים רבים נותנים לילדיהם מיצי פירות ומזון מהיר.
החשש שהביעו המומחים בא לאחר פרסום מחקר בריטי, שמצא כי רמת הפלואוריד ב- 25 סוגי מים מינרלים פופולריים הם נמוכים מכדי להביא להשפעה כלשהי על השן. תוצאות המחקר גילו עוד כי צריכת הפלואוריד בקרב ילדים ששתו מים מינרלים היתה נמוכה בשיעור של עד 48 אחוז, בהשוואה לילדים ששתו מי ברז.
ועל אף תוצאות המחקר, ישנם המתנגדים להוספת פלואוריד למים מסיבות שונות, החל בטענה לפיה ילדים השותים מים מופלרים חשופים יותר לספיגת עופרת מהסביבה, דרך טענות לפיהן הפלואוריד עלול להגדיל את הסיכון ללקות בסרטן ועד לטענה שפלואוריד מגביר את התופעה של שברים בעצמות.
רופא שיניים: ותרו על מים מינרלים, שתו מסוננים
ומה לגבי הפלואוריד במשחות השיניים - האם הוא יכול לחפות על המים החסרים פלואוריד? "יש להבדיל בין צריכת פלואוריד מקומית במשחה או במי פה, לבין בליעת פלואור", מסביר ד"ר חגי סלוצקי, מומחה לרפואת שיניים בשירותי בריאות כללית, "המחקרים הוכיחו ששימוש מקומי בפלואוריד אינו מספיק למניעת עששת וישנה חשיבות רבה גם לבליעת פלואוריד. הבעיה היא שרק כמחצית מהבתים בישראל זוכים לקבל פלואוריד במי השתיה".
סלוצקי מצדיק את ממצאי המחקר ומסביר כי ברוב המוחלט של הפעמים המים המינרלים אינם מכילים פלואירד כלל. ומכאן הסכנה להתפתחות עששת שגוברת במיוחד בשנים האחרונות.
מה אם כן אפשר לעשות? ד"ר סלוצקי: ראשית כדאי לברר באמצעות לשכת הבריאות המחוזית האם מי הברז שלכם מופלרים. הרתחה או מים מסוננים כמו בריטה אינם פוגעים ברמת הפלואוריד והם בהחלט מספיקים. במקרה כזה העדיפו מי ברז, השתדלו להפחית צריכת המים המינרלים והמיצים הממותקים ובכל אופן מומלץ להיוועץ ברופא השיניים באשר לתוספת פלואוריד בטיפות או בטבלייה לילדים עד גיל 14.
